חדשות

שרת המשפטים ברגעים אלה חותמת על הרוויזיה וממחר תכנס התקנה לתקפה תעקבו אחרי זה אנו נעדכן. אם יהיו עדכונים במהלך היום.

אסביר על החובות של תקנה 35 בדגש על הרוויזיה ואנו בטוחה שזה יציף הרבה שאלות. (יש רעש ממזגן – נסגור אבל יהיה פה חם – נא לדאוג לזה).

אני יודעת שיהיו שאלות, לזה בנינו את פאנל השאלות והתשובות שבו גם אני וגם עו"ד ערן טמיר מגיע במיוחד אליו ויהיו גם אנשי מקצוע – אז תרשמו ותתאפקו כדי שאוכל להעביר לכם את המצגת.

יש חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והוסף לו פרק ב-2005 שמקום שנותן שירות לציבור צריך להיות נגיש. ב-2013 פורסמו תקנות נגישות הציבור ובהן תקנה 35 שמחייבת להנגיש אתרי אינטרנט. היא אומרת שאתרים נדרשים להיות נגישים לפי התקן הישראלי שמאמץ את התקן הבין לאומי. במובן זה אנו מאד ייחודיים. המדינה הראשונה בעולם שאמצה בצורה כל כך מחייבת וגורפת את חובת הנגשת אתרי האינטרנט. בארה"ב מתייעצים אתנו איך מיישמים את זה ורוצים לעשות את זה גם שם.

שירותי אינטרנט:

הרוויזיה נתנה הגדרה מדוקית יותר לשירותי אינטרנט. בנוסח המקורי צוין כל מידע שעובגר באינטרנט אנו מקדנו תכנים בכל צורה שעוברים על התשתית באמצעות אתרים או יישומים כלומר אפליקציות. ובלבד שהשירות שניתן באתר או היישומון עונה להגדרה של שירות ציבורי.

יש שאלה האם מיילים נדרשים להיות מונגשים. אז אם הם נשלחים מהאזור האישי באתר הם נדרשים להיות נגישים. מיילים בכלל – הפנינו את השאלה לנציבות. אנו חושבים שלא אבל איננו הרגולטור וחושב לשמוע את עמדת הנציבות בענין.

לאדם עם מוגבלות עומדת תמיד האפשרות להגיש בקשה להתאמה כזו או אחרת לפי תקנה 29.

מה צריך להיות באתר נגיש? תשתית ברמת התכנון, תכנים, קבצי וורד מצגות וסרטונים, הצהרת נגישות צריכה להיות לפי הרוויזיה. זה גם AA ועם 3 דרגות שזה אומר בעיקר עבור אנשים עם מוגבלות בראייה ועוורים שיכולים עם קורא המסך לגלוש באתר ללא שום בעיה. אנשים עם מודבלות בשמיעה יש להם כתוביות כשצריך, אנשים עם מוגבלות ביידים יכולים לנווט עם המקלדת.

אני אחזור על מה זה שירות ציבורי – צריכים להיות בו 2 תנאים מצטברים ויחדיו.

1 – שיש תוספות בחוק שוויון שרותי מסחר רווחה בריאות תיירות רבות וכיו"ב, אם השירות ניתן על ידי גוף ציבורי ובחוק השוויון יש הגדרה מי זה גוף ציבורי – רשויות כנסת משרדי ממשלה וכיו"ב. לעוה"ד אני אומרת שיש הבדל בין רשות ציבורית לגוף צבורי

2 – השירות ניתן לציבור בלתי מסוים. להגדרה זו נכנסים רוב האתרים שנותנים שירותים ועדיין יש כאלה שלא נכנסים, למשל אתרים של מפלגות פוליטיות – אין לנו בתוספת הראשונה. הנציבות פרסמה באתר שגופים שמספקים מידע כמו אתרי חדשות לא נכנסים לתוספת ראשונה והיא תפעל להרחבת התוספת.

הנושא של ציבור או ציבור לא מסוים – נתון לפרשנות.

החייבים מביניכם – יכולים או ללכת ליועמ"ש או עוד ולקבל חווד משפטית או לפנות בשאילתא לנציבות.

אלה השירותים שלגביהם החוק אומר שתהיינה תקנות נפרדות.

שירותי בריאות ושעת חירום – אני מניחה שיאמצו את תקנה 35 בשינויים המחויבים כי בשירותי בריאות יש הרבה ניואנסים.

לגבי מוסדות חינוך – בתי ספר יסודיים ותיכונים. משרד החינוך נדרש להיות נגיש, האתר שלו, לפי תקנה 35. בתי ספר ותיכונים גם להם יש תקנות נפרדות שנדונות היום, שלהבדיל משירותי בריאות – זו הנגשה פרטנית כלומר לפי בקשה. לא אלאה אתכם בסיבות ההסטוריות, אבל אני יכולה לספר שעמותת נגישות ישראל ואני אישית, זועקת – איפה לא יהיה נגיש אם לא בבתי ספר ותיכוניים. אנו מנסים לפעול לכך שתהיה חובה להנגש אתרים לפחות את התשתית ולא לפי בקשה.

מוסדות להשכלה גבוהה – גם להם תקנות נפרדות שפורסמות בנוב' 2016.

החוקים מיועדים לציבור בישראל – לא לציבור אחר. אם הקמתם אתר והוא מיועד לציבור בחו"ל – החובה לא תחול על אתר זה. אם הקמתם אתר בחול ומיועד לציבור הישראלי – התקנה והחובה יחולו לגביו.

נשאלתי, ללא קשר לרוויזיה, לענין שפות. אם יש לי אתר בעברית ואתר זהה ברוסית או אנגלית, האם האתר בשפה זרה נדרש להיות נגיש.

עמדת הנציבות היא כדלהלן: אם יש אתר בשפה הרשמית, עברית או ערבית והוא נגיש ואם יש אתר זהה בשפה זרה – אתר בשפה זרה לא נדרש להיות נגיש. אבל אתר בשפה זרה לא נגיש ומיועד לציבור הישראלי – צריך להיות נגיש.

זו סוגיה מעניינת. אני עושה הרבה שופינג באסוס. אתר בינלאומי והוא באנגלית. וכל אחד מכל העולם יכול להזמין ממנו. גם הציבור הישראלי יכול להשתמש בו – אז הפניתי שאלה לנציבות כדי לקבל עמדה רשמית.

אנו קצת מחמירים יותר בעמדה שלנו מהנציבות כי אנו אומרים שאם האתר מיועד לציבור הישרלאי לא משנה השפה שלו, יש הרבה דוברי רוסית אמהרית צרפתית, ואם יש אתר כזה – גם לכם שווה שיהיה נגיש. אז אנו קצת יותר מחמירים זה עוד לא הגיע לבחינת בית משפט אבל זו עמדתנו.

כשפורסמה תקנה 35 החלו הרבה בעיות ביישומה. זו הסיבה העיקרית לרוויזיה – נושא הגשת מסמכים. גם ארה"ב שמחייבת להנגיש באתרי אינטרנט את הספקים אבל לא במסמכים ובזה אנו פורצי דרך.

אז החלו בעיות – כל מיני PDF וטבלאות וגרפים. הרווזיה באה לעשות סדר. נקבע שרק מסמכים, ויש אתרים שיש בהם מדי יום אלפי אם לא עשרות אלפי מסמכים שמתפרסמים. למשל הנהלת בתי משפט – פסקי דין החלטות של שופטים, הכמויות רבות. הרוויזיה קבעה שחובת הנגשת מסמכים תחול החל ממחר 26.10.17. כל מסמך שיעלה יצטרך להיות נגיש.

כל מסמך שנוצר מתאריך זה ומעלה נדרש להיות נגיש.

2 חריגים:

טופס שמיועד לקבלת השירות –למשל – טופס של בטל"א, שנועד למילוי במחשב, יידרש להיות נגיש גם לפני אוק' 17 גם משנות ה-50 כי הוא חלק בלתי נפרד מהשירות הניתן. טופס למילוי במחשב בשונה מטופס שאני ממלא אותו. תמיד עומדת האפשרות לאדם עם מוגבלות להגיש בקשה לנגישות לפי תקנה 29. ההבדל הזה כי אדם עיוור לצורך הענין ידפיס כמוני שאין לי לקות ראיה ולכן לא דחוף שיהיה נגיש לפני אוק' 2017.

2 – חריג שמאד התעקשנו שייכנס. יש הרבה פעמים טפסים זה מסמך שיש בו הסבר אודות הטופס. חשוב מאד שיהיה נגיש לפני אוק' 2017. היו ויכוחים עם הוצר והושגה פשרה. שאם הוא הוכן החל מ-2015 נדרש להיות נגיש.

