אני אוהב ציון – מכירים את הקהילה שלי? אנו קהילה הכי גדולה
התלונות שלי – החוק נוסח בצורה מאד חכמה וטיפשה. לא כתבו אותו אנשים טכנולוגיים אלא אנשים ששאלו עוורים ומיעוטים איך הם חווים אינטרנט וגם איטרים ומזה נסחו חוק, רק בארץ זה חוק בכל העולם זה המלצה ותקן – כאן זה חוק ויצר הרבה בלגן ואי וודאות בכל התחום. וחוסר נגישות מטורף – יותר ממה שהיה לפני כי הדרישות הן מאד גבוהות ומוטלות על כלל השוק, בין אם בעל בלוג של 20 קוראים או בטל"א, צריכים לעשות אותו דבר.
החוק הוא על הפנים ויש לשנותו וכשאני מלמד בבית הספר שלי, גרילה, אני מתחיל בזה שאיני משפטן אלא מלמד נגישות שזה תקן אמריקאי, שהתקן שלו WCAD מאד מתוחכם, ואנשים מפתחים עוסקים בו. איני משפטן אלא טכנולוג – מה צריך לשים לב או לא.
אני במקצוע שלי, אני משווק דיגיטאלי שמנסה להביא תמיכה באמצעים טכנולוגיים שיווקים . הבנו שנגישות היא מנוף מאד רציני לצמיחה מהירה.
לפני ההרצאה עשינו נסיון, יש פה דוכן עם אנשים כבדי ראייה ושמעתי את האתר מקריא והוא הצליח לשלוח לי. אז תארו שיש לכם עסק שלא יכול לעשות זאת – מה המשמעות של זה.
יש כרגע צורך, כשמפתחים פתרונות מנסים לייצר מחקר פרסונות. שזה – אם אני פותח חנות נעליים אני צריך לאתר את ה-5 קליינטים / פרסונות שיגשו לחנות ויקנו, 5 דמויות שונות ולפיהם אני מפתח קונספט. הוא מייצר חוויה וממשק משתמש, מאפיינים של נשים, צבעים שלהם. אם את גבר ידברו אליך כמו גבר. זה עולם הפרסונות זו בעיה. למה? כי לא משנה אם אני גבר או אישה או עיוור או תתרן, האוכלוסיות המיוחדות חולשות על כלל המגזרים. למעשה הפרספציה של המדינה – הם מכנסים לגטו תודעתי ועלינו להבין שהאוכלוסיות המיוחדות הן חלק שמפוזר בכלל האוכלוסיות באופן שווה ואי אפשר להתייחס אליהן כמיוחדות כי זה מרקם של אנשים שיכולים להיות מאד עשירים או משכילים או לא ולא.
אגב נגישות – יש לה המון רבדים, לא רק עוורים או עוורי צבעים או נכים, גם אמא בדואית מרהט קוראת מילה – רמטכ"ל ולא יודעת מה זה ולא מה זה בקו"ם. אלא יש גם הבדל ברמה ההשכלתית. אז חווית משתמש טובה מסתכלת על כולם וזו הבעיה.
לזה צריך להבין שיש פיל לבן בחדר שאף אחד לא מדבר עליו, והוא מאובחן באנליטיקס של כל אתר שזה רבע מהאוכלוסיה. בבית של 4 אנשים, הורים ו-2 ילדים – מילד אחד מתעלמים לגמרי. ארבע מהאוכלוסיה היום היא אוכלוסיות מיוחדות עוורים אוטיסטים מפגרים חולים סופניים חרדים שלא מבינים את הז'רגון שלנו. או מי שלא יכולים להחיל ז'רגון שזה שפה מקצועית.
אולי תגידו על מה הוא מדבר כשהוא אומר נגישות. אז צריך להאיר את החדר ולהבין שיש אנשים בקרב כלל הגולשים שהם מאד לא אינטליגנטים ואם אני רוצה שיצליחו לעבור את זה – כולם יעשו את זה. לעשות את הדיפרנציאציה בין שימושיות לנגישות.
