לעזאזל עם התאימות

קארל גרובס, מפתח ויועץ להנגשת אתרים, מחווה דעתו על מבחני טנון לנגישות אתרי אינטרנט
24/02/2015
 
 
לוגו כיסא גלגלים וסמל כרוכית (שטרודל)

לפני מספר שבועות, אסא ואני הוספנו עמוד לתיעוד הטנון, אשר מפרט מהם מבחני טנון ביחס לשאלה "כמה כיסוי WCAG יש לטנון". לפני זמן מה כבר כיסיתי, ברמה גבוהה לכל הפחות, מה יכול להיבדק וכיצד, ובזמן שטנון רק מהווה בדיקה משנית הוא גם משרת כתזכורת מועילה לאיזה כיסוי ניתן לצפות מכלי אוטומטי.

העמוד שהוספנו ממש מגניב – הוא מוּנע מהבדיקות עצמן שבתוך הטנון כך שהוא תמיד מעודכן ומדוייק. התהליך של יצירת העמוד הזה של "מה הטנון בודק" הזכיר לי גם את הבוז הכללי שלי למילה "ציוּת". ציות, אתם מבינים, הוא מילה נרדפת לעשיית המינימום ההכרחי למען המשתמשים.

*** הנה תמונה שעולה לי כאסוציאציה כשאני שומע את המילה "ציות". בטח, במרכז הרמפה יש עמוד. אבל היי, זאת רמפה, נכון? ***

הרבה אנשים יראו את התמונה הזו ויגידו שהרמפה הזו אינה מותאמת, בגלל המוט באמצע, ההופך את הרמפה לבלתי שמישה. למעשה, מדובר בהפרה של הנחיית ה-ADA סעיף 4.8.3 לרמפות, אבל אני עדיין אוהב את האנלוגיה עם תאימות ה-WCAG.

"1.1.1 תוכן שאינו מילולי: כל התכנים שאינם מילוליים המוצגים למשתמש הינם בעל אלטרנטיבה טקסטואלית המשרתת את המטרה המקבילה, למעט במקרים המפורטים מטה."

(רמה A)

הציטוט הזה לקוח מ-WCAG 2.0 הדן בתכנים שאינם מילוליים/ טקסטואליים. למעשה, התוכן של הקריטריון להצלחה הוא ארוך יותר אך לא יותר מפורט. כמובן, יש גם את האס.סי הבנות 1.1.1 ואת האיך להשיג WCAG 2.0. שני המסמכים הללו הם רק אינפורמציה בכלליותה, בכל מקרה. בלי קשר, כולם נכתבו בשפה מדוברת ואף אחד מהם לא קובע באופן מפורש את מה שאני מחשיב כחלק החשוב ביותר של הקריטריונים להצלחה: הדבר שווה הערך לתוכן שאינו מילולי חייב להיות קרוב במידת האפשר, אל המטרה והמשמעות של התוכן המילולי! אין כשלונות רשומים האומרים "נכשל עקב שימוש חלופי שאינו שווה ערך", למרות שיש לציין כי G94 אכן דן בשיוויון. בכל מקרה, המידע הנורמטיבי לא דן באיכות של החלופה המוצעת, וגם תוכן נורמטיבי על תאימות אינו מכיל דיון איכות של חוויית המשתמש. למעשה, הפתיח של WCAG’s אומר: יש לציין כי למרות שהתוכן, אשר אושר ברמה הגבוהה ביותר (AAA), לא יהיה נגיש לאנשים עם כל סוגי, רמות או שילובים של מוגבלויות, במיוחד בתחום השפה הקוגניטיבית ואיזורי הלמידה.

אבל הכתבה הזו אינה על WCAG. אני באמת מאמין שכוונתו של WCAG היא לשפר את חווית המשתמש וזאת על ידי מעקב של WCAG אחר חוויית המשתמש אשר הינה טובה יותר אם לא היה מעקב. לאור זאת, תאימות עם WCAG היא לא בדיוק אותו הדבר כמו שימוש על ידי אנשים עם מוגבלויות כפי שהודגם בציטוט מעלה. תאימות WCAG היא לא ה"מטרה", אלא אחד מיני אמצעים רבים לקראת המטרה של הנגשת חוויית המשתמש.

כסטנדרט המבקש לפרט את מה שלעיתים קרובות נתפס בטבע כסובייקטיבי, WCAG הוא מצויין. אבל הסובייקטיביות הזו היא הגורמת לWCAG להיראות כל כך מאתגר ושונה מסטנדרטים אחרים. סובייקטיביות זו היא הגורמת לאנשים לעשות את המינימום הכי מינימאלי והכרחי להשיג את מה שנקרא "תאימות". היחס המינימלי הזה מפספס את הנקודה לחלוטין, אפילו כשהמטרה היא רק הקטנת סיכון משפטי.

התנאים המפורשים של ה-ADA מספקים לתובעים מספר בסיסים אלטרנטיבים עליהם צריך להצהיר את הטענה בעניין חוסר הנגישות של אחת ה-Southwest:

א.       האתר הוא אתר שירות, המספק יתרון או זכות לשימוש בשירותי הנסיעה שלו, כך שחוסר הנגישות של האתר מהווה הכשלה באספקת העזרים השירותים הדרושים במתן השירות לאנשים בעלי מוגבלויות.

ב.       האתר הוא שיטה למתן שירותי נסיעה ואינפורמציה לציבור, אך אי ההנגשה של האתר מהווה מחסום בהעברת עזרים ושירותים הכרחיים על מנת להבטיח כי האיפורמציה משודרת באופן אפקטיבי לאנשים בעלי מוגבלויות.

ג.        חוסר הנגישות באתר כופה קריטריונים לזכאות אסורה עקב כך שאנשים נדרשים לראות טקסט כתוב על צג המחשב בכדי לקבל את ההטבות הניתנות על ידי השירותים של Soutwest.

ד.       Southwest מפרם מידע באתר באופן בלתי נגיש ובכך מונע מאנשים עם מוגבלויות את הזכות להשתתף או להנות מהשירותים של האתר, מהזכויות או היתרונות שהאתר מציע.

היום יש בקשה בבית משפט על ידי עמית של ה-ADA לקבלת נגישות לאתר של Southwest airlines.

מה שניתן להבחין בו, אם אדם מחפש רשימה של תלונות על נגישות אתרים הנמצאים בדיוני בית משפט או הסדרים ופשרות, הוא מעט, אם בכלל, איזכורים לעמידת WCAG באותן התלונות. כאשר אלו כן מוזכרים, זה רק בשביל לחזק את התלונה. החלק הארי של התלונות המשפטיות סובב סביב העובדה כי המשתמשים אמיתיים (המתלוננים) אינם יכולים לבצע פקודות ליבה במערכת עקב חוסר הנגישות. לעניין זה, תאימות האתר של WCAG אינו רלוונטי פרט לתרומתו בחיזוק הטענה המשפטית. מה שבאמת משנה וחשוב, גם כאשר מנסים למתן סיכון משפטי, הוא כמה שימושית המערכת עבור המשתמשים האמיתיים שלה.

מה שאומר, כי אם אתם חושבים שאפשר לעשות רק את המינימום ההכרחי ולקרוא לזה "תאימות", אתם טועים. מה שצריך לדאוג לגבוי הוא חוויית המשתמש: שיהיה איכפת לך ממה שאתם עושים ושזה יהיה יעיל. ורק אז, אתם מותאמים.

 לקריאת הכתבה במקור - לחצו כאן

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד