השחיינית ענבל פיזרו (27) מקיבוץ יזרעאל ממשיכה לצבור הישגים בצמרת: חזרה לפני כשבועיים (11.8) מאליפות אירופה בשחייה לנכים שהתקיימה באיינדהובן (הולנד), עם הישג מרשים: שלוש מדליות - שתיים כסף ואחת ארד.

בתחרות הגדולה לקחו חלק 400 שחיינים מארבעים מדינות. ענבל, שרכשה ניסיון רב וזכתה במדליות רבות בעברה, יודעת לשמור על הרמה והיכולת בזכות אימונים מפרכים ותנאי עבודה טובים. אחרי מנוחה קצרה, היא מתעתדת להתכונן לאליפות העולם שתתקיים בשנה הבאה בגלזגו.

איך את מסכמת את האליפות?

ענבל פיזרו: "שחיתי פחות טוב ממה שציפיתי מעצמי. זכיתי בשלוש מדליות ואני מאושרת, אבל מבחינת התוצאות בזמנים היתה לי שאיפה לטוב יותר. בסך הכל היתה תחרות טובה וחשובה, גם ברמה של הנבחרת, כי היו לנו גם שחיינים חדשים שעושים את דרכם לראשונה בזירה הבין-לאומית".

איך את מצליחה לשמור כל השנים על הפסגה העולמית?

"אני מתאמנת תשעה אימונים בשבוע, והמעטפת הספורטיבית מצוינת. אני מקבלת את כל מה שאני זקוקה לו, כמו מחנות אימונים בחו"ל וכל מה שצריך ספורטאי. עניין המשכורות והמלגות יכול להיות יותר טוב, אבל אני מתאמנת בצורה מקצועית ומשלבת עבודה חלקית".

מה קורה בנבחרת, והאם קשה לגייס שחיינים לענף שחיית הנכים?

"רוב הנבחרת הם שחיינים לקראת סוף הקריירה שלהם. נכנסים שחיינים חדשים, אבל בגדול קשה לגייס עוד שחיינים כי התשתיות אינן טובות. המכשול העיקרי שאנו נתקלים בו הוא גיוס נכים בדרגות הקלות, כי 'נכה' נתפש בישראל כמילה גסה, ולכן קורה הרבה שההורים מעדיפים להשאיר את הילד שלהם במסגרות הרגילות רק כדי שלא יגידו שהוא נכה. חוץ מזה, הורים מוותרים על התהליך כי הם מבינים איזו השקעה כרוכה בכניסה לעולם השחייה".

עד מתי תמשיכי להתחרות?

"אני עדיין שוחה ואין שינוי. קשה לשלב לימודים עם אימונים. התחלתי בעבר לימודי ביוכימיה, והפסקתי. כרגע יש כמה אופציות על הפרק. לא אצהיר עד מתי אשחה, כי כבר קרה לי בעבר שיצאתי בהצהרות וחזרתי עם הזנב בין הרגליים".

לכתבה המלאה שהתפרסמה באתר mynet - לחצו כאן