כשבוע לפני פתיחת שנת הלימודים הנוכחית התבשרו הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, כי משרד החינוך דוגל במדיניות חדשה ולכן, קיצץ/ביטל סייעות לילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך המיוחד, בחינוך הרגיל ובשילוב.
בעקבות חרב הקיצוצים שהונפה מעל ראשי הילדים, התקיים דיון בוועדת החינוך ב-15/10/07 ובו הכחישו שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, ודר' לאה שקד את הטענות הנ"ל שהועלו.
שרת החינוך אמרה בדיון שכנראה מדובר ב"תקלות מקומיות" והתחייבה לטפל
יו"ר הוועדה, ח"כ הרב מלכיאור, סיכם את מחויבותם וביקש מנציג עמותת "בית חם" שיעמוד בקשר ישיר עם עוזר השרה שיטפל ב"חריגות". כמו כן דרש יו"ר הוועדה כי ידווחו לו על התקדמות הנושא לאור מחויבותה של השרה כפי שנרשמה בפרוטוקול הוועדה.
באותו מועד, שרת החינוך מינתה את עוזרה, מר אלון פוטרמן שייתן פתרון ממשי עבור כל אותם מקרים חריגים.
לפני כחודש, חלק מהמשפחות היו בשיחה פרטנית במשרד החינוך.
חלק מהילדים נמצאים בסכנה יומיומית לחייהם, יש משפחות שכלל לא שולחות את ילדיהם למסגרות החינוכיות בגלל שהורדה/קוצצה סייעת והילדים נשארים בבתים.
חשיבות הסייעות לשמירה על ילדים מיוחדים אלה, ברורה רפואית, מעוגנת בחוק, ואינה ניתנת לוויכוח כלל. מסתבר שאת משרד החינוך חוק ילדי החינוך המיוחד לא מעניין, משרד החינוך רואה בהם ילדים חורגים הגוזלים את תקציבו ומשרד החינוך לא מוצא להם פתרונות…
חשוב לציין כי חוק חינוך חובה חל גם על ילדים אלה. משרד החינוך לא יכול לבחור שלחלק מהילדים הוא מקיים את החוק ולגבי חלק מהילדים הוא לא, חובתו לקיים את חוק חינוך חובה לגבי כל הילדים וחובתו לדאוג לביטחונם של ילדים אלו, גם אם זה דורש פיקוח מיוחד, בגלל צרכים רפואיים.
חוק חינוך מיוחד וחוזר המנכ"ל
חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח – 1998 (להלן: "חוק החינוך המיוחד") קובע את זכאותם של ילדים עם מוגבלויות, מגיל 3 ועד 21, לחינוך מיוחד חינם. הילדים הזכאים לחינוך מיוחד, על פי סעיף 1 לחוק, הינם ילדים עם לקות משמעותית שבשלה מוגבלת יכולתם להתנהגות מסתגלת והם נזקקים לחינוך מיוחד.
מטרת החוק כפי שמופיעה בסעיף 2 היא:
"…לקדם ולפתח את כישוריו ויכולתו של הילד החריג, ולתקן ולשפר את תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי וההתנהגותי, להקנות לו ידע, מיומנויות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה, במטרה להקל על שילובו בה ובמעגל העבודה".
החוק כולל : הוראה, לימוד וטיפול שיטתיים, לרבות טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק וטיפולים בתחומי מקצועות נוספים שייקבעו ולרבות שירותים נלווים, הכל לפי צרכיו של הילד בעל הצרכים המיוחדים. כן כולל החינוך המיוחד "שירותים נלווים" כגון שירותי הסעה, ארוחות, עזרים מסייעים, שירותים רפואיים, פרא-רפואיים, פסיכולוגים וסוציאליים.
האחריות למתן חינוך מיוחד חינם מוטלת, ע"פ החוק, על המדינה ועל רשות החינוך המקומית (הרשות המקומית) במשותף.
לטענת ההורים, משרד החינוך בחר להתעלם מהצרכים המיוחדים של כל תלמיד ולקבוע באופן שרירותי וגורף כי תלמיד בחינוך המיוחד איננו זקוק לסייעת אישית, הגם שעד לאותה שעה אישר משרד החינוך הקצאת סייעות אישיות לתלמידים בודדים בחינוך המיוחד ואף התייחס לכך בחוזר המנכ"ל.
אי פרסום ההחלטה וההימנעות ממתן הודעה מוקדמת להורים, מהווה גם היא הפרה חמורה של כללי המשפט המנהלי ואף של הוראה 12.14 בחוזר המנכ"ל, הקובעת כי: "…אם מסיבה כלשהי הוחלט להפסיק את עבודת הסייעת לפני תום התקופה הקצובה, יודיע המנהל על כך להורים מבעוד מועד". בשל הפרה זו, הורי הילדים הנכים לא יכולים היו להיערך בהתאם לשלילת זכאותם לסיוע צמוד ולקבול כנגד החלטה זו מבעוד מועד.
ולכן התגייסו ההורים למאבק המתנהל בכל האמצעים החוקיים והציבוריים האפשריים, ומבטיחים שלא להישבר, למרות שכוונתם של אנשי מערכת החינוך היא להתיש את כוחם.
מטרת ההורים היא לחייב את השרה לעמוד בהבטחותיה ולמצוא פתרון גם לחלש.
כנסו לאתר המאבק, חתמו על העצומה ותנו יד למאבק,
כי כוח של הורים הוא החזק מכל!
לפרטים נוספים
דפנה אזרזר
מייל [email protected]
טל' 052-5203088
פקס 077-7831332
מטה מאבק הורים להחזרת הסייעות לילדים נכים
www.sayaot.wip.co.il
