בדו"ח הביניים של צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון מיום י' באדר התש"ע (24 בפברואר 2010), אשר הוקם במהלך כהונתה של הכנסת ה-18 מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, נקבע כי על מדינת ישראל לפעול להרחבת מעגל הזכאים להכרה כנכי צה"ל למי שצללו במי הקישון גם בגין מחלות שאינן ממאירות (מדובר בכ-300 אנשים).
כידוע, דו"ח ועדת שמגר עסק רק במחלות ממאירות ובעקבותיו הוקם מסלול מיוחד להכרה עבור אלה שצללו במי הקישון במהלך שירותם הצבאי וחלו במחלות ממאירות עקב כך. ואולם, חיילים שנחשפו למי הקישון וחלו במחלות לא ממאירות – זכאים לפנות לקצין התגמולים בתביעה להכרה, במסלול הרגיל הקבוע בחוק הנכים.
דו"ח ועדת שני, העוסק ביישום המלצות ועדת שמגר בעניין המחלות הממאירות, נדרש גם לסוגיית המחלות הלא ממאירות והמליץ לאחרונה על הקמת פאנלים רפואיים שיבחנו את האפשרות לקשר סיבתי בין החשיפה למי הקישון ובין סוגים מסוימים של מחלות. המלצות הדו"ח אושרו ע"י שר הביטחון ומשרד הביטחון פועל בימים אלה להקים פאנלים רפואיים כאמור. ככל שהפאנלים יצביעו על קשר סיבתי אפשרי בין החשיפה למי הקישון ובין מחלות מסוימות – יבחנו קציני התגמולים בשנית את החלטותיהם בהתאם.
ולמרות זאת, חברי הכנסת היוזמים סבורים כי אין להמתין להחלטותיהם של חברי הפאנלים הרפואיים הללו, בעיקר מכיוון שהזמן פועל לרעת האנשים שצללו במי הקישון במהלך שירותם הצבאי, וכל חטאם היה בכך שלא חלו במחלות ממאירות. זאת ועוד, חברי הכנסת היוזמים סבורים כי האנשים הללו צללו במי הקישון מתוך אמונה שלמה בשליחותם ובתרומתם לביטחון המדינה ואזרחיה ומתוך ידיעה כי אם יאונה להם רע, המדינה והצבא יעמדו מאחוריהם.
ראוי לציין, כי ידוע שבמי הקישון נמצאו חומרים רעילים רבים ומגוונים שעלולים לגרום למחלות שונות שאינן ממאירות, אולם טרם נמצא קשר סיבתי למחלות הללו – ולא בטוח כי יימצא. בעניין זה, חשוב לציין, כי חברי הכנסת היוזמים סבורים שרצוי ונחוץ שהספק יהיה לצד אלה שללא שום ספק תרמו וסיכנו את גופם ובריאותם.
לפיכך, מוצע כי שר הביטחון ימנה ועדה מיוחדת להכרה בחיילים שנפגעו עקב צלילה במי הקישון במהלך שירות סדיר או שירות מילואים. חברי הועדה יהיו: נציג השר מקרב עובדי המשרד שיהיה גם היו"ר, ראש אגף כוח אדם בצה"ל או מי שהסמיך ורופא תעסוקתי עובד משרד הבריאות שימנה שר הבריאות.
חייל, וכן בן משפחה של חייל שנפטר, יהיה רשאי לפנות לוועדה בבקשה להכרה כנפגע נחל הקישון והוועדה תכיר בו ככזה אם שחה או צלל במי הקישון במשך 50 שעות לפחות במהלך שירותו בצה"ל ואם חלה במחלת עצבים ו/או מחלת עור ו/או מחלה במערכת העיכול ו/או מחלה במערכת האנדוקרינית (שהיא אוסף של בלוטות שמייצרות ומפרישות הורמונים אל מחזור הדם. תפקידה של המערכת לשלוט בתהליכי זירוז, ויסות, גדילה וחילוף חומרים שמתקיימים באברי הגוף השונים), ותסמיניה הופיעו אצלו באופן חריג למאפייניה, לרבות לעניין הגיל בו הופיעו או שכיחותם בקרב בני מינו של החייל. כמו כן, מוצע כי ניתן יהיה לערער על החלטת הוועדה בפני בית המשפט לעניינים מינהליים.
מי שהוועדה הכירה בו כנפגע נחל הקישון לפי חוק זה, יראו אותו כאילו הוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959, והוראות החוק האמור יחולו עליו ועל בני משפחתו. מי שהוועדה הכירה בו כנפגע נחל הקישון לפי חוק זה ונפטר, בין אם לפני שהוכר כנפגע נחל הקישון ובין אם אחרי שהוכר, יראו אותו כאילו הוכר כחייל שנספה במערכה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, והוראות החוק האמור יחולו עליו ועל בני משפחתו.
