לא רבים מאיתנו מודעים לעובדה שכחמישית מאוכלוסיית מדינת ישראל מורכבת מאנשים המתמודדים עם מוגבלות. מדובר על כמיליון וחצי בני אדם, עם מוגבלויות שונות ועם צרכים שונים בעת מצב חירום. מדובר בכמות עצומה של אנשים ובכלל זה קשישים שעל פי ההערכות צפויה להמשיך ולגדול בצורה משמעותית גם בשנים הקרובות. ע"פ חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מחויב כל ארגון להיערך למצבי חירום ובכלל זה לתכנן נהלי חירום מותאמים לפינוי וחילוץ של דיירי המבנה ואורחים ובכלל זה של אנשים בעלי מוגבלות.
על נושא זה והשלכותיו על עולמות הביטחון והאבטחה נדון בראיון משותף שערכנו, כאמור, עם יובל וגנר, יו"ר ומייסד עמותת "נגישות ישראל" ובן אברהם, מנהל הביטחון הארצי והחירום של קבוצת אמות השקעות המוביל תחום זה בשנים האחרונות. פגשתי את השניים ביוני האחרון בבית האומות המאוחדות בניו-יורק במסגרת תצוגה אותה הובילו השניים תחת הכותרת "לא משאירים אף אחד מאחור", אירוע רב רושם שאורגן יחד עם שגרירות ישראל באו"ם במסגרת הכנס הבינלאומי השנתי של האו"ם – CRPD: The Convention on the Rights of Persons with Disabilities.
"מתפקידם של מנהלי האבטחה והחירום בארגונים השונים להיערך מראש למצבי חירום, שכן זוהי אחת מהגדרות תפקידם", מבהיר וגנר בפתח הריאיון. "לצד האוכלוסייה הכללית, קיים צורך להקדיש מחשבה ותכנון מיוחד עבור אותם אנשים עם מוגבלויות. מדובר על קשת רחבה של מוגבלויות פיזיות – אנשים המרותקים לכיסא גלגלים או כאלו המתניידים עם עזרים כדוגמת קולנועיות, קביים או הליכונים, חרשים וכבדי שמיעה, עיוורים ולקויי ראייה, בעלי מוגבלות קוגניטיבית-שכלית או על רקע נפשי, מוגבלות שפה ועוד. כל אלו הם אנשים שחיים בתוכנו את היום-יום, אך זקוקים למלוא תשומת הלב והסיוע כך שיוכלו לחיות בצורה שוויונית ונאותה ועל אחת כמה וכמה בעיתות חירום", מדגיש יובל.
האם החוק והתקנות מתייחסות לנושא זה?
"חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מגדיר מפורשות תקנות בעניין הנגישות, כולל סעיף 12 שמוקדש לנושא נוהל פינוי בחירום. הנוהל אומר דבר פשוט אך נחרץ, לפיו כל הנהלים המתייחסים לנעשה בחירום נדרשים להתאמה עבור כל קבוצת אוכלוסייה בדגש על אנשים עם מוגבלות", מסביר יובל וגנר.
"לשם המחשה אני מבקש לתת את הדוגמה למורכבות בתחום זה בהיערכות לחירום במבנים רבי קומות שהם כשלעצמם תורה שלמה בפני עצמה", מוסיף בן אברהם "דמיינו לעצמכם בניין בן 40 קומות, בו יושבים דרך קבע כ-3,000 דיירים ועוד מאות אורחים הנמצאים בו בכל רגע נתון. מצב זה מציב בפנינו מנהלי האבטחה, אתגר משמעותי וצורך להיערך לשורה של תרחישי פינוי וחירום.
כשזה מגיע לאנשים המתמודדים עם מוגבלות, הרי שהצרכים שלהם מורכבים הרבה יותר ומשתנים בהתאם לסוג מוגבלותם. כך, למשל, אדם חירש או כבד שמיעה, לא ישמע את האזעקה המתריעה לגבי התקפת טילים, אדם עיוור לא יידע לאן עליו ללכת, אדם הסובל ממגבלה פיזית לא יוכל להתפנות דרך גרמי המדרגות ולהימלט מן המקום עצמאית ואדם עם מגבלה קוגניטיבית שכלית כלל לא בטוח שיבין את הסיטואציה ולפיכך לא יבין את הנחיות הביטחון. המשותף לכולם הוא הצורך והחובה שלנו להיערך מראש ולהכין נהלי חירום ומודלים אופרטיביים מתאימים, הן לעובדים הקבועים והן לאורחים כך שברגע האמת נדע לתת לכולם מענה נכון ומקצועי", אומר בן.
