הוועדה לפניות הציבור קיימה היום ישיבת מעקב בנושא פניות ציבור לגבי העדר טיפול הולם עבור ילדות ונערות הסובלות מהפרעות אכילה. הישיבה התקיימה על מנת לעקוב אחר יישום תוכנית משרד הבריאות להוספת 49 מיטות אשפוז לקטינות ובגירות הסובלות מהפרעות אכילה.
יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב ציין את שכיחותן הגבוהה של הפרעות האכילה בקרב האוכלוסייה, שיעורי ההחלמה הנמוכים, המגמות המצביעות על המשך העלייה בשיעור התחלואה והמחסור הבולט במיטות אשפוז ובתים שיקומיים בצפון ובדרום הארץ.
עוד ציין כי מספר החולים במחלה איננו ידוע וכי למשרד הבריאות אין רישומים בנושא.
לדבריו, ממידע שהגיע לוועדה עולה כי סיכויי ההחלמה מאנורקסיה ומבולימיה נמוכים יחסית והמומחים מציינים כי ככל שחולף הזמן מזיהוי הפרעת האכילה ועד לקבלת הטיפול, פוחתים סיכויי ההחלמה. בנוסף לנתונים אלו, אחוז התמותה בקרב לוקות באנורקסיה נחשב לגבוה יחסית ליתר התופעות הנפשיות ומוערך ב-5.6% תמותה בעשר שנים.
נוכח הדברים ציין ח”כ מקלב את חשיבות יישום תוכנית משרד הבריאות להרחבת הטיפול בהפרעות אכילה בישראל במלואה כפי שהוצגה בפני הוועדה לפני כשנה. תוכנית זו נועדה, בין היתר, להפחית את התורים לקבלת הטיפול המגיעים כיום לעד שלושה חודשים . כמו כן התוכנית עתידה להקים מחלקות ייעודיות טיפוליות המתמחות ספציפית בהפרעות אכילה, דבר שיאפשר לדברי ח”כ מקלב, שיתוף פעולה טוב יותר של המטופלות עם צוות המרפאה שכן לא מדובר במחלקות פסיכיאטריות, דבר שאף יקל את השתלבותן בחברה וייסע לשיקומן בעתיד.
ח”כ רחל אדטו ציינה כי בעיית העדר המקומות לאשפוז ללוקים בהפרעות אכילה קיימת בגלל שכל נושא הפסיכיאטריה לא מוסדר בין בתי החולים לקופות החולים. לדבריה, הסכום שהוקצב לנושא בשנה שעברה בסך 6.5. מליון ₪ הנו סכום מזערי שלא יכול להספיק לכלום.
ח”כ אורלי לוי אבקסיס ציינה את בעיית ההמתנה הארוכה לאשפוז שלפעמים נמשכת למעלה משלושה חודשים. הסבל הוא לא רק של הבנות שממתינות אלא גם של משפחותיהן.
לדבריה, בעולם הדוגמנות דורשים מהבנות לרזות ובאיזשהו שלב מאבדים שליטה על כך.
ח”כ לוי פנתה לעדי ברקן בבקשה שיפנה לכל האנשים העוסקים בתחום בבקשה לשנות את הגישה בכל הנושא על מנת להפחית את התופעה ככל האפשר.
מר עדי ברקן, צלם וסוכן דוגמניות הפעיל במרכז הישראלי לשינוי הרגלי אכילה, ציין כי לדעתו ממדי התופעה מגיעים לכ-150,000-200,000 בני אדם בישראל. לדבריו, כל בת שמקיאה פעמיים בשבוע סובלת מתופעת האנורקסיה. לדעתו יש להגביר את ההסברה והמודעות לתופעה בבתי הספר ולהתחיל מגיל צעיר ככל האפשר. ”מדובר במחלה שיש בה 100% תמותה. ברגע שבחורה נכנסת לזה, אין לה צורת חיים הגיונית ונורמאלית. הטירוף להיות רזה – הזוי”, אמר. לדעתו, יש לחוקק חוק שיאסור על חברות פרסום להעסיק בנות רזות מידי.
מר יאיר זילברשטיין רפרנט בריאות באגף תקציבים במשרד האוצר ציין כי לתוכנית משרד הבריאות הוקצה בשנה שעברה, עבור תוספת ל 49 מיטות אשפוז, סכום בסך 6.5. מיליון ₪. לדבריו הכסף טרם נוצל במלואו בגלל המחלוקות השונות שקיימות בין משרד הבריאות לבתי החולים.
ד”ר איתן גור מנהל המחלקה להפרעות אכילה במרכז הרפואי ע”ש שיבא בתל- השומר, ציין כי מאז שהמחלקה הוקמה בבית החולים מעולם לא הייתה בה מיטה פנויה. המחלקה מיועדת ל 24 מיטות אך בפועל מאושפזות 28 בנות למשך 3 חודשים לפחות, המקבלות טיפול ברמה הגבוהה ביותר. לדבריו, ההמתנה לאשפוז נמשכת 3 חודשים ובית החולים מקבל 500 פניות בשנה.
