שמי איתן, ואני עיוור מזה 14 שנים. אני עצמאי מאד, מגיע לכל מקום בעזרת כלב הנחייה שלי ועושה דברים רבים.
אחת ההנאות שלי היא קריאת ספרים. מכיון שאני כבר לא יכול לקרוא ספרים בדפוס, אני נעזר בשירותיה של הספריה לעיוורים, המסייעת לעיוורים בכך שהיא מפיקה ספרים בכתב ברייל, ספרים מוקלטים ומוגדלים.
אני מנוי בספריה הזו כחמש שנים בקירוב, ומאז חזרה אלי יכולת הקריאה. אני מסוגל לחסל שני ספרים בשבוע לפחות. כל רב מכר שיוצא בשוק, מגיע עד מהרה גם אל הספריה. היא אף דואגת להפיק מגזינים שונים, כך שאפשר להרחיב את הדעת ולא רק לקרוא.
הספריה היא גוף שנתמך על ידי המדינה, וכמו גופים אחרים, היא תלוייה בחסדי הממשלה. ממשלה שבמקרים רבים אטומה לצרכיהם של אוכלוסיות, בעיקר כאלה שאין להם לובי חזק ואנשי כספים שיעמדו מאחוריהם. כך קורה שכל שנה, תקציב הספריה הולך ומתקצץ. השנה, משרד התרבות, המקיים את הספריה, החליט להעביר קצת פחות משניים וחצי מליון ש"ח עבור התקציב השוטף, למרות שהיא זקוקה לפחות לכפול מכך על מנת שהיא תוסיף ותתקיים. כתוצאה מכך, מנהל הספריה, מר אורי כהן, החליט לסגור את הספריה מחוסר ברירה.
אני יודע שזה אולי נשמע דבר של מה בכך, אבל עבור לקויי ראייה, שאין להם את הפריבילגיה לבחור ספריה, זוהי האלטרנטיבה היחידה לחבר אותם אל העולם הרוחני של עם הספר. הספריה לעיוורים משרתת כעשרת אלפים מנויים, אנשים שללא הספריה, יישאר בחושך תרבותי.
