חדשות

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח”כ משה שרוני, אישרה היום לקריאה ראשונה הצעת חוק שיזמו ח”כ חיים אמסלם וח”כ עמי איילון המתקנת את חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד). התיקון בחוק מאפשר לעובד, שהוא הורה לילד או בוגר עם מוגבלות לזקוף על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה שלו, עד 15 יום בשנה לטיפול ליווי והשגחה מיוחדים על ילדו ובנסיבות מיוחדות עד 30 יום בשנה.

המצב כיום על פי חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), מאפשר לעובד לזקוף על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, 8 ימים (להורה יחיד 12 יום) בהם הוא נדרש לטפל בילדו החולה. לעומת זאת החוק העיקרי מאפשר להורה לילד החולה במחלה ממארת לזקוף 30 ימי מחלה הצבורים לו לצורך טיפולים בילדו ובנסיבות מיוחדות עד 60 יום בשנה.

הצעת החוק קובעת כי הורה עם ילד או בוגר עם מוגבלות, יעמדו לרשותו 15 ימי מחלה מתוך סך ימי המחלה או ימי החופשה הצבורים לרשותו בשנה לטיפול, ליווי והשגחה מיוחדים על ילדו. הורה יחיד, או הורה שבן זוגו עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, יוכל לנצל עד 30 ימים בשנה. לצורך ליווי והשגחה של אדם עם מוגבלות, הורחבה ההגדרה של ההורה גם להורה במשפחה אומנת וגם לאפוטרופוס.

לדעת חברי הכנסת אמסלם ואיילון אדם עם מוגבלות משמעותית – בכל גיל – נזקק בחיי היומיום לליווי והשגחה, בשל מוגבלותו – הן השכלית, ובמקרים מסוימים, גם מוגבלותו הפיזית. אדם עם מוגבלות נזקק לטיפולים פארא-רפואיים, ולשירותים תומכים רבים, אשר מצריכים את ההורה או האפוטרופוס, ללוותו לצורך קבלת שירותים אלו. בנוסף, אדם עם מוגבלות שכלית משמעותית אינו יכול לגשת אפילו לרופא המשפחה לבדו, זאת בדומה לקטינים, אשר לגביהם חוקק החוק המקורי. הורה לאדם עם מוגבלות, נאלץ להיעדר מעבודתו, מספר ימים רב יותר מכל עובד אחר, לצורך ליווי והשגחה על האדם עם המוגבלות. בניגוד להורים אחרים, אילוץ זה אינו מסתיים בהגיע הבן או הבת לבגרות. מתוך הרציונל, אשר עמד בבסיסו של החוק המקורי, במיוחד בכל הנוגע לליווי בטיפולים רפואיים, מוצע להחיל הסדר דומה לזה הקיים בחוק המקורי גם לעניין הצורך של העובד, שהוא הורה לילד או בוגר עם מוגבלות, בהשגחה וליווי מיוחדים על ילדו.