מכונית נגישה לאדם העיוור נמצאת בפיתוח

במשך שנים רבות המחשבה על אדם עיוור שיוכל לנהוג ברכב בעצמאות ובבטחה נחשב לקונספט בלתי אפשרי, אבל לא עוד. מכונית לאדם עיוור נמצאת בשלבי פיתוח מתקדם
7/11/2011
 
 
מארק העיוור נוהג לבד ברכב הניסיוני

 

הרכב, שמפותח על ידי דניס הונג בוירג'יניה טק, התחיל את דרכו אחרי תחרות של רכבים אוטונומיים (המסוגלים לנהוג לבד, ללא הוראות מהנהג) כשדניס הונג וקבוצתו זכו במקום השלישי. לאחר התחרות הוכרז אתגר על ידי ה-NFB (הפדרציה הלאומית למען העיוורים) בבקשה לפתח רכב לאדם עיוור. בהתחלה דניס חשב שהוא יוכל להתאים את הרכב האוטונומי לאדם העיוור כך שהרכב יסיע את הנהג, אבל ה-NFB הבהירו לו שהם מבקשים רכב שייקבל פקודות מנהג עיוור וייתן להם את העצמאות לנהוג ברכב.

 

כדי לבדוק את האפשרות האם אפשר להגיע למצב בו אדם עיוור יכול לנהוג ברכב בבטחה דניס וצוותו פיתחו רכב אבטיפוס מבאגי חולות וביקשו מצעירים עיוורים לנהוג בו בסביבה מבוקרת, חניון מישורי עם קונוסים אדומים בתור נתיבים, בקיץ 2009. אחרי שהבדיקות היו טובות צוות הפיתוח החליט שהם צריכים לעבור לסביבה לא מבוקרת (כבישים רגילים) ולהשתמש במכונית אמיתית.

 

יש שלוש שלבים למערכת שעליה פועלת המכונית: תפיסה, מחשוב וממשקים לא-ויזואליים. מכיוון שהנהג, כמובן, אינו יכול לראות המערכת צריכה לתפוס את הסביבה בשבילו. בעזרת מערכת ג'י.פי.אס שנותנת את מיקום וכיוון המכונית, שתי מצלמות בחזית הרכב לתפיסת הנתיבים ושלוש חיישני לייזר, הממוקמים מקדימה ומאחורה, כדי לאתר מכשולים החל ממכוניות ועד כל חפץ או בעל-חיים שנמצא על הכביש. כל המידע שנתפס על ידי המערכות מעובד על ידי המחשב שהופך את המידע משלב התפיסה למידע פשוט יותר ולהוראות.

 

בשלב הזה מתעוררת הבעיה הגדולה ביותר. איך אפשר להעביר את ההוראות והמידע אל הנהג העיוור? בין המערכות נמצא: מערכת פינג תלת מימדית שתזהיר את הנהג ממכשולים, וסט רוטט, הגה מדבר עם קליקים שהנהג יכול להרגיש ונעל שמפעילה לחץ על הרגל. שלוש המערכות החשובות ביותר הם ה"דרייבגריפ", ה"ספידסטריפ" וה"איירפיקס".

 

דרייבגריפ (DriveGrip)- הדרייבגריפ הם שתי ככפות עם חלקים רוטטים באגרופנים. הרטט מסמל כיוון שאליו צריך לסובב את ההגה ומיקום הרטט באצבעות מסמל כמה חזק צריך לסובב אותו.

 

ספידסטריפ (SpeedStrip)- הספידסטריפ הוא כיסא מסז' שרוקן מתוכנו והותאם לנהיגה. הוא מרטיט את הרגל שצריכה ללחוץ על הדוושה ובכך אומרת לנהג מה המהירות שהוא צריך.

 

הבעיה היא ששתי מערכות אלו נוגדות את הרעיון של נהיגה חופשית לאדם עיוור. הם נותנים לו הוראות לבצע ללא החלטתו. לכאן נכנסת מערכת ה"איירפיקס"

 

איירפיקס (AirPix)- האיירפיקס הוא בעצם מסך לאדם העיוור. זהו טאבלט עם חורים שמזרים אוויר לחוץ ובכך האדם העיוור יכול "לראות" את הנתיב והמכשולים שלפניו. האיירפיקס יכול להזרים את האוויר בקצבים שונים ובטמפרטורות שונות כך שהוא בעצם נותן תמונה כמעט תלת-מימדית לנהג.

 

הרכב עדיין נמצא בשלב פיתוחי והמפתחים אומרים שהרכב ישוחרר לציבור רק כאשר הוא יוכל להבטיח רמת בטיחות זהה, או גבוהה יותר, מזו של רכב רגיל. הרכב הזה מסמל צעד אדיר לנגישות של האדם העיוור וייתן לו יותר חופש מאי פעם.

 

להרצאה של דניס הונג על פיתוח הרכב (10 דקות) לחצו כאן

הדפסהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד