חדשות

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק) קובע בסעיף 8 כי קופת חולים רשאית להציע תשלומים שיחולו על החברים בה עבור השירותים והתרופות הכלולים בסל שירותי הבריאות, השונים מהתשלומים שנקבעו בתוספת השנייה לחוק או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק. הסעיף האמור קובע כי אם נקבעו תשלומי חברים שאינם מפורטים בתוספת או בצו האמורים, ייקבעו ביחס אליהם הנחות או פטורים לחברים בקבוצות המנויות בסעיף, ביניהם חולים במחלות כרוניות.
בהתאם לסעיף זה קבעו קופות החולים תקרה לתשלום עבור תרופות לחולה במחלה כרונית. מאחר שהתקרה שנקבעה הינה תקרה ליחיד ולא תקרה משפחתית, משפחה שבה יותר מאדם אחד חולה במחלה כרונית, נאלצת לשלם כסף רב עבור תרופות. אי קביעתה של תקרה משפחתית גורמת למשפחות רבות לוותר על חלק מהתרופות הנדרשות לבני המשפחה ומונעת מהם קבלת טיפול רפואי נאות. 
בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע כי קופות החולים יחויבו לקבוע תקרה לתשלום עבור תרופות למשפחה שבה יותר מאדם אחד חולה במחלה כרונית בשיעור שלא יעלה על 125% מהתקרה שנקבעה לתשלום עבור תרופות לחולה במחלה כרונית לפי סעיף 8(א1)(2)(ג)(6) לחוק (סעיפים 1(1) ו-2(ב)).
עוד מוצע לקבוע כי אוצר המדינה ישפה את קופות החולים בסכום השווה ל-50% מהעלות הכרוכה בביצועם של סעיפים אלו (סעיף 3).
החוק קובע זכאות להנחה בתשלום ברכישת תרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות או לפטור מתשלום בעבורן, לקבוצות אוכלוסייה הקבועות בחוק. בפועל, רבים אשר זכאים להנחות או לפטורים מכוח החוק, אינם מממשים את זכאותם מאחר שאינם מודעים לזכויותיהם. מוצע להטיל על קופות החולים להודיע בכתב לכל חבר הזכאי להנחה ברכישת תרופות או לפטור מתשלום עבורן על זכאותו (סעיף 1(2)).