כמה מילים. אני התחלתי לעבוד באוניברסיטה הפתוחה בנושא הקמת אתרים, בשנת 1999. שזה היה מזמן. ונחפשתי לנושא של נגישות בשנת 2008 בערך, שהייתי בכנס של האיגוד, כבר הייתי חברה, שמעתי לראשונה את המילה הזאת נגישות והיא ישר תפסה אותי, והצעתי להצטרף לקבוצת הנגישות של האיגוד, וכבר אז, התחלנו לעבוד על נושא ההנחיות להקמת אתרים נגישים.
בשלב הזה לא היה מדובר על חוק, לי כמו להרבה אנשים, היה ברור שלהנגיש אתרים זה דבר שכל בר דעת מבין שיש בו צורך. אבל, נוכחתי לאורך זמן, או בא נאמר את האמת, מאוד מהר, שבלי חוק, שום דבר לא יעשה. זאת עבודה להנגיש אתרים. אתר האוניברסיטה הפתוחה נגיש מאז 2010. לא בגלל החוק, אלא בגלל מחוייבות אישית. שהתחילה איתי והמשיכה בכל רמות הביצועים של האוניברסיטה הפתוחה. אנו ממשיכים בזה. הצטרפתי גם לוועדת התקן נגישות בראשות שאולה לפי הזמנתה. ואני מרגישה שהקטע הזה שאני מייצגת מצד אחד את המשתמשים, כי אני בעצם בונה אתרים. מצד שני חברותי באיגוד האינטרנט הישראלי והמחוייבות שלי לנושא ההנגשה הוא הצד השני, והתקן בעצם, הוא הנדבך השלישי- לתת מניסיוני עזרה בהנגשת אתרים.
ברצוני לעצור רגע, ולהסביר משהו.
החוק מחייב הנגשת אתרים, ומי מחוייב ומה מחוייב, זה תפקיד המחוקק. וזה מופיע בתקנה 35 שזה עתה עולה למציאות שלנו. למציאות היום יומית שלנו בתיקון התקנה הקודמת.
התקן 5568 כבר הופיע בעבר, היו בו הנחיות לאיך להנגיש אתרים, כאשר בבסיס התקן עומד הוויקד- שזה ההנחיות להנגשת אתרים, זה מסמך בינלאומי של איגוד האינטרנט הלאומי, שנותן הנחיות מדוייקות כיצד להנגיש אתרים.
בתוקף היותו עם הנחיות יש בו הרבה מאוד הסברים, הצעות טכנולוגיות, וכיו"ב.
התקן הזה נכתב לאחרונה, או לאחרונה הוא עודכן, ב-2008, שזה מזמן. ואני רוצה להתחיל להתייחס לתקן הישראלי כפי שאני רואה אותו היום.
אוקיי. אז מה מניע אותנו? למה אנו צריכים היינו לעדכן את התקן? כמובן שהסיבה הראשונית היא שמה שהיה ב-2008 או ב-2013, כבר היום, אינו נכון או אינו מדויק.
יש לנו היום את הנושא המרכזי של הבעייתיות של הנגשת אתרים, והוא הפלטפורמות וריבוי מזינים כאחראית על אתר אינטרנט, אני יכולה לבנות פלטפורמה נגישה מאפשרת הנגשה, אבל ברגע שאני מאפשרת לעשרות אנשים להעלות תכנים לאתר, אני לא יכולה לוודא או להתחייב שכל המידע המוצג עכשיו באתר הוא נגיש. ולזה ניתנו כמה תשובות, ולפחות בתקן זה יהיה בקטע של הנחיות מפורשות איך מנגישים מסמכים. על זה קצת יותר מאוחר, זה בהחלט הבעיה המרכזית שאני רואה בתקן של 2013 המבוסס על 2008, שגם הוא עומד בפני ריוויזיה וזה יקח מעט זמן, כיון שהתקן הזה הוא ענק. הוא מכיל המון דברים חדשים, ומדברים על 2018 בתור תאריך יעד, אבל נחכה ונראה.
הקושי במימוש- בשנים מאז שיצא לאור חוק השוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שחייב בתקנה 35 הנגשת אתרי אינטרנט, והפנה לתקן 5568, אני שוב מזכירה, החוק זו התקנה, המימוש האיך – בתקן. קיבלנו עשרות פניות, חלקן בכך שהתייחסו לתקנה עצמה. את הבעיות שהועלו על ידי המשתמשים המנגישים, איני יודעת כיצד לקרוא להם, כל מי שעוסק בבניית אתרים, הקטעים שקשורים במי חייב, מה חייב להנגיש, זה החלק החוקתי, שמעתם על הרוויזויה הענקית שעברה תקנה 35, ובתור אחת שבונה אתרים, יש שם הקלות באמת שהיום אני יכולה לומר, שמימוש הבניה של אתרים נגישים, היא הרבה יותר גבוהה ממה שהיה פעם.
התקן בין האנשים שהתלוננו על מימוש, היו גם אנשים שעוסקים בבניית אתרים, שטענו שהתקן שמפנה להנחיות WCAG הגרסה המליאה היא 2.0 יש הרבה מאוד דברים לא מובנים. ואני מדברץת על אנשי מקצוע, מתכנתים שעוסקים בבניית אתרים, גם להם היו שאלות טכנולוגיות.
החלק המימד הנוסף, זה שלבנות אתר בשפה לקוראי עברית, הוא הרבה יותר מסובך, מכמה היבטים טכנולוגיים, מאשר לבנות אתר באנגלית.
ועל כך התקן היה חיב לתת את דעתו והוא כבר נתן.
בגרסה הקודמת של 5568, היו הייתה גרסה שבה היו שינויים בWCAG להקל על בוני אתרים שהשפה המרכזית שלהם היא העברית.
-מה עם ערבית?
-גם זה ימין לשמאל, בעיקרון, זו אותה בעיה, של השפה. ברגע שאני נתתי מענה לעבודה של שפה שעובדת מימין לשמאל, אז ערבית בכלל זה.
סליחה שלא אמרתי את זה קודם.
יש שם הערה חשובה.
-שאלה נוספת: בתקן ICC נדמה לי, אין תקן אחד שמגדיר למפתחים את פיתוח התוכנה כל אחד מפתח תוכנה בצורה אחרת, כשניגשים להפעיל
-זאת שאלה כללית מידי צריך עבורה הרצאה נפרדת. במשפט אחד: לכם יש עקרונות אשר מפנים לאפשרויות מימוש שמתייחסות לטכנולוגיות שונות ונגיע לזה.
-שאלות בסוף בבקשה.
-העדכון שביצענו לתקן 5568 וועדת התקן בראשות הגב' שפה, נעשה בתיאום מלא עם התהליך של עדכון תקנה 35, כי יש הרבה מאוד נושאים, שלא היה ברור חד משמעית להיכן הם שייכים: לחלק החוקתי או לחלק הביצועי של איך. לכן, היינו צריכים על הרבה מאוד נושאים להחליט היכן הם יהיו, וכמובן ההחלטה נעשתה בתיאום עם הנציבות, והתוצר שיש לנו היום ביד, הוא בעצם תקן לצערי עוד לא מפורסם כי עוד לא סיימנו אותו, והוא יהיה ממש תקן שידבר יפה עם התקנה, ואפשר יהיה לממש אותו אני מקווה, ביתר קלות.
בתקן יש התייחסויות לכמה נושאים, למשל: הנושא של מדיה תלוית זמן, ראיתם שהייתה התייחחסות אליו בחקיקה, שיש כמה סוגים של הקלטות. זה בחקיקה פירטו, כיון שהמחוייבות להנגיש את המדיה היא נקבעת בחוק. דהיינו תקנה 35.
איך להנגיש, את זה קובע התקן. עכשיו, גם בתקן יש התייחסות כמובן למדיה תלויית זמן, כי יש לנו איך מנגישים דבר כזה.
הנושא של אתר חדש ואתר מתחדש. יש, אנחנו בעצם מציגים את הנושא בגלל פניות מהציבור, שרצו לאבחן טכנולוגית או לקבל מאיתנו הנחיה טכנולוגית מה נקרא אתר חדש שממחר עולה לאוויר והוא חייב להיות נגיש, לעומת אתר שהוא מתחדש. עשו בו שינויים ברמה כזאת או אחרת האם הוא נחשב חדש. או האם הוא ישן וחלים עליו חוקים אחרים.
אז ההתייחסות בתקן מסבירה, שאם חידשתם אתר ועשיתם בו שינויים כמו למשל בדף המרכזי, בתפריט, עליכם לוודא שהוא נגיש. לעשות בדיקת נגישות, כשם שאתם עושים לאתר שזה עתה הקמתם ולא תעלו לאוויר כי הוא חדש, הוא חייב להיות נגיש.
הנושא הזה נמצא בגבול בין תקנה ותקן. יש התייחסות לכך גם וגם.
עכשיו אתייחס לבדיקות הנגישות.
כאן, בתקן אנחנו בעצם נענים לבקשה להבהרות. עקרונית, התקן אמור לת דרישות, הנחיות, שיש לקיימן על מנת להגיע לאתר נגיש. אולם, ישנם חלקים בתקן שאנו קוראים להם לא נורמטייבים מאחר שהם לא מחייבים כמו התקן, אלא באו להבהיר נושאים שאנחנו הבנו שהם בעייתיים. או החלטנו להוסיף המלצות כדי להקל על האנשים בוני האתרים.
כאן אני רוצה להציג לכם את אחד הנושאים שאנחנו מדברים עליו, בהקדמה לתקן, ושם אנו מדברים על אופן בדיקת הנגישות.
אנחנו מציעים כלים אוטומטיים יש שם רשימה, מוצעת יש הרבה מאוד ברשת. אנחנו מציעים לכל מתכנת לבדוק באמצעות מקלדת את האתר שזה עתה בנה כדי לעשות בדיקה ראשונית האם למשל הניווט באתר הוא תקין באמצעות מקלדת שזה ה-א'-ב' של אתר נגיש.
אפשר ונהדר להשתמש בתוכנת קורא מסך. ואני יכולה לספר לכם מניסיוני, תוכנת קורא מסך היא תוכנה, עולה כסף, אם משתמשים בתוכנה חינמית יש לרכוש מנוע קול. אנו בתור אוניברסיטה קנינו מספר מסוים של רשיונות למנועי קול, והאנשים שעוסקים בבדיקה עובדים ממש עם קוראי מסך. אבל המתכנתים הורידו את תוכנת VMPA שהיא חינמית ויש בה את הדיבור. ומכאן המלצתי החמה מתכנתים, אתם יכולים להשתמש בספיצ' ולקבל בדיוק את מה שהיה מקריא לכם קורא מסך. זה מסייע למתכנתים להגיע למצב שבו הם בדקו מצוין את התפריט החדש שהם בנו או את הניווט באתר, וכשהם מגישים תוצר ל-QA אני יודעת שהמוצר כמעט בטוח שהוא נגיש, ב-QA אנחנו נמצא את הפינות שאולי המתכנת לא הגיע.
דבר נוסף לגבי בדיקת נגישות נורא חשוב. במחלקת ה-QA או בכל מקום אחר בודקים נגישות אתר, הייתה המלצה כבר מקודם ואין לי אלא לחזור עליה, אנשים עם לקויות שיבדקו לכם את האתר, יהיו האנשים שיתנו לכם את ההנחיות המדוייקות מה כן נגיש ומה לא. ויתנו לכם אולי גם המלצות מה כדאי לעשות אחרת.
יחד עם זאת, עלי לציין, שאנשים שמשתמשים למשל בקורא מסך, יש להם רמות שונות של מיומנויות, ומאוד קשה לתת לאיש עם לקות לבדוק, כי לעיתים, הוא כבר מיומן ועושה את זה שנים, ויבוא מישהו שאינו מיומן בשימוש בקורא מסך, והניווט שלו באתר יהיה לא טוב. הוא יאמר האתר הזה לא טוב לי, איני יכול לשוטט בו. וכאן הדילמה שלנו, ואני חושבת שגם השכל הישר יאמר, אנו בונים על פי ההנחיות של WACG במקביל יש הנחיות כיצד לבנות מסכים והתזמורת אומרת כיצד לעבוד יחד. אם קיבלתי הנחיות לבנות אתר בצורה מסוימת כדי שקורא מסך ובד"כ מתייחסים למשתמש המיומן, שיוכל להשתמש בו בצורה יעילה, לצערי לא יכולה לומר שרוב אוכלוסיית הנזקקים יודעת להשתמש בקורא מסך ברמה שתיתן את כל היתרונות שאנחנו עושים שאנו בונים אתר נגיש.
לגבי טופסי הבדיקה, יש טופסי בדיקה, מסוגים שונים, ויש גם מחווני בדיקה.
אני מציעה לכל בונה אתר, שיוריד מחוון בדיקה, או שיבקש ממי שעושה לו בדיקת האתר להכין אנחנו עשינו את זה בסקר נגישות לא רק את הבעיות, אלא המלצות לפיתרון.
יש כבר היום אנשים שעושים את זה, וכשאני מגישה מסמך למתכנת שקיבלתי כתוצאה מבדיקת נגישות על ידי אדם שגם נתן לי הנחיות או הצעות לפיתרון הבעיה, אני חושבת שעשיתי חצי דרך למתכנת.
אעבור להצהרת הנגישות- בה כבר דיברנו על החובה החוקית לשים אותה באתר, להציב הצהרת נגישות באתר, חלק מהדברים שחייבים לשים באתר נמצאלים בתקנה. בתקן – שעוד לא פורסם – הוספנו עוד המלצות, ויש שם כמה הפתעות, על מנת שהצהרת הנגישות תהיה רלוונטית למי שזקוק לתמיכה מסוימת. מעבר לכך שבאונבירסיטה אנו מציינים בכל מרכז לימוד את הנגישות הפיזית שלו, אנו מציינים את שמות כל האחראים על ההנגשה, בכל נושא שהוא, ועוד דברים כהנה וכהנה, והכל מתוך תחושה שהנגשת אתר היא לא רק לקיים הנחיות, אנחנו צריכים להשתמש הרבה בהיגיון הבריא שלנו ולחשוב היכן אנו יכולים לעשות את זה טוב יותר.
ולא רק על פי הנחיות.
ועכשיו אגיע למסמכים הדיגיטליים. וכאן אני צריכה לציין: שתקן 5568 מחולק עתה לשני חלקים: 5568.1. הוא התקן הקודם שהיה 5568, עם כמה עדכונים והרחבות והבהרות שקיבלנו על עצמנו להוסיף לאור פניות הציבור, יש שם כמה דברים איזוטריים ממש בקטע של השלמות בענייני מדיה תלוית זמן שאנו כבר בגרסא הקודמת העברנו למשל מרמת A לרמת AA כמה דרישות, והוספנו עליהם עוד. העברה מaa . אלו דברים חשובים להנגשת מדיה תלוית זמן.
כשאעבור לחלק השני, 5568 ובו אני מתייחסת למסמכים דיגטליים, אני נתקלת בבעיה קשה, הראשונה. התקן שאני יכולה לכתוב או להתייחס אליו בהקשר של מסמכים, הוא לא כולו, אלא משהו חלקי. הקושי נובע אצלנו, כי אנו הראשונים בעולם שקובעים בתקן דרישה להנגשת מסמכים דיגיטליים.
ומכיון שכך, אפילו הגדרה של מסמכים דיגטליים היה לנו קשה למצוא. אני חושבת שכל אחד מכם מהיושבים כאן באינואיטיציה יודע למה אני מתוכונת גם אם לא אתן הגדרה. ההגדרה הכללית אם זה לא דף אינטרנט – כנראה שזה מסמך. שמועבר דרך אתר האינטרנט, אבל אנו יודעםי למה אנומתכוונים. כשאני מדברת על מסמכים אני מדברת על מסמכים של מעבד תמלילים כמו וורד, מסמכי אקסל, מצגות וכיו"ב.
ועכשיו אני צריכה לקבוע בתקן מה אנחנו חייבים להנגיש.
וזו הייתה משימה מאוד מסובכת. כי אין אפשרות להציג דרישות להנחיה שתהיינה נכונות לכל סוגי המסמכים, ואפילו לא אינני מדברת על סוגי גילונות אלקטרונים מצגות ומעבד תמלילים, אפילו כשאני מדברת על התוכנה. על המשתמש, וורד, מעבד תמלילים אחר וכו', לכל אחד מאלו יש אפשרויות הנגשה שונות. ויותר מזה, לגרסאות שונות של תוכנה, יש אפשרויות שונות של הנגשה. ולכן, בהקשר הזה, מה שעשינו, לקחנו חלק מxcag שראינו שאפשר לממשו במסמכים באופן הכללי ביותר. שהוצאנו את הטיוטה של התקן 5568-2, הוצאנו טיוטה לציבור, קיבלנו 127 הערות. חלקן נגעו לחלק החוקתי שאנו לא נוגעים בו, וחלקן נגעו ישירות לתקן שהפצנו. ואנו מודים לאנשים שטרחו באופן מקצועי,
-אני עו"ד. טיוטה.
-שהעירו לטיוטה.
אז הקושי הראשון בלהגדיר מסמך דיגיטלי אני חושבת שאנחנו עברנו אותו. כולנו יודעים למה הכוונה. גם אם תהיה הגדרה שהיא לא… אין לנו ברירה תהיה הגדרה. כשאנו מתייחסים למונח בתקן עלינו להגדירו. היה קשה אבל צלחנו.
קצת חרגתי. דקה תנו לי רגע.
אני אמשיך. אני חושבת שאמרתי הכל.
אני רק חושבת שאני רוצה לומר מילה אחת, כשאנחנו מציגים קריטריונים שהם בשפה טכנית, קריטריונים ובהם עקרונות הלקוחים מwacg אנו אומרים את המשפט החשוב הבא: הדרישה להנגשה של מסמכים כמו אתרים היא מהותית ונועדה להבטיח שימוש פונקציונלי נגיש תוך הכרה בקושי להנגיש.
דהיינו: לעמוד במידה מליאה בדרישות טכניות.
אנחנו חושבים שיש כאן הרבה מאוד שימוש בהיגיון כדי להנגיש מסמכים. ועכשיו אציג לכם את הקירטיונים מתוך WCAG שאומצו לצורך תקן הנגשת מסמכים.
מטרת התקן היא להנגיש מסמכים. קריטריונים: העיקרון הראשון 1.1 תוכן שאינו טקסטואלי אתם יודעים מה זה. לשים לכל תמונה אלא אם כן היא קישוט זה נכון בכל המסמכים ולא רק באתרים.
בכל מסמך יש לציין את הכותרות באופן שיוכרו ככותרות לא רק חזותית, למשל: במסמך וורד אפשר בקלות רבה לציין שמשפט מסוים משמש לכותרת. אוקיי? אני אתן לכם דוגמא מאוד קשה לממש את זה באקסל. אבל, אנחנו יכולים לומר: שאם נותנים לגיליון שם שמהווה את הכותרת ומסביר מהם התכנים המופעים, גם אם היום בטכנולוגיה עדיין לא ניתן לציין שזו כותרת וקורא המסך לא יקרא את השורה הראושנה בתור כותרת, כשנתנו שם לגיליון וקורא המסך יקריא את זה, הצגנו את הכותרת לשומע.
יש עוד דברים, אני חושבת שבתקן שיופיע כל הקריטריונים מופיעים עם טור והסבר. אתן קמצוץ, אבל במקרה זה למשל הנושא של סדר ההקראה מאוד חשוב. אם מסמך לא יתוכנן באופן שהוא עובד מימין לשמאל – ההקראה תיפגע. לכן זה נושא שחזותית לא ניתן לראותו אך חייבים להגיע למצב שהגדרנו את כיוון המסמך.
דבר חשוב. צבע. אני חושבת שלכולכם ברור שאי אפשר להתייחס למשהו באתר או במסמך שבו מתייחסים רק לצבע. הצבע הכחול לחץ על הכפתור החכול להגיע ל… זה לא נכון, לא באתרים, ובוודאי לא במסמכים, וניתן לפתור את הבעיה.
ניגודיות, כל מה שאתם יודעים על ניגודיות אפשר לממש במסמכים, אין שום בעיה להחליף צבעים של טקסט או של רקע וכו'. יש הנחיות ברורות מהי הניגודיות הנדרשת להצגה במסמך. או באינטרנט.
יש כמובן ניגודיות של אחרי 4.5, אם הטקסט גדול יותר הניגודיות יכולה להיות פחות רצינית.
ישנם דברים שהם חלק ממסמך אולי זה הלוגו או דברים אחרים שחייבים להיות AS IS. אנו כמו באתרי אינטרנט אנו נגיד הלוגו יכול להישאר כפי שהוא, לכתוב הסבר – זה הלוגו. לא לתת משהו שהוא קישוטי- זה יכול להפריע להקראה, כל הדברים הללו נכונים למסמכים באותו אופן שהם נכונים לאתרי אינטרנט.
תפעוליות- אני רוצה כאן להרחיב ולומר משהו כללי, ששמעתי אך אתמול מאדם יקר שעוסק בהנגשה והוא בעצמו עם לקות.
הוא אמר: שמה שצריך להנחות אותנו, שאנחנו מנגישים מסמכים, זה בעצם להסיר את החסימות הקיימות לאנשים עם מוגבלות. הוא אמר. נחליט שאנו כותבים מסמכים אך ורק 1. טקסט חי, מטפלים בכותרות, מטפלים בטקסט אלטרנטיבי לתמונות, שעובדים עם טבלה, רק לצרכי הצגת מידע שדורש טבלה, מה שנקרא מידע טבלאי, ולא להשתמש בטבלה כי נח יותר לבנות משהו. כי אתם יודעים שבהקראת טבלה יש הרבה בעיות ואין צורך להשתמש בטבלה למימוש של סדר.
דבר חשוב נוסף: כשאתם מציגים רשימות, השתמשו בכלים של התוכנה המאפשרת לעשות בצורה מסודרת רשימות. יש את זה בוורד, במצגות, ואז ההקראה היא נכונה. כי אז מכריזים על רשימה ואז השומע יודע לצפות לרשימה. או לרשימה מוסדרת עם מספרים, ברגע שאתם נותנים סיעוף למידע והסיעוף נקרא אפשר לדעת אם זה תת סעיף או סעיף חדש על פי הסיעוף. כל הדברים הללו צריכים לעמוד לנגד עינינו, שאנחנו כותבים מסמך.
הדברים יופיעו בצורה מפורשת.
עוד משפט אחד. כמנגישת אתרי האוניברסיטה כולל מסמכים רבים, הקושי המרכזי הוא לשתף את כל כותבי המסמכים ומזיני התוכן בידע הזה. וכארגון תפקידנו להבהיר את הדברים האלמנרטיים הללו לכל מי שמעלה מסמך, או במקביל, לבנות מרכז, שכל המסמכים יגיעו אליו יונגשו ויעלו לאתר.
תודה רבה ובהצלחה.