איך נדרש להיות נגיש? כעקרון – לפי התקן הישראל 5568. לגבי הנגשת מסמכים אומרים – אנו מבינים שיש בעיה לגבי הנגשת מסמכים ולכן הנציבות דרבנה את ראש מכון התקנים, שתרצה בהמשך, לכתוב מסמך הבהרות, תקן לגבי הנגשץ מסמכים ותהיה הרצאה של בת שבע שהיא חברה בוועדה ותספר על חידושים בהנגשת מסמכים.

ברוויזיה נאמר כרגע שהם צריכים להיות נגישים לפי תקן מסמכים וכל עוד אין תקן, ואני מקוה שיפורסם תוך חודשיים – תנגיש לפי קריטריונים והנחיות של מערכות ההפעלה. מה שאפשר במסגרת התכנה בה נוצר המסמך. תמיד יש אפשרות להגיש בקשה פרטנית.

חייבת להגיד לגבי הפטורים – יש נושא של אזור אישי. קבלנו מבול פניות כמו של בנקים או חב' ביטוח. זה של האדם , ושם מה שנאמר שהתשתית נדרשת להיות נגישה והמסמכים פטורים כרגע מהנגשה מראש. ולא לפי בקשה. אז כרגע עד 2021 בפטור זמני יהיו פטורים מנגישות אלא אם כן יש מי שהגיש בקשה ויש לספק לו את זה תוך 14 יום.

עוד בעיה קשה, כשפורסמה התקנה – כל נושא הסרטונים. התקן מחייב כתוביות ותיאור חזותי וקולי כלומר לאדם עוור יהי התאור של מה שנעשה באתר הזה. אני מקווה שיהיה נגיש וזול אבל כרגע אין טכנולוגיות מספיק זולות ושימושיות והגענו למסקנה שזה נטל שהציבור עלול לא לעמוד בו ולכן נתנו הקלות בו.

צמצמנו את החייבים. רשות ציבורית, בשונה מגוף ציבורי. זה לא כולל חברה ממשלתית לא מבוקרת או מתוקצבתף אבל רשות ציבורית נדרשת לשים כתוביות. אם אתה גוף פרטי עם מחזור של מעל 5 מ' את החייב. פחות – לא חייב. זו פשרה שהיא כורח המציאות. אני מקווה מאד שבעקבות החקיקה נראה יותר טכנולוגיות נגישות ונצטרך להגיע שוב לשולחן הוועדה בכנסת ותקן שוב את התקנה.

זה צמצום הקבוצה החייבת. במה חייבים? כתוביות. ויש גם חריג לזה. כנס כמו זה או ישיבה של רשות מקומית. אם יש תמלול או פרוטוקול כל חלופה טקסטואלית – יוצרים פטור מכתוביות.

אם יש סרטונים שמהווים מידע אודות השירות וכחלק ממתן שירות – צריך שתהיה חלופה טקסטואלית לסרטון הזה.

המועד – סרטונים שיועלו ממחר.

תכניות טלוויזה – יש חוק שידורי טלווזיה כתוביות ושפת סימנים, יש חוק שידורי טלוויזיה. הרוויזיה אומרת שאתרים שיש תכניות וסרטים שונים להגדרה – חייבים רק מה שחוק הנגשת שידורים דורש מהם.

אפליקציות – כשהתקנה פורסמה גם אנו והנציבות ואיגוד האינטרנט קבלנו המון שאלות לגבי מה הדין ליישומונים והרוויזיה עוזה בזה סדר.

היא אומר שהן נדרשות להיות נגישות לפי התקן הישראלי לענין יישומונים. כל עוד אין תקן – עושים מה שמערכות ההפעלה מאפשרות.

יש לנו הרבה מערכות הפעלה אז הרוויזיה אומרת – 2 מערכות לפחות והנציב יכול להנחות איזה. עוד לא עשה זאת.

פטור מהנגשת יישומון – אם יש במקביל לה אתר מותאם נגיש לגמרי – לא צריך להנגיש יישומון אבל יש לוודא שיש בו קישור נגיש ככל אפשר לאתר הנגיש.

קבלנו הרבה שאלות – מה עושים עם חומרים שלא בשליטתי ומישהו אחר הכין אותם זה נקרא אחריות צד ג' – הרוויזיה עושה גם בזה סדר. חשוב לי רק לציין שהחייב הוא בעל האתרף המחזיק או המפיעל אותו וכשאתם הלקוחות החייבים באים ומתקשרים עם יועץ טכנולוגי, תדאגו שיש חוזה ברור מה הוא מספק נגישות רק של תשתית? או גם מסמכים? זה מאד חשוב לוודא גם שיש ביטוח אחריות מקצועית .

אחריות צד ג' – הרוייזיה אומרת שאם יש מצב של גולשים שמעלים תגובות לאתר הם בדיוק צד ג' ואתה בעל האתר צריך לדאוג שהתשתית תהיה נגישה. שיוכל לתאר תמונה שהתשתית תהיה נגישה. הרוויזיה אומרת עוד שאם יש חומרים או דברים שלא בשליטתך האחריות היא על צד ג', אבל, וחשוב לי להדגיש למה התכוון המחוקק. רשות מקומית שנותנת שירות לתושביה לשלם את הארנונה דרך האתר שלה ובעצם התשלום מתבצע על ידי צד ג' האחריות היא על הרשות המקומית הנותנת את השירות. היא צריכה לקחת מי שיספק לה שירות נגיש. אם לא ניתן מסיבות טכנולוגיות – זה משהו אחר אבל החובה היא הנחיה, כך לגבי בתי קולנוע ובתי מלון כשאנו משלמים דרך האתר. לפעמים אני מעוברת למישהו אחר לבצוע התשלום אבל האחריות על בעל האתר ויש להתייעץ עם יועץ משפטי. יש מבחן שליטה – האם השליטה ביידי. אם בקשתי חומרים שאני אעלה לאתר – האחריות שלי אבל אם אני מייבאת ומשווקת מוצרים של כל מיני חברות, ונותנת לינקים לחברות אלה – האחריות עליהם. אם תרגמתי את החומרים האלה – זה צריך להיות נגיש.

הצהרת נגישות – זה מאד חשוב.

אדם עם ממוגבלות עושה שיעורי בית לדעת מה צפוי לו. יש תקנה 34 לקנות נגישות השירות שאומרות חייב – הנגשת את הארגון שלך מעלית חניות שירותים נגישים? תפרסם את זה באתר האינטרנט ככל שישנו שאדם ידע לאן הוא מגיע.

הרוויזיה מפרטת: בנוסף לפרסום הסדרי נגישות ופטורים וחלופות – תפרסם גם את דבר נגישות האתר. את ההתאמות שבוצעו בו. אם יש פטור – חשוב מאד לציין ואם יש פטור טכנולוגי – חייבם לפרסם, מיטל תפרט. את הפטור את הטופס הנדרש ואת חווה"ד הנדרשת שם.

חלופות אם יש – יש לפרסם. גם את פרטי רכז הנגישות, ויש תביעות ייצוגיות שמנהלות על כך שלא פרסמו את שם רכז הנגישות בהצהרת הנגישות.

יש חובה של פניה מוקדמת. לקוח עם מוגבלות יכול לפנות ולבקש התאמה או תיקון אז יש לפרסם למי אפשר להגיש תלונה, בקשה. אם יש תקלה, כי תקלות קורות ובתום לב. גם לנו היתה תקלה אז חשוב ליידע על תקלות.

הצהרת הנגישות צריכה להתעדכן כל הזמן. יש לציין כל הזמן את מועד העדכון האחרון של הצהרת הנגישות.

הרוויזיה אומרת גם שהתקן יפרסם בהמשך עוד הנחיות למה צריך להיות בצהרת הנגישות. עד שהוא יופורסם אנו ממצלים להוסיף – הסבר מה זה אתר נגישף רמת הנגישות שלו, באיזה דפדפן נבדקף אם יש עזרים מועד עדכון ההצהרה.

חשוב לתחזק את האתר לפי תקנה 27 לתקנות הנגשת השירות.

הנהלים חייבם צריכים להיות ברורים. אם יש פטור טכנולוגי – חייבם שיהיה פרסום של הפטור הטכנולוגי לגבי מסמך מסוים – הנהלים צריכים להיות ברורים.

בדיקה – תקנה 28 מחייבת בדיקה תקופתית. כשנכתבה לא התחשבה האינטרנט, מחייבת בדיקה אחת ל-5 שנים. אנו ממליצים לפחות אחת לרבעון כי דברים משתנים כל יום. כששמדובר ברשת הבדיקה צריכה להיות על ידי מורשה נגישות שירות.

מומלץ לעשות בדיקה – יש כל מיני תכנות אוטומטיות. אני תמיד ממליצה על יועץ. אבל יש גם תוכנות מהממות שמסייעות – העזרו בהן. גם לקחת קב' מיקוד, לקחת תכנת מסך ולראות אם זה עובד.

לוח זמנים –החל ממחר, וזה יפורסם, הרוויזיה. מוסדות להשכלה גבוהה יש להם לו"ז שונים מי שהם רשות ציבורית יש להם מועד שונה.

השירות שניתן באתר עונה על שירות ציבורית – אלא רק לדוגמה לטכנאים או רופאים – אפשר להגיש בקשה. או להגיש שאילתא שיש לה הגדרה בחוק שוויון- יש נושאים שנחשבים שאילתא ואז יש גם הגנה מתביעה ללא הוכחת נזק. לא מגן מתביעה עם הוכחת נזק. האם אני עונה להגדרה של רשות ציבורית, שירות ציבורי, אם יש נגדי צו נגישות –כל זה נכלל בנושאים לשאילתא

תקנה 29, מדברת על הנגשת מידע . היא מאפשרת לאדם עם מוגבלות להגיש בקשה להתאמת נגישות. היא פוטרת רשימת התאמות, שאינה סגורה – פישוט לשוני, ברייל, קובץ קולי, הקראה ועוד, זו בקשה פרטנית, האדם עם מוגבלות מגיש. כשהיא נכתבה נכנס חריג שאמר – למעט פרסומות ואינטרנט. זה הוליד קשיים פרשנים. אנו והנציבות סברנו שמדובר רק במקרים שיש רק אתר אינטרנט אבל אם לחייב יש גם משרדים ואפשר פיסית להגיע אליו – תקנה 29 לא תהיה מוחרגת ואפשר יהיה לבקש התאמת נגישותץ הרוויזיה באה לפתור את זה – לא אכנס לפלפולים המשפטיים אבל הוסיפו תיקון שאדם עם מוגבלות במידה והמידע לא מוצג לו באופן נגיש מחמת פטור כזה או אחר. או למשל אנשים עם עוורים או עם מוגבלות שכלית לא משתמשים באינטרנט אז הם צריכים התאמה לפי תקנה 29 ויש לספק לפי המועדים הקבועים בתקנה 29, למשל כתב ברייל עד 3 שבועות, הקראה – מיידי וכן הלאה.

מל"ג – תקנות בעניינן אמצו תקנה 35 בשינוים מסוימים, זה היה לפני הרוויזיה. למשל מסמכים שמצולמים או סרוקים ולא נמצא להם קובץ דיגיטלי פטורים מהנגשה מראש.

ש – איך זה יכול להיות?

מיכל – תתפלאי. האונ' קיימת מליון שנה ולא תמיד היו מחשבים ואינטרנט. אני התחלתי תואר שני – הים כל הסילבוסים באינטרנט ופסקי דין. מה שלא היה בעבר והיום לך תמצא קובץ הסטורי. לכן גם זה וגם תכני וידאו וסרטונים פטורים מהנגשה מראש אלא לפי בקשה. סטודנט עם מוגבלות שבקש – יקבל.

נתנו הקלה – יש אתרים שהם לא לצרכי הוראה, של סגל למשל. לגביהם נאמר שאם הוקמו לפני נוב' 2016 התשתית לא נדרשת להיות נגישה והתכנים – נגישים לפי בקשה. לאחר מועד זה גם התשתית נגישה והתכנים – לפי בקשה.

עמותת נגישות – יש לה קורסים, אחד ב-5.12 שמיועד לתכניתנים והקורס הבא ב-11.12 לעורכי תוכן. מוזמנים להירשם.

—

מנחה – ממליצה לקהל לקחת נשימה עמוקה. אתנחתא קומית: תמי – את המדגימה שלי. אנו בבית חיל אוויר – איך אומרים הרצליה? יש כל מיני גרסאות אבל הרצל הוא הסימן. איך אתם חושבים שאומרים תל אביב? אסוציאציות. מה זה במה היא ידועה? מגדלים? תל אביב היא ככה. תגידו – מה זה קשור. מה שחשוב מה שהיית ידועה בו כשנתנו לך את השם. היא היתה ידועה בעדלאידע שלה. פסטיבל המסכות בפורים. זה נשאר עד היום. תודה למיכל על הרצאה מקצועית ומלאה תכנים חשובים. מיכל גם הקימה בשנה האחרונה פורטל משפטי ראשון בנושא נגישות, מאמר גדול על הרוויזיה הועלה לפורטל. אנו מעלים כל הזמן תכנים בעיקר לעורכי דין ויועמ"ש. ממליצה להתחבר אליו.

עכשו אחרי שהצגנו את החובות לפי תקנה 35 חשוב להכיר שהרוויזיה כוללת הקלות ופטורים למצבים שחשוב להכירם.

מתכבדת להזמין את עו"ד מיטל גרייבר שוורץ שתרחיב בנושא הרוויזיה.