סעיף 4(א) לחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957 (להלן – החוק) קובע כי "נכה הזכאי לתגמולים ישולם לו, כל ימי חייו, מאת אוצר המדינה, תגמול חדשי בשיעור של אחוז אחד מהשכר הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו".
סעיף 11א(א)(1) לחוק קובע כי "נפטר נכה וערב פטירתו היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4 – ישולם התגמול, עד תום שלושים וששה חודשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה, לבן זוגו, בשיעור שהיה משתלם אותה שעה ובכפוף לשינויים שיחולו בתוספת היוקר בלבד".
מוצע להאריך את תקופת הזכאות לתגמול של בן זוג של נכה רדיפות הנאצים אשר נפטר, במקרה שבו הזוג לא נישא מחדש ויש בחזקתו ילד המשותף לו ולנכה שנפטר שטרם הגיע לגיל 18, וזאת עד להגיעו של הילד לבגרות.
יש לציין כי לאור גילם המתקדם של נכי רדיפות הנאצים, האמור בהצעת החוק יחול על מקרים נדירים בלבד, אך לאור היחס המיוחד שעלינו לגלות לנכי רדיפות הנאצים ובני משפחותיהם, יש בכך חשיבות.
הצעת חוק של חבר הכנסת משה גפני
