השופטת קבעה כי העירייה כשלה בהתנהלותה, תוך אי מתן משקל נכון ודרוש לעובדה שמדובר בהגשמת עקרון חשוב המגשים זכות יסוד של נכה להשתלב כנדרש בחברה. השופטת חייבה את העירייה לפצות את התלמידה ומשפחתה בסך של 40,000 ₪ לקטינה וסך של 25,000 ₪ להוריה.
בנוסף חויבה הנתבעת בהוצאות שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ ובצירוף מע"מ ואגרה. יצוין כי התלמידה בת 16 כיום נפצעה באורח קשה בתאונת דרכים. לקראת מעברה של הקטינה ללימודים בחטיבת ביניים פנו הוריה לעירייה והתעניינו לדעת מהו בית הספר המותאם לצרכיה המיוחדים.
הודע להם כי בית הספר "אורט כרמים" הינו בית הספר הנגיש ביותר לנכים בעיר וכי בבית הספר הנ"ל למדו בעבר תלמידים נכים וכי ובשנה בה תחל הקטינה ללמוד בבית הספר ילמדו בבית הספר שלושה ילדים נכים. כמו כן נמסר להורים כי אין מעלית בבית הספר, ואולם הובטח כי ייעשה מאמץ להשלים בניית מעלית בבית הספר עד ליום 1.9.06.
בפועל, במשך שנת לימודיה הראשונה של הקטינה בחטיבת הביניים אורט כרמים בכרמיאל לא הותקנה מעלית בבית הספר, וזו הייתה שמישה רק לפני תחילת שנת הלימודים השנייה של הקטינה בחטיבת הביניים.
במהלך שנת הלימודים נדרשה התלמידה, כמו גם שני התלמידים הנכים האחרים, להשתמש בזחלילון לכסא גלגלים אחד שהותקן במדרגות בית הספר (מערכת שרשראות המתחברת לכסא הגלגלים ומסייעת להעלותו, כשהנכה יושב על הכיסא), פתרון המחייב נוכחות אדם בוגר נוסף כדי לסייע לנכה להיעזר בזחלילון.
השופטת קראי גירון קבעה כי העירייה חבה חובת זהירות כלפי התובעים שהופרה בהתנהלותה וגרמה לנזק. מדוברות בתי המשפט נמסר כי "השופטת שוכנעה כי התנהלות העירייה, לפחות ממועד ידיעתה על כוונת הקטינה ללמוד בחטיבת הביניים בבית הספר כרמים, הייתה חריגה, בלתי תקינה, ועולה כדי התרשלות וכי לו פעלה העירייה כנדרש, החל מהמועד בו נודע לה על כוונת הקטינה ללמוד בחטיבת הביניים בבית הספר כרמים, ניתן היה לסיים במועד את מלאכת בניית המעלית הנדרשת, שהעירייה ממילא התכוונה לבנות בבית הספר".
השופטת הבהירה בהכרעתה כי "מחדלים ומעשים לא מוסברים מטעם נציגי העירייה הם שהביאו לאי עמידה בחובתה כלפי הקטינה והוריה ולעובדה כי לא הושלמה בניית מעלית בבית ספרה במועד. דבר זה גרם לתובעים לסבל ולהעדר אפשרות לקטינה לממש זכותה ללמוד באופן סדיר כשאר התלמידים בבית הספר שהופנתה אליו על ידי העירייה".
עוד הוסיפה השופטת וקבעה כי התנהלות נציגי העירייה מלמדת כי יש מקום לבקר יותר, ובאופן פעיל, את אופן קבלת ההחלטות של הגורמים הרלוונטים בעירייה. בנסיבות המקרה יש לומר בקול ברור וצלול כי היה כשל בהתנהלות, תוך אי מתן משקל נכון ודרוש לעובדה כי עסקינן בהגשמת עקרון חשוב, המגשים זכות יסוד של נכה, ובמקרה זה ילדה נכה, להשתלב כנדרש בחברה.
כמו כן, גם לא נשקלו באופן סביר שיקולי תיכנון ויעילות. במקרה זה הבעת ביקורת זאת וקבלת התביעה תשלח מסר נכון ודרוש לאנשי הציבור, כי כשלון בביצוע שליחותם, גורם נזק בר פיצוי, בנסיבות מתאימות". עוד יצוין כי טענת הנתבעת לרשלנות תורמת מצד הורי הקטינה נדחו ע"י השופטת. כאמור נתקבלה תביעת התובעים ועיריית כרמיאל חוייבה לפצותם בסכומים האמורים.
