ביה"מ העליון: לנכים מותרות 25 דקות חניה באזור המיועד לפריקה וטעינה

13/05/2013
 
 
תמרור חנייה לפריקה וטעינה בלבד

עמותת נגישות ישראל, באמצעות עו"ד רייף ממשרד עו"ד זיסמן אהרוני גייר ושות', הגישה בקשה לבית המשפט העליון להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לערעור פלילי של שני נכים אשר החנו את רכבם במקום המסומן "לפריקה וטעינה".

מדובר בסוגייה עקרונית אשר נקבעו לגביה פסיקות סותרות בערכאות הנמוכות, והגיעה כעת להכרעת ביה"מ העליון.

 

נשאלת השאלה העקרונית, האם משאית מועדפת על פני אדם עם מוגבלות?

עמותת נגישות ישראל טענה באמצעות עו"ד רייף, כי כאשר בוחנים את הסוגיה צריך לזכור כי בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קבע המחוקק עקרונות יסוד לגבי ציבור האנשים עם מוגבלות בישראל, ובכלל זה את הזכות לנגישות כזכות יסוד. 

כבוד שופט ביה"מ העליון, אליקים רובינשטיין, פסק ב- 9.5.13, כי נכים יכולים לחנות רכבם למשך 25 דקות במקום המותר לפריקה וטעינה בלבד, ובפרק זמן זה אין לרשום להם דוחות.

השופט רובינשטיין הכיר בזכויות היסוד של אנשים עם מוגבלות ובחשיבותן, אך קבע כי גם לגביהן, כמו עם כל זכות יסוד, יש לערוך את האיזון המתאים מול זכויות אחרות שגם להן יש לתת משקל. במקרה זה, מציין השופט, יש לאזן בין הזכות לנגישות קלה למחוז חפצם של הנכים, לבין זכויותיהם של יתר המשתמשים בדרך ולמניעת הפרעה ממשית לכלי רכב אחרים ולהולכי הרגל, אשר עלולה להיגרם אם יגיע רכב אשר זקוק למקום לפריקה וטעינה. .

עוד קבע השופט רובינשטיין בהקשר זה, כי אכן נגישות לאתר מסוים, העשויה להיראות בחינת פשיטא לפלוני, עלולה להתגלות כקשה שבעתיים למי שמוגבל בניידות. נחוצה מודעות הוגנת של הרשויות למיניהן להסדרים הסטטוטוריים לאנשים, על בסיס של כבוד והוגנות ועימם שכל ישר.

רובינשטיין גם אזכר בג"צ אחר שבו עמותת נגישות ישראל לקחה חלק פעיל כעותרת (בג"צ 8735/11) ובמסגרתו משרד התחבורה מסר כי בזמן הקרוב תיעשה רוויזיה בחוק חניה לנכים וזאת על מנת להתאים את הוראותיו למציאות העכשווית, וציין בפסה"ד כי חרף הצהרות קודמות אלו של משרד התחבורה, הרי שנכון למועד החלטתו לא החל עדיין הליך תיקון החקיקה וכי יש להצר על כך, ונראה שרמז כי הגיעה העת לעשות כן.

בסיכומם של דברים מציין ביה"מ העליון, כי במצב הנוכחי לפיו פועלות רשויות מקומיות שונות בישראל, אפשרות חניה של נכה באזור פריקה וטעינה לפרק זמן של 10-15 דקות הוא אינו זמן ראוי ומספק, וכי מתוך הנחה שניידותו של הנכה מיציאתו מן הרכב עד לחנות קשה יחסית, ומתוך הנחה שקניה קטנה בחנות היא עניין של כ-15-10 דקות, יש מקום לאפשר עד 25 דקות חניה ללא מתן קנס.

יחד עם זאת הדגיש השופט, כי חניה ממושכת יותר אין משמעותה מתן דוח אוטומטי, ועל הפקחים להתחשב בנסיבות העניין.

שני המערערים, זאב גיא וגדי ורקשטל, זוכו מחמת הספק.

יש להדגיש כי ארגוני הנכים המובילים (עמותת נגישות ישראל, ארגון הגג של הנכים, נכי ישראל, מטה מאבק הנכים, ארגון נכי תאונות עבודה) באחדות דעה לעניין הצורך ברוויזיה בחוק חניות נכים.

החוק מיושן, כולל הגדרות שנדרש לחדדן כגון, מהי הפרעה ממשית לתנועה, הזכאות לתגי חניה, מניעת שימוש ע"י בני משפחה - מעבר לתגים טכנולוגיים, חניה בנת"צ, חניות נכים לרכבים גדולים עם מעליות, חניות על המדרכה ללא הפרעה להולכי רגל, אופן סימון וחובת סימון חניות הנכים ועוד.

יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל:

"חניות נכים הינן קריטיות לאנשים עם מוגבלויות ניידות קשות. עבורם חניות נכים זה לא צ'ופר. עבורם חניית נכים זמינה היא ההבדל בין "להגיע" ל"לא להגיע". עבורם זה ההבדל בין הנאה לאכזבה. העמותה פועלת בדרכים שונות לאפשר לאנשים עם מוגבלות לצאת מביתם, למצוא חניית נכים ולהגיע ליעדם בצורה נגישה, נוחה, שוויונית ועצמאית".

  פסק הדין המלא
הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד