"יש מקצועות מזיקים יותר מעיצוב עשייתי, אבל רק מעטים מהם" פותח ויקטור פאפאנק, בספרו "עיצוב לעולם האמיתי" שראה אור לראשונה ב- 1971. פאפאנק, מעצב ואדריכל בהכשרתו, מוסיף ומכתיר את מקצוע העיצוב התעשייתי במקום השני אחרי פרסום, ככלי ל"שכנוע אנשים לקנות דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם, במטרה להרשים אנשים אחרים שלא אכפת להם." ובהמשך, מתאר כי בעולם של היום הנותן דגש גדול מידי לאסתטיקה, על כל מעצב להיות רגיש יותר לשיקולים חברתיים ואקולוגיים.

אם נביט מסביבינו נבחין שאכן כל דבר מעוצב, מתוכנן, מתועש. בין אם זה עיצוב המושב שאנו נחים עליו כרגע, הספל שאנו שותים ממנו, פרוסת הלחם, הבגדים שעל גופינו, הסבון שבו התקלחנו, החדר שבו אנו נמצאים- הכל תוכנן ועוצב. מחשבה מדכאת, יתכן. אך מהו עיצוב? האם זה רק איך שהדברים נראים? באנגלית המילה עיצוב = דיזיין, משמעותה גם תכנון. כי עיצוב במהותו הוא תכנון. ואנחנו כולנו מתכננים, ויש לנו שליטה על איך נראים חיינו, כולנו המעצבים של חיינו: "עיצוב הפך להיות כלי עוצמתי שאיתו האדם מעצב את כליו ואת סביבותיו (ובהרחבה, את החברה ואת עצמו)." כתב פאפאנק. אני חושבת שהדחף הבסיסי והעמוק של כל מעצב תעשייתי, או בהגדרה מצומצמת יותר מעצב מוצר, הוא להיות מסוגל לעצב את כליו ואת סביבתו. לעצב לעצמך זו המשימה הקשה והמספקת ביותר. וכמו כל מעצב, מתכנן, אדם- מקבל החלטות שבעזרתן הוא מעצב את חייו.

החלטה שאני קיבלתי על עצמי היא לפתוח סטודיו ולהתמחות בעיצוב לאנשים עם צרכים מיוחדים (בעלי מוגבלויות), עם אוריינטציה סביבתית.
במרדנותי, אף פעם לא האמנתי בעיצוב שלא נובע מצורך אמיתי (ואולי בגלל זה כמעט העיפו אותי מהלימודים כמה פעמים) ובתחום שבחרתי בו כל מוצר שאבחר לעצב הוא צורך אמיתי.

אני מדגישה - מוצר שאבחר לעצב! מפני שאני בודקת האם באמת נדרש מעצב תעשייתי למוצר הזה, האם המוצר הזה קיים כבר או האם יש פיתרון טוב יותר לבעיה המונחת לפניי.

בעבר, כל פעם שבאתי לעצב מוצר, שאלתי את עצמי – בשביל מה? הרי עיצבו אלפי שואבי אבק לפני, מליוני שולחנות וכיסאות, מליוני צעצועים, מכונות אספרסו, כוסות, גופי תאורה, תיקים, מסכי טלויזיה.. מה אני אשאיר אחריי? האם אהיה עוד מעצבת של שקר נחשק כלשהו, ארוויח את הוני ממכירה של מוצרים שאף אחד לא באמת צריך, ואחלוף מן העולם בלי להותיר מילה טובה אחת?

העולם כמו שהוא היום, הוא נפלא, הוא מלא באוצרות טבע נפלאים ואנשים הברוכים בעשייה טובה, ואני רוצה להיות בינהם. אלו האנשים שיודעים לקחת את הטוב ולהכפיל ולהעצים אותו. בתחום שבחרתי בו, אנשים אוהבים ומתנדבים ופותחים את הלב, מעניקים מהידע שלהם ונרתמים לפרויקטים בשמחה ובהרגשת אחריות. אני נותנת להם את המקום לעשות משהו משמעותי וטוב, והם לוקחים אותו בשתי ידיים.

אלו האנשים הטובים שבחרתי לעבוד איתם באופן קבוע – היצרנים, המומחים, המרפאים, היועצים – אלו שפתחו לי את דלתם בחיוך ומובילים אותי דרך נסיונם צעד אחר צעד, פרויקט אחר פרויקט. מלבד מקצועיותם הבלתי מעורערת, אנשים אלו וגם אני - חולקים ידיעה אחת ברורה: אנחנו במקום הנכון!