אתר נגישות ישראל - עמוד הבית

סדרת גומא, היא סדרת ספרי קריאה לצעירים עם פיגור, קשיי הסתגלות או לקויות אחרות בגילאי 15 עד 25. הסדרה עוסקת בנושאים הקרובים לעולמם של צעירים בגיל זה, ומתאימה להם הן מבחינת הנושאים והן מבחינת הרמה. את סדרת גומא יזם מטח מתוך אמונה בזכותו של כל אדם ליהנות מחוויית המפגש עם סיפור מהנה ומעשיר.

בכל ספר  שני סיפורים. הספר מאויר ומלווה בתקליטור ובו הקראה של הסיפורים. הקריינות מלווה בסימן צלילי במעבר מדף לדף, המקל על המאזין לעקוב אחר הקריינות בספר.

הסיפור הראשון, נסיעה שכזאת מאת אילת שנקר, מספר על אופיר, אדם צעיר ועצמאי הרגיל לנסוע לעבודה באוטובוס, אשר יום אחד נקלע בטעות לאוטובוס הלא נכון. הסיפור מתאר כיצד הוא עובר מממצב של חוסר אונים להתמודדות, קבלה ופיתרון.

הסיפור השני, שלום וגם להתראות... מאת דר' דליה נסים הוא סיפורו של אפי, שעם התבגרותו עזב את בית ההורים ועבר לגור בהוסטל. הסיפור מתאר את תהליך ההסתגלות שלו לשינוי, את החששות המלווים אותו ואל הגדילה והעצמאות הבאים בעקבותיו.

הסיפורים בספר כתובים ברמת קושי נמוכה יותר בהשוואה לשני הסיפורים בספר על אהבה ואוטובוסים. המבנה שלהם פחות מורכב, הם קצרים יותר, וגודל האות שבו מודפס הספר, גדול יותר.

לרכישה

צלצלו 1-800-366-555.
מחיר ספר עם תקליטור 35 ש"ח + עלויות משלוח.
קהל יעד: צעירים עם פיגור בגילאי 15 עד 25

לפניכם קטעים מהספר:

נסיעה שכזאת / אילת שנקר

גם היום נסעתי באוטובוס. הגעתי אל התחנה וראיתי שגם האוטובוס בדיוק מגיע. מיהרתי כדי להספיק ולעלות אליו. ידעתי שהוא לא יחכה לי כמו שאמא אומרת. עליתי במהירות כדי לשבת במקום שאני אוהב ולא הספקתי להסתכל מסביב. אבל לאחר שהתיישבתי, הרגשתי משהו מוזר. זו הייתה הרגשה שמשהו שונה – ואפילו משונה – קורה כאן.

ואני? אני לא אוהב כשדברים משתנים. אני אוהב את השגרה הקבועה שלי.
ידעתי שמשהו בנסיעה הזו יוצא דופן ושונה מכל הנסיעות האחרות.
כשאני מרגיש שמשהו לא בסדר, אני קודם כל בודק את עצמי. אני שואל אותי שאלות ומנסה להבין מה קורה. כך עשיתי גם כעת, בנסיעה:

השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי הייתה: "איפה אני"? ועליה ידעתי לענות מיד, וזה היה טוב: "אני באוטובוס".
השאלה השנייה הייתה: "איך הגעתי לכאן?", וגם עליה ידעתי לענות: "עליתי בתחנה שליד הבית."
השאלה השלישית ששאלתי הייתה: "האם אני יכול ללכת מכאן?" ידעתי שעוד מעט האוטובוס יגיע לדואר, ואז אני אוכל לרדת – וזה בסדר.
השאלה הרביעית היא תמיד: "מי יכול לעזור לי?" מיד רציתי לענות לעצמי ולומר שבטח דוד הנהג יוכל לעזור לי, או אסף ונעמה שיושבים מאחוריי, ואז, פתאום, שמתי לב שהנהג איננו דוד, ומאחוריי יושבים אנשים שאני לא מכיר!

נבהלתי! מאוד! מה קרה כאן? לאן הגעתי?

שלום וגם להתראות... / דליה ניסים

אז איך בעצם עברתי להוסטל?
יום אחד לפני שנה, אולי שנתיים,
אמא ואבא ניגשו אלי ושאלו אותי:

"אפי, מה דעתך, עכשיו כשאתה בוגר ועצמאי
אולי תרצה לגור מחוץ לבית עם חברים?"

לא אמרתי כלום.

רק בראש חשבתי:
מה קרה? מה עשיתי?

ואחר כך חשבתי:
לְמה הם מתכוונים?
לגור בהוסטל כמו גלית ורינה שעבדו איתי במע"ש?
או כמו ירון שהיה איתי בבי"ס ועבר לגור בפנימייה?
או כמו ניר שגר לבד בדירה?

חשבתי המון זמן
ובכלל לא דיברתי.
עד שאמא ואבא שלי התחילו לדאוג:
"אפי תגיד משהו.
אפי, למה אתה לא מדבר?
אפי, נו, על מה אתה חושב?"

אפי, אפי , אפי...

עוד בסדרת גומא >> 

לרכישה

צלצלו 1-800-366-555.
מחיר ספר עם תקליטור 35 ש"ח + עלויות משלוח.
קהל יעד: צעירים עם פיגור בגילאי 15 עד 25