מסע אופניים לדנובה / איציק חי
8/10/2007
 
 

למי שלא מכיר ולא ראה מימיו, אופני-יד הם אופניים תלת-גלגלים שהרוכב בהם יושב ומניע את האופניים בכוח ידיו, בשונה מאופניים דו-גלגלים המונעות בכוח הרגליים. אופניים אלו מצוידות בהילוכים, בלמים ושאר ירקות כמו כל אופניים.

סמל הקבוצה חבורת רוכבי אתגרים היא קבוצה של משוגעים לדבר המתאספת לפחות אחת לשבוע ומשלבת רכיבת אופניים אתגרית, ומרוצי אופניים בכל הארץ עם קשר חברתי חם, טיולים ופרגון הדדי.
מדי שנה אנו יוצאים לטיול / מסע בחו"ל, כל פעם במדינה ויעד שונים. הקבוצה כ"כ מגובשת שכבר יש לנו שם וסמל משלנו - Zusammen - שמשמעותו בגרמנית ביחד.

חלפה לה שנה מאז הנסיעה הקודמת לצרפת, וחבורת רוכבי אתגרים יוצאת שוב למשימה.
והפעם טיול לאורך ולרוחב נהר הדנובה שבמדינת אוסטריה. יצאנו למסע זה לאחר שלושה חודשי תכנון והכנות, הכוללים קביעת אתר הבית, המלון, הזמנת רכבים לנוסעים ולמטען, מסלולי הרכיבה וכמובן אריזה ומשלוח של כל הציוד.

הפעם כוללת הקבוצה ארבעה רוכבי אופני-יד (שני האיציקים - חי ואלרון, מוטי קרן ואביטל יעיש), וארבעה רוכבי אופני סינגל (יוסי מילר, דודו קצ'קה, אברהם רדליך וכרמית גורן).

משאית האופניים ליד המלוןיום ‏שני,‏ ‏17‏ ‏ספטמבר‏ ‏2007
אחרי הנחיתה בווינה אספנו את כל הכבודה ויצאנו לאחר כבוד לקבל את המכוניות שהוזמנו.
הלוגיסטיקה בנמל התעופה היתה ללא דופי, דבר שאינו מובן מאליו בכל נמל-תעופה.
עם כל הפקלאות יצאנו לקבל את המכוניות. כאן ציפתה לנו הפתעה, קיבלנו משאית עבור האופניים וואן עבור הנוסעים. יש לציין שכל הארגזים והמזוודות הגיעו בשלמותם.

מכאן שמנו פעמינו אל מלון CITY HOTEL  בעיירת הבסיס STOCKERAU, הממוקמת כ-20 קמ' מוינה.
בדרך למלון נעזרנו במפות ובסיוע אנשים טובים, היות וכל אמצעי הניווט המתוחכמים שלנו (כמה מכשירי GPS שעל הטענתן במפות עבדו זמן רב) קרסו.

המלון עצמו תאם את הציפיות, פרט לאי אלו בעיות נגישות שנפתרו.

יום ‏שלישי‏, ‏18‏ ‏ספטמבר‏ ‏2007
השכמנו קום לארוחת הבוקר (שהרי לא אומרים לא לאוכל). וישר יצאנו למשימת פירוק האריזות והרכבת האופניים. הכל פעל ותיקתק ללא בעיה ע"פ התרגולת המוכרת לנו מהנסיעות הקודמות.

יש לציין את העזרה וההכוונה שקיבלנו בדרך כאשר עצרנו והתלבטנו לאיזה כיוון להמשיך. שבילי האופניים במקום סלולים, מסומנים ומשולטים כיאה לארץ שמטפחת רכיבת אופניים, אולם גם כשרכבנו בכביש הרגשנו בטוחים וקיבלנו זכות קדימה מהנהגים האדיבים.

יוסי מנווט וכולם דולקים אחריויום הרכיבה הראשון נפתח כשהשמש מחייכת אלינו.
המסלול להיום הוא מעגלי בן 45 קמ' על גדות נהר הדנובה. החצי הראשון של המסלול היה עם רוח פנים וצד חזקה ולכן נאלצנו להתאמץ קצת יותר. הדרך חזרה, לעומת זאת, קלחה ברינה. רכבנו בתוך יער עבות עד לנהר ומשם על שביל אופניים. בדרך פגשנו רוכבי אופניים אחרים שהתפעלו והסתקרנו מהחבורה המוזרה, דבר המוכר לנו מנסיעות קודמות.

כמובן שגם הפן הגסטרונומי לא הוזנח, התענגנו על המאכלים הייחודיים של אוסטריה בכל הזדמנות שנקרתה בדרכנו.
הצטיידנו בכריכים ויין עבור ארוחה בחיק הטבע, כל המזון הועמס לאחר כבוד על אופניו של הג'ינג'י (אלרון), ואנו רכבנו אחריו ופקחנו עיניים כדי שלא יזלול לבדו את כל הטובין.
הגענו חזרה למלון ולאחר התארגנות קצרה יצאנו לחגוג במסעדה מקומית.

היום גמאנו מרחק של 49 וקצת קמ'.

בודקים את איכות העוגות על גדות הדנובהיום רביעי,‏ ‏19‏ ‏ספטמבר‏ ‏2007
שינוי בלוגיסטיקה: אברהם, יוסי ודודו יצאו ב-7:30 עם המכוניות לכיוון וינה, השאירו את המכוניות בפאתי העיר וחזרו באמצעות הרכבת למלון. משם רכבנו כולנו על גדות הדנובה עד למרכז העיר וינה. טיילנו בעיר העתיקה, בגנים המופלאים וכל זאת יחד עם כרכרות הסוסים "הריחניים" הממלאים את מרכז העיר. לקינוח העיר ולפני היציאה טעמנו שוב מהגלידה והעוגות האוסטריות ובהמשך התגלגלנו לכיוון הרכבים בכבדות ומשם הופה היי למלון. בערב השבענו את רעבוננו במסעדה סינית מקומית.

היום גמאנו מרחק של 46.1 קמ'.

יום ‏חמישי,‏ ‏20‏ ‏ספטמבר‏ ‏2007
שוב מאירה לנו השמש האוסטרית פנים כפי שעשתה לכל אורך המסע, יצאנו עם המשאית והוואן לכיוון מערב, לעיירה DURENSTIN, שם השארנו את הרכבים בקרבת תחנת הרכבת המקומית.
הנוף שפגשנו בדרכנו היה נוף כפרי עם הרבה כרמים וגפנים מכל הסוגים, עמוסי ענבים הממתינים לבציר וכן שפע של עצי תפוח ואגס.

חלק מחבורת  ZuSammen על גדות הדנובהרכבנו דרך העירות STING, KREMS ובעיירה THEISS שנראתה כעיר רפאים בצהריים, מצאנו מסעדה מקומית בחווה שם אכלנו לשובעה במשך יותר משעה וחצי. לכל אורך הארוחה ליוו אותנו נקישות פטיש השניצלים והתברר שמאוחר יותר יש שם ארוחת אבל ל-80 אנשים. משם רכבנו בדבוקה אחידה במקביל לדנובה לעיירה TULLN.

יוסי, דודי ואברהם נסעו ברכבת להחזיר את הרכבים בעוד אנו ממתינים להם על גדות הדנובה לאור השקיעה. ומשם חזרה למלון.

היום הרבצנו מרחק של 58.7 קמ'.

יום ‏שישי,‏ ‏21‏ ‏ספטמבר‏ ‏2007
היום יצאנו מוקדם (08:00) עם שתי המכוניות כאשר היעד הוא GREIN, המרוחק כ-170 קמ' מהמלון. עברנו דרך St POLTEN, KREMS על כביש A1.

התחלנו לרכב ב-10:20, הפעם המסלול הוא יותר אתגרי וכולל עליות קשות וירידות תלולות בנופים מרהיבים. מזג האויר היה נפלא , השמים היו בהירים והטמפ' נעה סביב ה- 15 מעלות.
רכבנו בתוך יער לאורך הדנובה וצהריים אכלנו ב-WALLSEE. לאחר עליה אימתנית למרכז העיירה, הארוחה כרגיל פיצתה על המאמץ. לאחר מכן רכבנו כ-20 קמ' במסלול קל יחסית עד לרכבים וחזרה למלון.

היום גמאנו מרחק של 46.2 קמ'.

מה לעשות יש גם עליות קשות בדרך למטרה

יום ‏שבת‏ ‏22‏ ‏ספטמבר‏ ‏2007
התוכנית להיום רכיבה באזור הכפרי של העירה KREMS, הלא היא דרך היין.
המסלול הוא עם עליות ומורדות בנוף כפרי ומרחבים אין סופיים של גפנים, עצי תפוח ואגס.
היינו במבשלות יין ביתיות וקיבלנו הסברים על תהליך יצור היין המקומי.
התארחנו בחווה של משפחה טיפוסית לאזור, שקיבלה אותנו בחום רב. לאחר שהתוודענו לכל בני החווה, מהסבתא ועד לנכדים, טעמנו ממיטב היין, וכמובן רכשנו יין על פי המקום שנשאר במנשא האופניים.

מנוחת הלוחםלאחר שכולם היו שתויים כהלכה המשכנו בדרכנו במעלה ההר עד למקום הגבוה ביותר, עליה של קצת מעל 200 מטר. מידי פעם עצרנו כדי להסדיר את הנשימה וכדי להוריד את הדופק לערך שפוי. בסוף כל עליה יש ירידה, אך הירידה בהמשך לגדות הנהר היתה הגדולה מכולן. חלק מהמשוגעים (אלרון, מוטי ויוסי) גמאו את הירידה במהירות מטורפת של קרוב ל-60 קמ"ש תוך סיבובי התאבדות בכביש היורד לנהר וכמובן לאחריה קינחנו בסעודת מצווה עם כל המנות והקינוחים.

חזרנו יחסית מוקדם בערך 16:30.

בערב יצאו שני האיציקים, יוסי, דודו ואביטל לתור אחר מנעמי החיים. לאחר מחקר מקיף באזור המלון הפנמנו את מגבלות העיירה המנומנמת והגענו לבר-מסעדה שנראה מבטיח (בעיקר בגלל המלצרית הבלונדינית), בקלות רבה ירדנו על שני בקבוקי יין לבן ואי אלו נשנושים, ואפל שטרודלים אשר גרמו לנו לחור בכיס.

היום רכבנו רק 28.3 קמ'. אולם אילו היו "איכותיים" בזכות העליות.

כוחותינו צולחים את הדנובהיום ‏ראשון ‏23‏ ‏ספטמבר‏ ‏2007
נסענו עם המכוניות לפארק גדול בפאתי וינה, והתארגנו במהירות לרכיבה היומית.
דיווש קליל על גשר שמחבר את גדת הדנובה עם אי צר וארוך באורך של 10 קמ', ושם השתלבנו עם רוכבי אופניים, מחליקי גלגיליות, ואפילו הולכי רגל עם מקלות הליכה.

יום א' הוא יום השבתון של המקומיים, כך שהדרך מלאה באנשים מכל הסוגים והצבעים, כולם יוצאים לראות ולהיראות. נפגשנו בלא מעט אנשים שהביטו בתמיהה על חבורת העב"מים שדוהרת במהירות על מתקן תלת-גלגלי המונע ע"י דיווש-ידיים.

באחת מתחנות המסע שמענו קבוצת אנשים מבוגרים שמשוחחים ביניהם בשפת הקודש. לאחר תחקיר קצר גילינו שהם יהודים החיים בווינה, והספיקו לבקר במספר ערים בארצנו הקטנה.

עזבנו את האי וחזרנו לרכב לאורך הדנובה על מסלולי אספלט, חצץ וחולות שלא הטיבו עם צמיגי אופנינו.
באחת מפינות המנוחה של רוכבי האופניים הגענו לנקודה בה היה ריכוז גדול של רוכבי אופניים והולכי רגליים, על משטח גדול של חצץ היו מפוזרים שולחנות עץ טבעי והרבה אוסטרים ישבו ואכלו כל מיני מאכלים שלא הכרנו, ושתו משקה לא מוגדר בצבע אדום או לבן בשם STURM.
שמנו נפשנו בכפינו והזמנו בדיוק את מה שהם אוכלים. המשקה היה טעים והוא מעין יין שתהליך התססתו הופסק לפני הפיכתו ליין, והמאכל שהם אכלו הוא מעין נקניקיות דם של בקר נמוך...

לאחר שכולם ניגבו את הריר משפתיהם, המשכנו בדרכנו לכוון המעבורת שעל הדנובה כשאנו מדוושים על טרסת כורכר שנועדה למנוע הצפות כאשר מפלס מי הנהר עולה.
כשהגענו לבסוף ל "מעבורת" הופתענו לגלות סירת עץ שלא בדיוק התאימה לחציית הנהר בזרם החזק שלו. בלית ברירה צריך לרכב את כל הדרך חזרה.
לאחר קיטורים ורינונים מפשילים ידיים ורגליים, פותחים מבערים ודוהרים כלעומת שבאנו, עד למכוניות שבפארק. ומשם למלון.

היום שברנו שיא מרחק רכיבה כ- 70 קמ' !!!

ובערב מה עושים? מסעדה יוונית ע"פ מצוותו של יוסי. סוף סוף אוכל ים תיכוני מוכר וטעים בליווי אוזו.

יום ‏שני ‏24‏ ‏ספטמבר‏ ‏2007
היום יום שונה מהרגיל זהו יום אריזת האופניים והכבודה.
איש איש ארז את אופניו ע"פ הנוהל הרגיל, ומשם לשדה התעופה והביתה (לא לפני שבחנו את ה"אפל שטרודל" המקומי ורכישת אי אלו מרציפנים לפינוק ופיצוי היושבים בבית).

סוף דבר
סה"כ רכבנו מעל 300 קמ' בכל הקומבינציות, עליות, ירידות, כבישים, יערות, וכפרים.
נהנינו מכל רגע ויצאנו בתחושה נעימה של עוד.

כל תחזיות מזג האויר הקודר התבדו – לא ניתן לבקש טוב יותר.
לא היו תקלות טכניות למרות שנערכנו אליהם, אפילו פנצ'ר לא חווינו.
אפילו כרמית האחות לא נזקקה להפגין את כישוריה המקצועיים.

תודה לכל מי שתרם מזמנו ומרצו להצלחת המסע. ובעיקר למלווים: אברהם, דודי, יוסי וכרמית (לפי א"ב) אשר לא חסכו כל מאמץ להצלחת המסע.

להתראות, בשנה הבאה בזמן אחר ואתר אחר.

 

למידע נוסף בנושא אופני יד, מומלץ ליצור קשר עם עמותת אתגרים (03-5613585)
המקיימת פעילויות אופני יד בפריסה ארצית.

  לחצו כאן לצפיה בסרטון
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד