חדשות

סקר שערך מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת:

50% מהמעסיקים שפנו למוקד התאמות לעובדים עם מוגבלות במקום עבודה שלא מימשו פנייתם בהגשת בקשה – השיבו כי בכוונתם להגיש בעתיד בקשה רשמית להתאמה ו-25% נוספים ציינו כי יתכן ויגישו בקשה במידה ויחולו שינויים בתקנות

·         12% מהמעסיקים אשר פנו למוקד ההתאמות לא הגישו בקשה להשתתפות המדינה במימון התאמה במקום העבודה לעובד עם מוגבלות בשל חוסר רצון מראש לעסוק בהליך הביורוקרטי ובטפסים הנלווים. 11% נוספים טרם הגישו בשל עיכובים בירוקרטיים לאחר תחילת הטיפול בתהליך (המתנה לטפסים, הצעות מחיר וכיוצ"ב). 

·         14% מהפונים לא הגישו בקשה משום שאינם מעסיקים עוד את האדם עם המוגבלות או מכיוון שהעסקת העובד עם המוגבלות לא מומשה.

·         50% מהמעסיקים השיבו כי בכוונתם להגיש בעתיד בקשה רשמית להתאמה ו-25% נוספים ציינו כי יתכן ויגישו בקשה במידה ויחולו שינויים בתקנות.

כך עולה מתוך סקר מיוחד שנערך בקרב מעסיקים שפנו למוקד התאמות לעובדים עם מוגבלות במקום עבודה אשר לא מימשו פנייתם בהגשת בקשה.

באוקטובר 2007 החל המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה שבמשרד התמ"ת בהפעלת תקנות השתתפות המדינה במימון התאמות בסביבת העבודה לעובדים עם מוגבלות. התקנות, הבאות מתוקף חוק שיוויון זכויות אנשים עם מוגבלות (1998), נועדו לקדם את שיוויון ההזדמנויות בתעסוקה ולעודד שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה בישראל, זאת ע"י השתתפות בעלויות למעסיק הכרוכות בהנגשת סביבת העבודה לעובד עם מוגבלות.

מגוון ההתאמות אשר בעבורן מעסיק יכול להגיש בקשה למימון הוא רחב וכולל בין היתר התאמות בדרישות העבודה, שעות העבודה, מבדקי קבלה לעבודה, הכשרה והדרכה (לעובד ולמעביד), שירותי תרגום ותמלול, התאמות פיזיות במקרקעין, ציוד, מכשירים ועוד.

למרות מאמצים רבים שהושקעו ביידוע הציבור והמעסיקים על דבר תקנות השתתפות המדינה במימון התאמות, אשר כללו בין היתר קמפיין פרסומי ברדיו, מודעות בעיתונות, דפי מידע אשר נשלחו לכ-180 אלף מעסיקים בישראל ועוד, כ-60 מעסיקים בלבד הגישו עד היום בקשות רשמיות להשתתפות המדינה במימון התאמה ובעלות השתתפות כוללת של 900 אלף ₪.

בשל מיעוט הבקשות ובשאיפה לאתר קיומם של קשיים וחסמים פוטנציאליים בתהליך הוחלט לערוך סקר בקרב מעסיקים אשר הביעו עניין בנושא ההתאמות ופנו למוקד המסייע על יישום התקנות, אך מסיבות שונות נמנעו מהגשת בקשה.

עוד עולה מהסקר כי:

·         11% מהמעסיקים לא הגישו בקשה מכיוון שלדבריהם לא ידעו כיצד להמשיך בתהליך.

·         8% מהפונים היו עצמאים עם מוגבלות אשר נכון להיום, טרם השינויים בתקנות, עוד אינם מוגדרים כזכאים להשתתפות המדינה.

·         7% מהפונים היו מעסיקים אשר נזקקו להתאמה שאינה פיזית ובעת פנייתם הראשונית נענו כלא זכאים (אולם בשלב מאוחר יותר נוצר עימם קשר מחודש ובקשתם נידונה).

·         שאר המעסיקים פנו לצורך בירור ראשוני בלבד ו/או הגשת בקשה התבררה כלא רלבנטית עבורם (5%), לא עמדו בתנאי הסף לקבלת מימון (4%) ו-2% נוספים נדחו כלא זכאים בשל היותם גוף ציבורי. יתר המעסיקים לא הגישו בקשה מסיבות אחרות, או לא ידעו להשיב מדוע הטיפול בנושא לא קודם.

·         51% מהמעסיקים אשר פנו התעניינו בהתאמות המיועדות לעובדים עם מוגבלות פיזית ו-20% נוספים לעובדים עם מוגבלות שמיעה. בהתאם לכך, פניות רבות התמקדו בהתאמות פיזיות (שינויים במבנה או בתחנת העבודה). 18% מהמעסיקים פנו לצורך השלמות מידע או בירור ראשוני בלבד, ללא התייחסות להתאמות ספציפיות.

·         מרבית הפניות התקבלו מבתי עסק קטנים: 40% מעסיקים עד 5 עובדים, 11% מעסיקים בין 6 ל-10 עובדים, ו-9% נוספים מעסיקים 11 עד 20 עובדים. פחות מ-15% מהפונים הם בתי עסק גדולים המעסיקים מעל 100 עובדים.

·         72% מהפונים העסיקו לפחות עובד אחד עם מוגבלות בעת שפנו למוקד. 55% מקרב הפונים אשר העסיקו עובד עם מוגבלות בעת פנייתם ו-65% מקרב המעסיקים אשר לא העסיקו עובד עם מוגבלות התכוונו להעסיק עובד נוסף/חדש עם מוגבלות.

·         בנוגע לפעילות מוקד המידע האחראי על הפעלת התקנות נמצא כי 55% מהמשיבים היו מרוצים במידה רבה או רבה מאוד מהשירות הניתן להם במוקד לעומת 15% אשר היו שבעי רצון במידה מעטה מהשירות.

בהתבסס על ממצאי הסקר המליץ מינהל מחקר וכלכלה על התווית תכנית שעיקר יסודותיה הם כדלקמן:

א. העלאת מודעות הציבור לתקנות השתתפות המדינה במימון התאמות במקום העבודה לאנשים עם מוגבלות באמצעות קמפיין פרסומי, פנייה ישירה למעסיקים, ימי עיון והשתלמויות לאנשי מקצוע בתחום ועוד.

ב. החשת ביצוע השינויים בתקנות על בסיס עבודת ועדת המומחים הייעודית והגשת מסקנותיה.  אחת מהמלצות הועדה מתייחסת להכללת אנשים עם מוגבלות המועסקים כעצמאים במסגרת הזכאים להשתתפות המדינה במימון התאמה.

ג. בחינת פישוט ההליכים הביורוקרטיים במטרה למנוע מהיבט זה להוות חסם בפני מעסיקים המעוניינים בביצוע התאמות במקום העבודה.

ד. יצירת קשר מחודש עם מעסיקים הפונים למוקד על מנת לסייע להם בקידום הליך הגשת הבקשה.

ה. המשך קבלת משוב שוטף על השירות הניתן במוקד ההתאמות, לשם שמירה על סטנדרטים גבוהים של איכות מענה, מהירות תגובה ועמידה בלוחות זמנים.

מצ"ב הדו"ח שנכתב ע"י אורנה חייט מראלי חוקרת במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת ומיכאל מורג מרכז תחום התאמות במקום העבודה במטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד התמ"ת.

מקור: משרד התמ"ת