חדשות

קיים פר דיגיטלי עצום שאותו הציג יובל וגנר בכנס.
בנושאים הבאים: פערים מבוססי גיל, פערים מבוססי לאום (ערבים יהודים), הערה מבוססי דת – חילוני / דתי, פערים מבוססי השכלה, פערים מבוססי מצב סוציו-אקונומי. ומה שהכי עצוב שבכלל לא עוסקים בפער שנוצר מול אנשים עם מוגבלות וקשישים.

בדוח מחלקת המחקר של כנסת ישראל מאוקטובר 2021, נמצאו הפערים המדהימים הבאים: בקרב גילאים 20 עד 44 50% משתמשים באמצעי תשלום מתקדמים  לעומת רק 13% בגילאי 65 ומעלה.
מבחינת לאום 46% מהיהודים לעומת 13% בלבד מהערבים.
בקרב היהודים – 58% מהחילונים 43-48% מהמסורתיים והדתיים ורק 10% מהחרדים.

כמו שאמרנו, לא מתייחסים בכלל לקשיי הנגישות והחסמים מול 18% אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות ומ-50% מאוכלוסיית הקשישים המוערכים בכחצי מיליון איש שהינם קשישים עם מוגבלויות שונות.
יובל וגנר הציג את חזונו לגבי הנגשת עתיד טכנולוגיות התשלומים, ובכלל זה טכנולוגיה המיועדת לשימוש ע"י אנשים, אזרחים, ללקוחות.

יש כאן הזדמנות היסטורית לוודא שכל טכנולוגיות העתיד יהיו נגישות מראש – ובכך יעצימו את פוטנציאל אנשים עם מוגבלות ושילובם בחברה –  לצורך כך חשוב שתהייה רגולציה מטעם בנק ישראל, פיתוח נגיש מראש לכל האוכלוסיות הנפגעות מפערים טכנולוגים והקפדה על רכש נגיש מטעם הגופים העסקיים ציבוריים שמטמיעים את הטכנולוגיות בארגון שלהם.
מנגד, קיימת סכנה עצומה, של פערים חברתיים אדירים שישאירו מאחור ללא יכולת להשתמש בטכנולוגיות בין 40 ל-50% מהאוכלוסייה, באם טכנולוגיות העתיד לא יוגשו מראש, וזאת מאחר בקצב ההתפתחות הטכנולוגית הינו אקספונדנציאלי ולא יהיה ניתן להנגיש רטרואקטיבית, לא מבחינת הקצב ולא מבחינת תקציבים.

יובל אתגר את גורמי העניין רלוונטיים להתגייס למטרה אסטרטגיית עסקית חברתית זו.