מה הבדל? אנשים מנסים לייצר שמישות ואז אומרים נעשה אותו גם נגיש ויש לעשות את האבחנה ההתחלתית. ואז תצליחו להבין איך להסתכל על האתר שלכם בפרספקטיבה נכונה, והמפתח מבדיל שימושיות, שעוסקת בדברים כמו – לא זוכר איפה שמתי מסמך, למה אי אפשר להעלות וידאו, הרבה זמן להעלות שם משתמש וסיסמא – אלה שאלות של שימושיות של משתמש. ואנו מעלים אום כל הזמן באתר. זה עובד או לא. אבל שאלות נגישות הן אחרות לגמרי. איזה? לא מבחין בין ירוק לאדום, אבי מאבד את השמיעה, היד שלי תהיה בגבס בחודשים הבאים ולא יודע להשתמש באינטרנט.
אדם בונה עסק באינטרנט וקהל היעד שלו זה אנשים שלא גולשים. בעיה גדולה – מה עושים?
אני מלמד את התקן. אני לא מעונין בחוק אלא בתקן. יש לי בערוץ שעתיים הדרכה על התקן והסבר טכנולוגי. כתבתי כמה היי לייטס של החוק, והיום תסתכלו על האתר ותבינו אם הוא עומד בתקן. ואז תעלו דרסטית שימושיות וניגושת ואז את ה- SCO מה שיוביל ליותר צמיחה.
הגיע לי למייל בחור עיוור. הייתי מאד מבסוט.
העיקרון הראשון – התקן עובד על עקרונות וזה מגדיר משהו מאד הגיוני – הדברים צריכים להיות נתפשים בחושים. כל תוכן צריכה להיות לו חלופה טקסטואלית שזה הסבר מקיף על מה שרואים. אם יש בחורה בים עם בקיני בתמונה – מה נכתוב? בחורה בים על ביקיני על החוף. הגולש העיוור זה מקריא לו גם דברים שלא ראיתי שאני כגולש רואה. אם תשימו את כל הטקסטים בצורה נכונה בכמה מקומות, זה המקום של התמונות והתיאורים של הדפים, כי שמתי לב שהדבר הראשון שקרה הוא נתא את התיאור על של האתר – גרילה .
אז חשוב למלא את האתר בתוכן שהוא מוצע כך שהמשתמש יוכל לתפוש אותו. יש חלופות של אודיו ווידאו. אני מעלה כל שבוע וידאו בחינם לטובת הציבור ללימודי קוד והוא אומר – תתמלל ותשלם אחרי זה תזין את זה ורק אז תוכל העלות. הרבה מורים הפסיקו לצלם שיעורי ולהעלות ליוטיוב ולשתף תוכן בפייסבוק כי מפחדים להיתבע. לזה החוק גרם וזו תופעה קטנה ועגומה.
אני מעודכן שיש הרבה שינויים מד טובים בחוק.
החוק לא מענין אנו צריכים לעשות את העאתר הכי טוב לכולם. החוק לא העניין.
התקפים – אין לעצב תכנים באופן הידוע כגורם להתקפים. לפני חודש וחצי פרסמתי אתר שנקרא פיג'ט דוט קום. זה ספינר ואנשים הגיעו לספינר שמהבהב במאד גדול. אמרו לי לשים אזהרה כי חולה אפילפסיה מקבל התקף במקום. אז אם האתר רעוש מדי צאו מזה ושני המודולים שנוטים לעבור על זה זה סליידירם וטיקרים. כי במסגרת ההנחיות אנו צריכים לספק למשתמש מנגנון עצירה והשהייה ואלה לא נגישים. ובאופן כללי זה קטסטרופה – טיקרים וסליידרים.
ארכיטקטורת ניווט זה הכי קריטי לאתרים גם ברמת חווית המשתמש וגם ברמת SCO. אני קורא לזה ארכיטקטורת ניווט והיא באה בהרבה מקומות ותמיד באופן עקבי. כי אם המשתמש גולל וגולל לאחר 2500 מילה ללא כפתור גלילה – הוא צריך לעשות את כל המסע למעלה.
אז יש כפתור גלילה בהרבה אתרים אבל פתרון הכי טוב מבחינת ארכיטקטורת מידע ונגישות – לשים כפתור ניווט בכותרת תחתית – footer.
לפזר את הניווט ולעשות אותה ניתנת לניבוי. יש בדף כתוב – וובמסטר בעולם הדיגיטלי. זה לא נגיש. התפריטים צריכים להיות מובנים למישהו שרמת הלמידה שלו היא סוף חטיבה. זה כיתה ט'. אולי הוא לא יבין מה זה ווב מאסטר. פעם היה לי במקום צור קשר – רוצים לעוף לחלל – זה מגניב אבל לא נגיש כי אנשים ברמה מסוימת יכלו לחשוב שאני מוכר כרטיסים לטיסה לחלל.
לתת פתרון לטקסטים ז'רגונים ולמעט בז'רגון. היום העיקר זה baz words. זה מגניב אבל לא נגיש. צריך לא רק להמעיט אלא גם מנגנון – כלי טיפים. זו ספרית ג'אבה סקריפט וכשיש מילה ז'רגונית, כמו ג'בה סקריפט יש סימן שאלה קטן ליד ואז כשהמשמתש עולה על זה מפתח הסבר.
אחת מבקשות תקנת הנגישות – גם להסביר קיצורים. לא כולם יודעים מה זה רמטכ"ל או צה"ל או גם תיירים שבאים לפה והם מחפשים בר וכל השמות הם בניב ישראלי והם לא מבינים את המילים ומנועי התרגום לא מבינים כי ז'רגון אי אפשר לתרגם.
ש – גם קוראי מסך לא יודעים להתמודד עם גרשיים.
אוהב ציון – זה עושה להם משהו לא טוב. גם טקסט ככל שהוא פלצני הוא פחות מבהיר. זה נבדק ונוסה וזה גם בסיסי הנגישות. היא אומרת – יש אינטרנט, כולם זכאים לאותו… הבסיס שלו הוא קוד פתוח. מה המחשבה מאחורי קוד פתוח? שכולם יכולים לפתח. גם הכתבן שם. שתוכלו לפתח. אני בלי קוד פתוח לא היו לי העסקים שלי היום. אנשים פזרו תכנות שפתחו. מתעסקים עם WordPress עושים עם זה כסף? כל העולם פיתח ביחד. גם תקן נגישות. תקן חכם של 50 עמודים. זה מסמך מענין שמגלה לך דברים בסיסיים בפרספקטיבה של כל יצור אנושי לגבי כל סוג תוכן. קראו את זה זה בעברית.
יש וידאו שלי שמסביר אותו ויעשה אתכם מקדמים משווקים ומפתחים יותר טובים.
תאימות עם טכנולוגיות מסייעות – קוראי מסך ותוספים לכרום, וסרגלי נגישות, חלק מהפתרון הכולל של שימושיות ונגישות זה לבחור מתודה נכונה של מה שאני מטמיע באתר. יש אנשים עם תוספים מטופרים ויש טכנולוגיות מטורפות.
ממליץ לכם יש בחוץ שני בחורים שעושים טסטים לאתרים שלכם ותראו כמה האתרים שלכם טובים.
קחו את העכבר ותנסו לגלוש באתר שלכם. ככל הנראה תגידו למצב של מלכודת מקלדת. יהיה לו לופ בתוך התפריט – זובעיה גדולה – מנגנון עקיפת בלוקים. מי שגולש ללא עכבר – הרבה אוכלוסיות, חולי LS לא אמורים לעבור את זה אלא להשתמש במנגנון עקיפת בלוגים. שהוא קופץ מאזור הניוט לאזור התוכן. או לכותרת תחתית. זה להגדיר ולנסות. אם הכל סבבה מצבכם טוב. תבינו שאתם צריכים לטפל בזה בעאמצעות מנגון העקיפה הזה.
יש תבניות WordPress נגישות שנותנות פתרון לזה. זה מאד חשוב. שם הרוב של האוכלוסיות המיוחדות.
– יש סדר מקשים מסוים?
אוהב ציון – מה שאתה רוצה. אתה מגדיר בג'בה סקריפט זה מתלבש על הדפדפן ומגדיר. סט פונקציות אחד גורם לדבר אחד, שני לשני וכו'. המודעות הבסיסית היא שאנו כבני אדם קשורים ויש לתת יחס שווה והזדמנות שווה לכולם. אחרת הייתי אומר – מה אני צריך לתמוך בהם? בתודעה הבסיסית אני מבינים שהם אתנו ועלינו לספק לה הזדמנות ויחס שווים. נגישות היא חלק מחווית משתמש כמו שימושיות.
יש מחזור סיבובי של בדיקות של שימושיות, שהוא נגישות, ואז ערך, ואז (מנסה להזכר) חשק ומה הם מייצרים בסוף? נגישות. אם תקפידו על שלושת אלה – מה זה ערך? האתר הכי נגיש אם אין לו ערך זה לא שווה. דבר אחרון חשק – לעורר חשק לאנשים לדבר וזה יוצר כמכלול נגישות. האתר נגיש טכנולוגית קונספטואלית שיווקית ויישומית.
בהצלחה בהנגשה.