מסר של שליחות ושותפות גורל
עמותת "נגישות ישראל" הוקמה בשלהי המילניום הקודם (1999) תחת פקודת נשיא המדינה לשעבר, עזר ויצמן ז"ל, שחתרה להפוך את מדינת ישראל למדינה הנגישה לכל סוגי המוגבלויות ובכל תחומי החיים. העמותה הוקמה במטרה לשמש כגוף המוביל בארץ ובעולם את נושא הנגישות, לרבות על ידי קידום המודעות בציבור ואצל מקבלי ההחלטות, חקיקה בכנסת ופעילות מול משרדי הממשלה השונים, בהפעלת מגוון פרויקטים שנועדו לייצר נגישות ומציאות טובה יותר עבור אוכלוסייה ענקית זו אשר הולכת וגדלה משנה לשנה.
"העמותה קשרה במרוצת השנים את גורלה עם שותפי דרך רבים בזירה הציבורית והפרטית, כמו גם עם קבוצת אמות השקעות. לפני כשנתיים אף זכתה קבוצת אמות לקבל את פרס נגישות ישראל, הודות לעבודתה הנמרצת והמסורה למען קידום הנגישות לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלויות בהובלתו של בן אברהם", מספר יובל. "ראוי לציין שקבוצת אמות משקיעה משאבים כבירים בחיזוק תפיסת הביטחון בעשרות נכסי הקבוצה, הכוללים קניונים, מרלו"גים, רשתות שיווק, בנייני מגורים רבי-קומות, בתי מלון, מפעלי תעשייה, תחנות מרכזיות והיד עוד נטויה", מדגיש בן אברהם. את שני התפקידים המשמעותיים גם יחד, משלבים בקבוצה באמצעות מודל ייעודי עבור מנב"טים, אשר נועד לסייע להם להעניק מענה אופטימלי ברמת הנגישות, לטובת היערכות מיטבית עבור כל תרחיש באשר הוא.
לדברי אברהם: "הצעד הראשון הוא לדעת למפות את המבנה, כחלק מהכנת תיק שטח ותוכנית האבטחה כולל הכנת תרשימי קומות ומפות מילוט ייעודיות לכל בעל מגבלה. שלב נוסף מורכב ורגיש במיוחד, כולל אפיון של עובדים עם מוגבלויות הקבועים במבנה (דיירי קבע), משמע מיפוי היכן כל אחד עובד ומהו המענה שנדרש לתת להם לכל תרחיש בנפרד, הרי חלק מהתרחישים דורש פינוי וחלק מיגון. על ידי שקלול כל המשתנים הללו יחד, ניתן לבנות תוכנית אישית לאדם עם מגבלה כולל הקצאת ציוד מתאים ונאמני בטיחות המכירים את הנהלים והוראות הפינוי לכל אדם בנפרד. הצלחת התוכנית טמונה בשיתוף פעולה בשטח, בין גורמי הביטחון או ההצלה עם אותם אנשים, זה כמובן לא פשוט, אך בעל חשיבות אדירה".
האם ישנה טכנולוגיה, כלים ועזרים שבאמת יכולים לתת מענה הולם באתגרים שהעליתם?
"אכן ישנם היום בשוק מספר רב של פתרונות אך החוכמה היא ביכולת להנגיש את האמצעים והעזרים המותאמים לאדם הנכון ברגע הנכון. לצערי, נכון להיום אין מודעות מספקת ובמבנים רבים לא תמצא את אותם עזרים ואמצעים שתמצא אצלנו באמות", אומר בן. "לא פחות חשוב מעזרים ואמצעים הוא נושא ההדרכה ותרגול, כך שברגע האמת ניתן יהיה לסייע לאותם אנשים בצורה המיטבית".
השבוע ציינו 22 שנה לפיגוע במגדלי התאומים, כזכור בכל אחד מהמבנים עבדו למעלה מ-20,000 עובדים ולמרות הכריזה נהרגו בפיגוע כ-2,980 איש. הסיבה לכך נעוצה במשטר הדרכה ותרגול שהנהיג מנהל הביטחון של המבנים, ריק רסקורלה, שלצער כולם נהרג בפיגוע בעודו צמוד לאחד הדיירים שהיה רתוק לכיסא גלגלים. "לשם כך, התפיסה שלנו בחברה דוגלת בהקמת צוותי כוננות עם נאמני ביטחון ואנשי מקצוע שיוגדרו בכל מבנה, כך שיידעו לתת את המענה הדרוש בזמן ובמקום הדרוש. יתרה מכך, במקרה של אנשים עם מוגבלות אין מנוס מלרדת לפרטים הקטנים ביותר בתוכניות החירום והפינוי, על מנת לדייק את המענה עבור כל אחד בנפרד".
מי הגוף האמון על אכיפת חוק זה?
וגנר: "מתפקידו של הרגולטור, קרי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים לתת מענה לנושא. לצערי, למעט כיבוי אש ועל אף שיש פקודת עבודה לממונה בטיחות, אין למעשה אכיפה אמיתית בכל מה שקשור לחירום. הנושא אינו מוסדר מספיק ומחייב התייחסות מיידית. אני שב וקורא לנציבות כגוף אכיפתי המוסמך לפעול ברמה הפלילית והאזרחית, כולל הגשת כתבי אישום והטלת קנסות מנהליים, להיכנס לעובי הקורה. היא חייבת להירתם לעניין על מנת להסדיר את כל נושא הנגישות בחירום, שנכון להיום מתמודד עם לא מעט פערים, והרי מדובר בחיים או מוות", אומר יובל.
לא משאירים אף אחד מאחור
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה אשר פרצה בפברואר 2022 ונמשכת גם היום, דחקה בעשרות אלפי אנשים להימלט מבתיהם המופגזים. כמובן שבעיתות אלו מצבם של אנשים עם מוגבלות וקשישים היה קשה במיוחד.
"לא אשכח את התמונות של עשרות אלפי הפליטים הבורחים ממוקדי הקרבות, פקק אדיר של מכוניות ולצידם אנשים שהולכים ברגל אל מעברי הגבול, תורים אדירים של אנשים שהשתרכו למרחק של קילומטרים בקור מקפיא. ברגעים הללו חשבתי לעצמי, מה אני כאדם הרתוק לכיסא גלגלים הייתי עושה בסיטואציה זו", מספר וגנר.
"התקשרתי עם מנכ"לית העמותה שלנו, עו"ד מיכל רימון, והפצרתי בה שחייבים לעשות מעשה. היה לי ברור שעלינו לקחת את הידע שיש לנו בארץ ולהירתם לעזרת אותם פליטים. אז עלה למיכל רעיון 'הווסט הסגול', צבע המזוהה עם מאבקים תקשורתיים של אנשים עם מוגבלויות שונות. הרעיון היה לספק מענה ייעודי עבור אותם אנשים ולחלץ אותם בצורה נגישה המותאמת לצרכיהם. הפעלנו מיד את הקשרים הבינלאומיים שלנו ואף קיבלנו תרומה גדולה מקרן יפנית בשם "Nippon Foundation" שנרתמה לנושא. מטרת המיזם הייתה לחלץ ולסייע לכמה שיותר אנשים עם מוגבלויות הבורחים מהמלחמה, בכל טווח הגילאים, תחת המסר 'לא משאירים אף אחד מאחור'.
תוך ימים בודדים מרגע הגיית הרעיון, המיזם הצליח לרקום עור וגידים. היה זה מבצע חסר תקדים שבסיוע מתנדבים, הוביל לחילוצם של כ-4,000 בעלי מוגבלויות! שכלל גם חלוקת ציוד ועזרים עבור עשרת אלפים איש נוספים!. עבור פעילות זו, זכה הארגון אשתקד לפרס במסגרת כנס מיוחד של האו"ם, כשזה" לדברי וגנר, "נתן לנו המון מוטיבציה להמשיך ולהטמיע את המיזם הייחודי הזה בישראל וגם בעולם".
נגישות ישראל מציינת השנה 25 שנות פעילות. מעמד מרגש?
"בהחלט. זכיתי להיות במקום משפיע שעושה טוב להרבה מאוד אנשים. המאבק שלנו אינו נפסק ולו לשנייה אחת והוא מתרכז כולו למען הגברת המודעות לנושא הנגישות ולכל סוגי המוגבלויות. כאן אנו נדרשים כולנו לשנס מותניים ולחשוב מחוץ לקופסה. עלינו לחשוב על אותם אנשים שבמצבי חירום זקוקים לעזרה ושאנחנו כאן בשבילם", סיכם יובל את הריאיון.
קרדיט: מגזין מצודה | פורסם באוקטובר 2023
לפוסט של עמותת נגישות ישראל על דיון פעילות אינטנסיבית בכנסת בוועדת הרווחה שעסק בבעיות הקשורות לפינוי אנשים עם מוגבלות למלונות במלחמת "חרבות ברזל" – לחצו כאן
לייעוץ וליווי מקצועי להתאמת תוכנית ותרגול פינוי בחירום לאנשים עם מוגבלות, צרו קשר עם עמותת נגישות ישראל באתר
