חדשות

חה"כ ליה שמטוב: הייתכן שכל כך הרבה תלמידים עולים הם  מפגרים? !

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חה"כ ליה שמטוב (ישראל ביתנו), דנה היום בנושא: ניתוב יתר של תלמידים עולים לחינוך המיוחד.

חה"כ ליה שמטוב יו"ר הוועדה: "הייתכן שכל כך הרבה תלמידים עולים הם מפגרים?! לא ייתכן שבשל משבר קליטה  הם יתוייגו במסגרות החינוך המיוחד.

יש לגשת אליהם ביתר רגישות ולאבחן אותם בדרך רגישת תרבות ולהקנות להם יותר שעות עברית." הניתוב המיותר לחינוך המיוחד גורם עוול נוראי לתלמידים העולים ואף מגדיל את אחוז הנשירה".

ד"ר יצחק קדמן, יו"ר המועצה לשלום הילד: "תלמידים עולים מאתיופיה מנותבים לחינוך המיוחד בשיעור הגבוה פי שלושה מאשר תלמידים ותיקים וכן פי שלושה מאשר חלקם באוכלוסיה. בקרב תלמידים יוצאי בריה"מ לשעבר עומד שיעור המנותבים לחינוך המיוחד על שיעור של פי 1.5 משל תלמידים ותיקים. ההפנייה לחינוך המיוחד נובעת מהעדר משאבים והעדר הבנה ויכולת ללווי תלמיד שחווה משבר הגירה. הוא הוסיף: "כאשר מאבחן כותב על ילד יוצא אתיופיה: "לא יוצר קשר עין", הוא גוזר את עתידו לשנים רבות בשל אי הבנת תרבותו, האבחון חייב להיות   תלוי  תרבות."

חה"כ שלמה מולה: "איך ייתכן שפי שלושה מן התלמידים יוצאי אתיופיה מנותבים לחינוך המיוחד. מערכת החינוך חייבת לבדוק את עצמה. ההפניה המיותרת מייצרת סטיגמות וסטריאוטיפים. אני לא אוותר למשרד החינוך. רוב הילדים הלומדים במערכת החינוך  כיום נולדו בארץ והם בני עולים.  מערכת החינוך אמורה להתמודד עמם טוב יותר, מדוע אין משלבים יוצאי אתיופיה בקרב היועצים והפסיכולוגים".

חה"כ רוברט טיבייב: "הורים עולים אינם מבינים את מערכת החינוך, ובוודאי לא את הנאמר בוועדות ההשמה כל עוד מנהל בית הספר נמצא בתמונה כך זה נראה. ברור לכל שיש כאן אינטרס להעביר תלמידים עולים לחינוך המיוחד".

חה"כ מרינה סולודקין:  " זה פשע מאורגן:  כל כך קל  לזרוק ילד עולה למערכת לא מתאימה ולפעול לרעתו. זה ניצול לרעה של כח המדינה".  היא הוסיפה: "אני מקבלת תלונות מהורים לילדים נורמטיבים  שמאיימים עליהם בהוצאת ילדם מן הבית, אם לא יסכימו להעבירם לחינוך המיוחד".

חה"כ אופיר פינס: "ניתוב היתר של תלמידים עולים מאתיופיה לחינוך המיוחד, זוהי תוצאה ישירה של כשל חמור של מערכת החינוך ושל מערך הקליטה. הוא קרא לוועדה לפנות לראש הממשלה, לכלול אזורי עדיפות לאומית במפת האזורים, בהם יופעל חינוך חובה חינם לילדים גילאי 3-5".

חיים פורטנוי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: "הנתונים בלמ"ס שונים מן הנתונים שהוצגו כאן: 13.75% ילידי ישראל בני עולים מאתיופיה בחינוך המיוחד  מהווים כמעט פי שניים מאשר כלל ילידי ישראל . בעוד, ש-7.1% מילידי בריה"מ לשעבר נותבו לחינוך המיוחד לעומדת 7.5% מכלל היהודים בישראל, ו-8.3% מבני העולים  מחמ"ע לומדים בחינוך המיוחד".

ד"ר רות פן, מנהלת אגף חינוך מיוחד, במשרד החינוך: "תלמיד עולה אינו מופנה לוועדת השמה עד שנתיים מיום עלייתו אלא אם כן הוריו מבקשים וישנה לקות המשפיעה על הישגיו הלימודים. היא הדגישה כי ועדת ההשמה  היא  בת 7 חברים פועלת ברשות המקומית. בראשה עומד נציג הרשות המקומית והיא מתייחסת רק למסמכים קבילים מזמינה את הורי הילד ובמידת הצורך גם הילד. לעומת זאת, ועדת השילוב היא ועדה בית ספרית   ונועדה לתת לתלמיד סיוע נוסף במסגרת בית הספר הרגיל".

אלי זרחין, מנכ"ל אגודה ישראלית למען ילדים עולים:  "ברור שלרשות מקומית יש עניין להפנות תלמידים לחינוך מיוחד כיוון  שהיא מקבלת בגין כל תלמיד בחינוך המיוחד 50,000 ₪ בשנה".  הוא תאר בפני הוועדה אבחונים מוטעים של  ילדים עולים לדוגמא: של ילד שאובחן כ"בעל בעיות רגשיות וחברתיות מאד קשות" רק בשל אי-הבנת השפה העברית או הרוסית, כיוון שהוא מדבר רק גרוזינית……

חנה דשבסקי, רכזת פניות עולים, המועצה לשלום הילד: "כבר 15 שנים אני זועקת ולא נמצא מענה: צריך לחייב את משרד החינוך לעשות אבחון מותאם תרבות לכל ילד עולה,  המופנה לחינוך המיוחד".

ד"ר יהודית דנילוב,  מ"מ מנהל האגף לקלטת עלייה במשרד החינוך: "לא חל קיצוץ בהיקף התקציב לתלמידים עולים. הם זכאים ל-5-7 שעות שנתיות של עברית. היא ציינה כי מתקיים פיילוט לסייע לתלמידם עולים בעלי קושי שפתי"

יו"ר הוועדה סיכמה את החלטות הוועדה:

1.                  הוועדה רואה בחומרה, מציאות בה ילד רגיל לומד בתוך מערכת החינוך המיוחד וכך נפגע עתידו.

2.                  הוועדה קוראת לשר החינוך לבטל לאלתר את הקיצוץ בשעות לימוד עברית לעולים ואף להגדיל מספרן.

3.                  הוועדה דורשת את התערבותו של משרד החינוך והגברת הפיקוח על ועדות השילוב הבית ספריות, וכן על וועדות ההשמה ברשויות המקומיות

4.                  הוועדה המבקשת ממשרד החינוך להגביר את ההכשרות למורים ומחנכים ולפעול לשילוב אנשי מקצוע בעלי רקע והבנה של הפערים התרבותיים .

5.                  הוועדה פונה למשרד ראש הממשלה לכלול ערים ואזורי עדיפות לאומית לקליטה במפת האזורים בהם יופעל חינוך חובה חינם לילדים גילאי 3-5.

6.                  הוועדה קוראת למשרד החינוך לפתח כלי אבחוני רגיש – תרבות לאיתור לקויות למידה.

7.                  הוועדה קוראת למשרד החינוך לשלב מגשר בעל רקע תרבותי מתאים, בכל ועדת השמה.