ד”ר גור ציין לחיוב את משרד הבריאות אשר לא מגביל את בית החולים מבחינת משך הטיפול שיש לתת למטופלות השונות.
עוד ציין ד”ר גור כי תוספת מקומות אשפוז תקצר את התורים ותקצר את משך הטיפול.
כמו כן ציין כי בעת הפניה לאשפוז הבנות מלאות מוטיבציה לטיפול ולאשפוז אך ככל שהזמן חולף כך גם המוטיבציה יורדת. כמו כן, לא כל הבנות שמתאשפזות ממשיכות באשפוז.
”ההמתנה הממושכת לאשפוז עלולה להיות מסוכנת ביותר כי בתקופה זו עלולה הנערה לאבד 10 ק”ג ממשקלה שיכולים להיות קריטיים ביותר”, אמר.
לדבריו, נתוני ההחלמה הם – שליש מבריאות לגמרי, שליש יכולות להמשיך ולחיות בחיים רגילים פחות או יותר ושליש לא מצליחות להבריא והופכות לחולות כרוניות לכל חייהן.
לגבי תוכניות החינוך ומניעת התופעה אמר ד”ר גור כי ככל שמדברים על התופעה יותר, לדעתו, זה מגביר את התופעה.
לגבי הבית שיקומי בהוד השרון, ציין ד”ר גור כי הבית מיועד לאכלוס של 10 נשים הזקוקות לשיקום מדורג `מאשפוז לחיים בקהילה`. בפועל התפוסה אינה עולה על 40%. התפוסה הנמוכה נובעת ממספר גורמים, ביניהם העובדה כי מדובר בקונספט טיפולי חדש יחסית וכי ולוקח זמן לצבירת מוניטין; בחודשים הראשונים התקיימה בבית מסגרת נוקשה מדי עבור המטופלות.
לדברי ד”ר גור, התוכנית להקמת בתים שיקומיים כוללת הקמת בית שלישי בדרום המיועד לנשים בדרגת התחלואה החמורה ביותר.
פרופ` יעל לצר, מנהלת המרפאה לטיפול בהפרעות אכילה בבית החולים רמב”ם, ציינה כי במסגרת בית החולים ”רמב”ם” קיימת מרפאה אמבולטורית המטפלת בממוצע בכ-200 מטופלים פעילים. מדי שנה נקלטים כ-150 מטופלים חדשים ותור ההמתנה לקבלת טיפול במרפאה זו מגיע בממוצע לחודשיים-שלושה. למעט מרפאה זו לא קיים בבית החולים שום טיפול בהפרעות אכילה.
עוד ציינה פרופר לצר כי בישיבת הוועדה האחרונה שהתקיימה בנושא דיווח שר הבריאות דאז על הקמת יחידה לטיפול יום בבית החולים ”רמב”ם” בהיקף של 10 עמדות לטיפול יום בהפרעות אכילה של בוגרות. התוכנית שהוגשה על-ידי בית החולים למשרד הבריאות טרם אושרה וטרם נתקבל תקציב להקמת היחידה. לדבריה, קיימים פערים תקציביים בין הצעת בית החולים עבור מיטת אשפוז לבין ההסכמה של משרד הבריאות, ולכן טרם הוקמה היחידה. נוכח פערים אלו, בכוונת בית החולים להגיש תוכנית בהיקף טיפול ועלות מינימאליים מאלו שהוצגו.
עוד ציינה כי הבית השיקומי ברמת-ישי בצפון הארץ עתיד להיפתח לאכלוס באמצע יולי והוא יוקם בשיתוף המחלקה בהפרעות אכילה בבית החולים ”רמב”ם”.
ד”ר יצחק שרף, סגן מנהל המרכז הרפואי באסף הרופא, ציין כי בבית החולים קיימת יחידה לטיפול באשפוז יום לטיפול בהפרעות אכילה של ילדים ונוער בלבד. עמדת בית החולים היא כי אין צורך בהקמת יחידה לאשפוז מלא עבור ילדים ונוער מאחר והטיפול במסגרת אשפוז יום המאפשר למטופלת להישאר בסביבתה הטבעית היא דרך הטיפול היעילה ביותר. במסגרת יחידה זו יש 10 עמדות טיפול, אך בפועל בשל בעיות תקציב מטופלות מדי יום כ-5 בנות בלבד. משרד הבריאות אמנם קבע תקציב בסך של כ-800,000 ש”ח בשנה עבור יחידה זו, אך בפועל נדרש להפעלתה המלאה סכום של כ-1.5 מיליון ש”ח.
ד”ר אילנה פרבשטיין, מנהלת המחלקה לבריאות הנפש ויו”ר האיגוד לפסיכיאטריה של הילד המתבגר, בבית חולים זיו, ציינה כי ב-1 בספטמבר 2008 הוקמה יחידה בבית החולים ”זיו” אשר נועדה לטפל במתבגרות בין הגילאים 12-18 באמצעות טיפול יום במטרה למנוע החמרת התחלואה לכדי אשפוז מלא.
עוד ציינה כי קיים צורך להקים מרפאה נוספת להפרעות אכילה שתהיה במסגרת אמבולוטרית, על מנת לתת מענה לכל אוכלוסיית הצפון.
ד”ר צחי בן ציון, סגן מנהל בית החולים סורוקה, אמר כי באשר לאשפוז מלא לטיפול בהפרעות אכילה של בני-נוער ומבוגרים, אין מחלקת אשפוז פסיכיאטרית ואין מחלקת אשפוז ייעודית לטיפול בהפרעות אכילה בבית החולים. במקרים חמורים של הפרעות אכילה בקרב נוער ומבוגרים, מתבצע אשפוז בחטיבת הילדים והנוער של בית החולים או ביתר מחלקות האשפוז הפנימיות של בית החולים עד לייצוב מצבם ולאחר מכן הם נשלחים להמשך טיפול בירושלים או בתל-השומר.
ד”ר יוסי בר-אל, ראש מערך בריאות הנפש בשירותי בריאות כללית, ציין כי משרד הבריאות לא מתקצב את מיטות האשפוז בפסיכיאטריה שכן כעיקרון לא מממנים את המיטות בבריאות הנפש וזו הבעיה העיקרית. לבנות מחלקה יש לכך עלויות של מיליונים שבית החולים סורוקה לא יכול לקחת על עצמו.
לדבריו תוכנית משרד הבריאות עבור בית החולים סורוקה בנושא איננה כלכלית כלל, שכן הקמת יחידות קטנות הנה דבר יקר מאוד. במידה והיו מתוכננות יותר מיטות הדבר היה שונה.
לדבריו, בית החולים ”סורוקה” וקופת-חולים ”כללית” ניהלו מגעים עם משרד הבריאות להקמת יחידה לטיפול בהפרעות אכילה בבית החולים אשר תכלול 8 עמדות טיפול יום לקטינים, 10 מיטות אשפוז מלא ומרפאה אמבולטורית. לצורך הקמת היחידה במכלול שפורט נדרש תקציב בסך 10 מיליון ש”ח לבינוי היחידה וכ-9 מיליון ש”ח נוספים להפעלתה השוטפת. ד”ר בר-אל ציין כי מאז הישיבה האחרונה לא יצאה לפועל תוכנית זו בשל העדר הסכמה תקציבית בין ה”כללית” ו”סורוקה” ובין משרד הבריאות.
ד”ר יעקב פוליאקביץ, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ציין כי ”אנורקסיה נרבוזה” הנה מחלה פסיכיאטרית שמטופלת במחלקות פסיכיאטריות עם אפיון שמתמקד בהפרעות אכילה. עוד ציין כי בשנים האחרונות יש עלייה משמעותית מאוד של אבחון התופעה והפניות לטיפול. יחד עם זאת ידוע לכולם כי ”קיים מיעוט שירותים ברחבי המדינה עם פריסה לא טובה”.
לדבריו, ”לא כל מי שסובל מהתופעה אכן מוכן לקבל טיפול ולהתאשפז, לא כולם רוצים להיות מטופלים”.
לגבי פערי תמחור בין משרד הבריאות לבתי החולים ציין את בית החולים ”זיו” שמצליח להפעיל את התוכנית לעומת בתי החולים האחרים. לדבריו התקציב לא מספיק אך השאלה מה עושים איתו?
לגבי בית החולים רמב”ם ציין כי התוכנית לפתיחת יחידה לטיפול יום למבוגרים ב”רמב”ם” טרם יצאה אל הפועל עקב קשיים של בית החולים במציאת מיקום פיזי הולם.
לגבי בית חולים סורוקה ציין כי זו פעם ראשונה שהוא שומע שקיימת בעיית ”גודל” מחלקה. לדבריו מעולם לא בקשו מבית החולים סורוקה מחלקה גדולה יותר ואז יהיה פתרון לבעיה.
בסיכום הישיבה, יו”ר הוועדה אורי מקלב הודיע כי :
1. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות ומקופות החולים הרלבנטיים לפעול ליישום תוכנית משרד הבריאות לתוספת מקומות אשפוז.
2. יו”ר הוועדה פונה למשרד הבריאות, לקופת חולים כללית ולבית חולים סורוקה למצוא פתרון להקמת מחלקה יעודית לטיפול בהפרעות אכילה בבית חולים סורוקה.
3. יו”ר הוועדה פונה למשרד הבריאות בבקשה לבצע מעקב ורישום של הלוקים בתופעה בקרב בוגרים.
4. יו”ר הוועדה מבקש למנות ועדה ממשלתית שתכלול נציגים מטעם בתי החולים השונים, לצורך תמחור מיטת אשפוז ועמדת טיפול עבור הלוקים בהפרעות אכילה. זאת על מנת לאפשר את הרחבת פעילות המרכזים להפרעות האכילה הקיימים כיום ובכך לקצר את תור ההמתנה לאשפוז.
5. יו”ר הוועדה מבקש לזרז את הקמת הבית השיקומי השלישי בדרום הארץ.
