חדשות

מסקר מדגמי שנעשה ע"י עמותת נגישות ישראל נמצא שמסעדות ובתי קפה רבים אינן מקפידים

על הסדרי נגישות. העמותה שלחה מכתבים בנושא לשלטון המקומי, למשרד הפנים, לרשויות,

ולמנהלי רישוי עסקים.

1.   בשנת 2005 חוקק תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1998 שהרחיב את פרק הנגישות בחוק (להלן "חוק השוויון"). חוק השוויון מחייב הסדרי נגישות על מנת שציבור האנשים עם מוגבלות יוכל להגיע לכל מקום בכבוד, שוויון ועצמאות.

2.   מן הפן החוקי יש לציין כי:

      א. התיקון לחוק השוויון כלל בהגדרת "מקום ציבורי" המחויב בביצוע התאמות נגישות–

          גם "מסעדה, בית קפה, בר או כל מקום שמגישים בו מזון ומשקאות".

      ב. ההוראות למתקני תברואה (הל"ת), עידכונים התשס"ז – 2007 כוללות קביעה לפיה

          באותם בניינים בהם נדרשים סידורים תברואיים המיועדים לאנשים עם מוגבלות,

          לצורך העניין "מקום ציבורי" שמחויב בביצוע התאמות נגישות, יכללו סידורים אלה

          כחלק מהסידורים המינימאליים הנדרשים להיות מוסדרים בבניין. 

      ג. התאמות הנגישות הרלוונטיות הנדרשות בהקשר לסידורים תברואיים (אופן הביצוע

         מבחינת תכנון, מידות ואביזרים) מפורטות בחוק ובתקנות התכנון והבניה וכן בתקן

         הישראלי 1918 חלק 3.1 סעיף 2.11.

     ד. לפי חוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968 רשות לא תיתן רישיון לעסק טעון רשוי שהוא

         מקום ציבורי (מסעדה, בית קפה או בר נחשבים כעסקים טעוני רישום ע"פ חוק) אלא

         אם קוימו לגבי אותו המקום הוראות הנגישות הרלוונטיות.

3.   ואולם, בעוד החובה החוקית קיימת, בסקר נגישות מסעדות ובתי קפה שערכנו בחודשיים האחרונים נדהמנו לגלות את התופעות הבאות:

      א. מסעדות ובתי קפה רבים פועלים ללא רשיון עסק.

      ב. מסעדות ובתי קפה רבים מקבלים פטורים מסידורי נגישות, בצורה מקלה ביותר לעיתים

          רבות רק בגין מדרגה אחת בכניסה.

      ג. במקרים רבים שרותי הנכים אינם בתוך המסעדה אלה כחלק מהבניין בו מוקמת

         המסעדה / בית קפה. כך שבמקום ששרותי הנכים יהיו בקרבה ובנוחות לאלה שהכי זקוקים

         הם אלה נמצאים במרחק, מחוץ לעסק, הנכים צריכים ללבוש מעילים בחורף לעיתים גם

         הצטייד במטריה להגיע ללובי בניין, להסביר לשומר שהם מחפשים שרותים ולמצוא שאלה

         בחניון.

      ד. במקרים רבים שרותי הנכים לא תיקניים בכלל.

4.   לצערי הרב אין מדובר במקרים בודדים אלה בתופעה שהפכה לשיטה.

5.   לא מובנת המגמה מאחר ולשרותי נכים חשיבות רבה גם לקשישים, מתקשים, אמהות עם ילדים, בנוסף בעת הקמת מסעדה ההשקעה כל כך גבוהה כך שעלות הסידורים לנכים זניחה.

6.   מעבר למשמעות לציבור הנכים, המתקשים, הקשישים, מדובר באי אכיפת חוקי הנגישות חוקי התברואה המחייבים שרותי נכים במקומות חדשים ובקיימים.

7.   נדרש ממחלקת עסקים – לבדוק, לאכוף ולא לאשר לעסקים להיפתח ללא סידורי נגישות מלאים.