חדשות

א. פניות ציבור לגבי נהלי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב”ד) בביצוע בדיקת כשירות.
ב. פניות ציבור בנושא זימון נכים שאין להם הגדרת נכות צמיתה לועדות ניידות ורפואיות חוזרות.

-הישיבה התקיימה במסגרת היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות-
——————————————————————————

במסגרת היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות קיימה היום הוועדה לפניות הציבור ישיבה בשני נושאים הקשורים זה בזה:
א. פניות ציבור לגבי ביצוע בדיקות כשירות על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב”ד).
ב. פניות ציבור לגבי זימון נכים מרותקים לכסא גלגלים לועדות ניידות ולועדות ערר.

יו”ר הוועדה ח”כ אורי מקלב, פתח את הישיבה באומרו כי כיום בישראל חיים כ- 720,000 אנשים עם מוגבלויות. לדבריו, אף אחד מהמוגבלים לא בחר להיות כזה. החברה לא מקבלת את האנשים עם המוגבלות, ולפיכך הופכת הקבוצה לקבוצת מיעוט. אנשים אלו נאלצים לפעמים להתמודד עם דעות קדומות, סטיגמות ועמדות שליליות. לפיכך על החברה מוטלת החובה לפעול לקידום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כל השנה ולא רק ביום זה.

א. פניות ציבור לגבי נהלי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בביצוע בדיקת כשירות.

יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב, ציין כי מהפניות שהגיעו לוועדה עולה כי בנוסף לבדיקה פיזית שנאלצים לעבור המוגבלים בניידות המכון מבצע גם בדיקות מנטליות- נפשיות ו/או פסיכיאטריות ללא קריטריונים ברורים ומוגדרים. בעיה נוספת ומשמעותית היא גובה האגרות הגבוה מאוד שנגבה על ידי המרב”ד. לדבריו, יש לזכור כי המכון משרת אוכלוסיה קשה ביותר שבדרך כלל, בנוסף לבעיות הפיזיות, נתקלת ומתמודדת עם בעיות כלכליות רבות. כל בדיקה במכון עולה מאות שקלים ובמידה ומעוניינים לערער על ההחלטות, סכום האגרות יכול להגיע עד לכדי 1800 ₪ לנכה. ”זהו סכום אסטרונומי לאנשים שחיים מקצבאות הביטוח הלאומי” אמר.

ח”כ מרינה סולודקין, ציינה כי במקרים רבים הפסיכולוגים משמשים כנשק של המדינה נגד האזרחים. לדבריה, במדינת ישראל משתמשים בפסיכולוגיה ופסיכיאטריה בקלות רבה מידי ובודקים אנשים בתחומים אלו ללא כל צורך בכך, אך לבדיקות יש השלכות על כל תחומי החיים.

עו”ד קארין אלהרר, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות מאוניברסיטת בר-אילן ציינה כי החליטה לפנות לוועדה לפניות הציבור לאחר שבקליניקה התקבלה פנייה מבחורה הסובלת ממוגבלות פיסית בלבד, המבקשת לקבל רישיון נהיגה. אישה זאת הופנתה על ידי המרב”ד לבדיקה רפואית. בהתייצבותה לזימון זה, נדרשה לעבור בדיקה פסיכולוגית, בנוסף לבדיקה הגופנית. ”זאת חרף העובדה שאין כל תיעוד לכך שיש לפונה מוגבלות נפשית”.
עו”ד אלהרר, ציינה כי העניין תמוה- ”מהו בסיס לדרישה לבדיקה פסיכולוגית לאדם שמוגבלותו הינה גופנית כאמור ומכוח מה נובעת הדרישה לבדיקה נוספת? ” שאלה.
”חשוב מאוד שהמרב”ד לא יהיה שרוי עם תפיסה מוטעית שאנשים עם נכות פיזית נגועים בנכות נפשית. יש לזכור כי אנשים עם מוגבלות פיזית שלא מאשרים להם רכב, גוזרים עליהם ישיבה בבית ואת העדר האופציה להשתלב בחברה, היות ואין באפשרותם להשתמש בתחבורה הציבורית” אמרה.
לדבריה, היות והמרב”ד הוא גוף ציבורי הפועל מכוח תקנות התעבורה עליו להתנהל בשקיפות מלאה.
עו”ד אלהרר התייחסה גם לגובה האגרה המשולמת לצורך ביצוע בדיקה במרב”ד- כ- 541 ₪. לדבריה, גובה האגרה הוא מופרז וראוי לקיים נוהל לגבי מקרים חריגים, שיאפשר הנחות/פטורים מהאגרה בהצגת מסמכים מסוימים המעידים על המצב הסוציאלי, כנהוג בגופים ציבוריים רבים אחרים.
עו”ד אלהרר ציינה כי הוועדה לפניות הציבור, קיימה דיון בנושא בשנת 2003 וביקשה לדון מחדש בגובה האגרות ולקבוע ועדת חריגים למען אלו המתקשים לשלם את האגרה. ” עברו שש שנים ולא השתנה כלום בנושא” אמרה.

בישיבה נכחו פונים רבים ונציגי ארגוני נכים. לדבריהם, לעיתים הנכה שנבדק על ידי הוועדה לגודל רכב מתרגש ונפסל וכתוצאה מכך נשלל רישיונו והוא נדרש לבצע בדיקות חוזרות.
בישיבה נטען כי נכים המגיעים לוועדות הרפואיות, מגיעים עם מסמכים החתומים על ידי אנשי מקצוע ולפיכך די קל להחליט איזה סוג רכב על הנכה לקבל. אולם יש חוסר פרופורציה בין חומר מקצועי זה לזה שחותמים עליו מקבלי ההחלטות במרב”ד והדבר מוביל לסרבול ועיכוב תהליכים.
אחת הפונות סיפרה כי היא נוהגת מזה כ-10 שנים. בבואה להחליף את הרכב שעליו היא נוהגת נודע לה כי לא תוכל לשוב לנהוג ברכב שבו נהגה עד כה ולפיכך תאלץ לעבור טסט מחדש על רכב חדש ועד אז רישיונה מוטלה.
עוד נטען בישיבה כי המרב”ד איננו נגיש לכלל ציבור הנכים וכי יש נכים שאין באפשרותם לעלות במעליות של בניין המרב”ד עם כסאות הגלגלים שלהם. כמו כן ציינו הנוכחים כי הנבדקים שגרים רחוק מוזמנים למכון לבדיקה בשעת בוקר מוקדמת ללא כל התחשבות במקום מגוריהם. הפונים הציעו להוסיף מכשיר סימולאטור בסניף בחיפה במטרה להקל על כל הנכים המתגוררים בצפון ולמנוע מהם את טרטור הנסיעה למרכז.
אחד הפונים ציין כי נכה , עם נכות ביד, איננו יכול לדחוף כסא גלגלים והוא זקוק לכסא גלגלים ממונע. לדבריו, על המרב”ד לקחת את הנושא בחשבון בבואם לקבוע את גודל הרכב.
כמו כן, במידה והנכה מחליף לאותו סוג רכב, על המרב”ד להימנע מלזמן אותו לבדיקות נוספות.
לדברי הנוכחים בישיבה, כל הבדיקות שמתקיימות במרב”ד, בשל זימון הנכה על ידי המדינה צריכות להיעשות בחינם.
הנכים הציעו לקיים בינם לבין המרב”ד דיאלוגים כל השנה.

פרופ` יוסף ריבק, מנהל המרכז הרפואי לבטיחות בדרכים ממשרד הבריאות, ציין כי המרב”ד עושה עבודת קודש ורבים משבחים את עבודת המכון. עובדי המכון נדרשים לעבוד בתנאים קשים ביותר.
פרופ` ריבק ציין כי על פי החוק במדינת ישראל, הרופא המוסמך של משרד התחבורה לבדוק כושר נהיגה הוא המרב”ד. הקריטריונים שעל פיו פועל המרב”ד הם שקופים וברורים. גם נכים שלכאורה נראים ”בסדר” יש להם בעיות מנטליות שצריכות להיבדק. לדבריו, אין שום אפליה כלפי הנכים. ההחלטות מתקבלות על בסיס מקצועי בלבד.
לגבי הוספת סימולאטור בצפון (אינדיקאטור) אמר כי הצעה זו אינה מעשית שכן עלותו כ- 3/4 מיליון ₪ ולמרב”ד אין תקציב לכך.
לדבריו, יש הצמדה בין הקצבה לבין הרכב. הנכים מקבלים מידע מחברות אבזור וניזונים מאינפורמציה שלא תואמת את המציאות. אדם מחליף רכב כל חמש שנים ומחויב בבדיקה רפואית במכון.
יש רכבים רבים שיוצאים מהמחזור ונכנסים רכבים רבים חדשים והנכים צריכים לנהוג ברכבים חדשים.
עוד ציין כי המרב”ד עבר לאחרונה שיפוץ והמקום נגיש למרבית הנכים. במקרים חריגים, בהם הנכה איננו יכול לעלות במעלית, צוות המרב”ד יורד אליו ומקיים את הבדיקה שלא בנוכחות קהל.

הגב` רבקה לפינר, סגנית הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, ציינה כי במקרים רבים נהוג לתת הנחה באגרות במקרים של בעיות הכנסה. ”כך נהוג ברוב המוסדות במדינה והמרב”ד צריך להיות חלק ממדיניות זו” אמרה.

מר הרצל בן יהושוע, מנהל אגף תקציבים במשרד התחבורה, ציין כי המרב”ד אינו גוף שמתוקצב על ידי גורם כלשהו, אך במקרה של גרעון תקציבי, הגרעון מכוסה על ידי משרד הבריאות. לדבריו, האגרות עודכנו לאחרונה בסוף שנת ,2006 לאחר שנבדקו כל הוצאות המרב”ד על ידי צוות בינמשרדי (משרד האוצר, משרד הבריאות ומשרד התחבורה). בשנת 2006 עמד הגרעון של המרב”ד על כ- 11%-12% כאשר התקציב עמד על כ- 15 מיליון ₪. על כן הם אפשרו להעלות את האגרות רק בכ- 7.5%. לדבריו, במידה והיה עולה מבדיקתם כי למרב”ד יש עודף הכנסות, משרד התחבורה היה מורה על הפחתת תעריפי האגרות, אולם לא כך הדבר.
מר בן יהושוע ציין כי בעבר התקבלו תשובות מהמרב”ד רק לאחר כחצי שנה אולם כיום התשובות מתקבלות לאחר כחודש- חודש וחצי.

בסיכום נושא זה, יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב ציין כי המרב”ד עושה עבודה טובה למען ציבור הנכים. עם זאת הוא פונה למנהל המכון בבקשה להיפגש עם הנכים ולדון בבעיות שמציקות להם בחיי היומיום.
עוד ציין כי הוא סבור כי יש לבצע בדיקות פסיכולוגיות ומנטליות בזהירות ועל פי קריטריונים ברורים.
כמו כן, יש להימנע מלזמן נכים לבדיקות חוזרות להתאמה לרכב ניידות, כאשר מדובר בנכה שמחליף לרכב הדומה לרכבו הקודם ובכך למנוע מהנכה את הטרחה שכרוכה בכך. לדבריו, לא יעלה על הדעת לדרוש מנכים הוצאת רישיון חדש, עם כל הכרוך בכך, בשל שינוי בסוג הרכב.

ב. פניות ציבור בנושא זימון נכים שאין להם הגדרת נכות צמיתה לועדות ניידות ורפואיות חוזרות.

יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב ציין כי במקרים של לקות שיכולה להיות הפיכה, המוגבל מוזמן לועדות ניידות, וייתכן אף לוועדת ערר, בזמן שהוא מעוניין להחליף את רכבו. לדעתו, יש לקבוע כי גם במקרים ”הפיכים” יש להסתפק בחוות דעת מעודכנת של הרופא על מצבו של המוגבל ולא ”לטרטר” את המוגבל בועדות הניידות והערר.

יו”ר ארגון אהב”ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד, מר אבנר עורקבי, ציין כי הבעיה היא שישנם נכים וילדים בעלי מוגבלות גבוהה מ-80% ועד 100% שהוועדות לא נותנות להם נכויות לצמיתות ו/או ריתוק לכיסא גלגלים לצמיתות. לדבריו, כשהנכה מבקש להחליף את רכבו , מזמן אותו המוסד לביטוח לאומי לוועדת ניידות. מר עורקבי הציע שכדי לחסוך לנכה המוגדר נכות לצמיתה, לתת לו אפשרות להצהיר (כמו הצהרה על רישיון נהיגה) שלא חל שינוי במצבו הפיזי, ואו לחילופין להביא אישור ו/או מכתב מהרופא המטפל, ובזה לחסוך מהנכה טרטור נוסף.

נציגי הנכים שנכחו בישיבה ציינו את היחס המזלזל שלו הם זוכים מהוועדות הרפואיות של משרד הבריאות.
לדברי אחת הנוכחות, חברי הוועדה לא מציגים את עצמם לנבדקים, לא נושאים תגי זיהוי, משוחחים בנוכחות הנבדקים עליהם כאילו שלא נמצאים בחדר. כמו כן לא מתייחסים להערותיהם.
כל הנוכחים ציינו את המתח הפחד והאווירה המתוחה שבה הם נמצאים בבואם להיבדק בוועדה הרפואית וכי משך הזמן להערותיהם של הנבדקים עומד של מספר דקות קצר ביותר.
פונה אחרת סיפרה שבצעו לבנה בדיקת יכולת עמידה למרות שאין לו כלל מסוגלות לכך.
עוד נטען כי, רשימת הליקויים של המוסד לביטוח לאומי שלפיה נקבעת הזכאות לגמלת ניידות הנה מיושנת וחסרה. משנת 1977 הליקויים לא השתנו ולא עודכנו.

הגב` לימור לוריא, מנהלת אגף נכויות במוסד לביטוח לאומי, ציינה כי לאחרונה שונתה מדיניות המוסד לביטוח לאומי בועדות המוסד וקיימת חובת הזדהות וענידת תג של חברי הוועדה. לדבריה, אנשים שמוזמנים לועדות הרפואיות מקבלים תקליטור לביתם שמסביר להם בדיוק מה היא הוועדה, שאליה הם מוזמנים.
לדברי הגב` לוריא שיעור הערעורים מטעם המוסד על הוועדות הרפואיות עומד על 4.7% מתוך 12,000 נבדקים בשנת 2008. שיעור הערעורים שמתקבלים עומד על 70%. לדבריה, שיעור המערערים מטעם הנבדקים עומד על כ-9% ומדובר על 620 נבדקים בשנת 2008.
הגב` לימור לוריא ציינה כי המוסד לביטוח לאומי שוקל לשנות את שיטת התשלום עבור הוועדות הרפואיות ולתמרץ אותם על מנת שישנו את אופן עבודתם ויהיו קשובים יותר לצרכי הנבדקים.

הגב` שרה מילר, מאגף נכות כללית במוסד לביטוח לאומי, ציינה כי המוסד לביטוח לאומי שוקל להרחיב את קצבת הניידות לחסרי רכב ולהוסיף עוד מקרים של נכים שלא יכלו לקבל קצבה זו עד כה.

יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב ציין בסיכום הישיבה כי יש לפעול על מנת לשנות באופן מיידי את היחס והגישה בוועדות אלו ליחס וגישה אנושיים וחברתיים יותר.
כמו כן, על הוועדות להתבצע בשקיפות מלאה.
עוד הוסיף כי יש לבטל מבחן יכולת עמידה לנכים בכיסאות גלגלים.
יו”ר הוועדה הודיע כי בכוונתו לקיים ישיבה נוספת בנושא, בהשתתפות נציגי משרדי הבריאות, האוצר והמוסד לביטוח לאומי לבחינה רחבה יותר של סוגיית ועדות הניידות.