בשנים האחרונות ישנה תופעה בלתי נתפסת במדינת ישראל זו שאמורה להיות מנוהלת בצורה תקינה ומודרנית, קיימת תופעה של מאכערים. בה תמורת תשלום של אלפי שקלים בודדים מסדרים לכל דורש תו חניה לרכב נכה.
בשנתיים – שלוש האחרונות התפתחו להם עסקים ועו"ד שפשוט לא מתביישים ומסדרים לכל מי שרק רוצה תו חניה לרכב נכה. הם למדו את השיטה או שיש להם קשרים אבל מה שבטוח הם מלווים אותך בדרך לתו נכה. בחיפוש פשוט בגוגל הם נמצאים ואפילו מתרברבים ומפרסמים כמה תווי חניה הם הסדירו.
כתוצאה מהתופעה האיומה הזו, משרד התחבורה – אגף הרישוי מופצץ בבקשות וקצב הגידול בתווי חנייה גדל בעשרות אלפי אנשים מידי שנה. מאחר וכל זכאי יכול לבקש שני רכבים, למעט אלה שיש להם רכב מאובזר, מדובר בכמות אדירה שגורמת לכך שאלה שבאמת צריכים חניית נכים קרובה לבית או בקירוב ליעדם, פשוט לא מוצאים חניית נכים פנויה וזמינה. מצב זה מתסכל, מעצבן ומדכא וכתוצאה מכך גורם לרבים לוותר ולא לצאת מהבית.
חשוב להדגיש כי תווי החניה לנכים במקור נועדו לאלה עם בעיות רפואיות שבגינם המבקש מתקשה ללכת, נכון להיום כנראה הקריטריונים רחבים בהרבה.
בשורה התחתונה, אנשים עם מוגבלויות משמעותיות חייבים חניות נכים זמינות ומבקשים ממשרד התחבורה לחקור ולפעול נגד תופעת המאכרים, לוודא קריטריונים קשוחים רק למי שחייב חניית נכים, להנפיק תו נכה דיגיטלי אישי לזכאי עצמו, לסמן בשלט ייעודי את החניות הגדולות לתו חנייה לנכה כחול, לקיים קמפיין מודעות והרבה אכיפה.
יש גם אחריות לאזרחים עם מוגבלות, לוודא שבני המשפחה לא חונים בחניות נכים.
לא נכה = לא חונה.
