נייר עמדה לעניין נגישות מכשירים אוטומטיים/ מכשירים לשימוש עצמי

30/12/2020
 
 
מכונת כרטוס נגישה
מכונת כרטוס נגישה

רקע ושאלות לנייר העמדה

עמותת נגישות ישראל פועלת מאז 1999 לקידום הנגישות בישראל. בשנים אלה הובלנו והיינו מעורבים מאוד בחקיקת הנגישות, תקנות הנגישות ותקני הנגישות הישראליים.

בישראל מזה שנים רבות ישנם מכשירים מבוססי טכנולוגיה לשרות הציבור. הנפוצים ביניהם הינם מכשירי משיכת מזומנים, מכשירים למתן מידע בבנקים ובקופות החולים, מכשירים להנפקת כרטיסים, מכשירי תשלום חנייה.

מטרת מכשירים אלה הינה להיות זמינים, לאפשר שירות עצמי פשוט, לחסוך תורים, ולחסוך משרות של גורם אנושי.

במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן:"החוק") מכוחו הותקנו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), תשע"-2013 (להלן:"התקנות"), נקבע סעיף הנחיות להנגשת "מכונות למתן שירות אוטומטי". סעיף זה מפנה להנחיות והוראות הנגשה המוגדרות ת"י 1918 חלק 4 סעיף 2.4 "מכונות נגישות למתן שירות אוטומטי".

בשנים האחרונות נכנסים לשוק מכשירים חדשים רבים שהם מבוססי טכנולוגיה, למטרות שונות, מכשירים עם מאפייני עיצוב ותפעול שלא היו מוכרים בעבר, כך שההנחיות שהוגדרו בתקנות ובתקן הישראלי לעניין אינן מסתדרות, ועולות השאלות הבאות:

  • מתי מכשיר מבוסס טכנולוגיה המיועד למתן שירות ייחשב כ"מכונה למתן שירות אוטומטי"? כלומר, מתי ניתן לומר לגבי מכשיר שהוא מספק שירות אוטומטי?
  • מתי מכשיר מבוסס טכנולוגיה המיועד למתן שירות לא ייחשב כ"מכונה למתן שירות אוטומטי"? ובמצב זה, לפי איזה תקנה ותקן יותאם לנגישות?
  • כיצד יש להנגיש כאשר ההנחיות בתקן הישראלי אליו מפנות התקנות אינן נותנות מענה לסוג המכשיר?
  • מה יש לעשות אם ישנם חסמים טכנולוגיים או טכניים ליישום הנגשה בכלל או לסוג מוגבלות ספציפי?
  • איך לנהוג במקרים שבמבחן התוצאה ההנגשה לא מאפשרת עצמאות בקבלת מלוא השירות המיועד באותו מקרה, לאנשים עם מוגבלות בכלל או לסוג מוגבלות ספציפי?


חוקים ותקנות רלבנטיים לנושא

החוק חוקק ב- 1998, וב- 2005 נחקק בו פרק הנגישות. מאחר והמדינה לא קידמה את תקנות הנגישות כמתחייב בחוק, עמותת נגישות ישראל הגישה בג"צ נגד משרדי הממשלה ( לפרטים על ההליך ראה בדף באתר נגישות ישראל ) והחל מ- 2008 המדינה החלה הלכה למעשה לקדם תקנות נגישות, שחלקן טרם אושרו עד היום.

החוקים, התקנות והתקנים הישראלים הרלבנטיים לנייר העמדה הם:


הרחבת תיאור מצב ונימוקים

א. היסטוריה ותקנים:

בעת כתיבת התקנות והתקנים להנגשת מכשירים אוטומטיים מבוססי טכנולוגיה הייתה התייחסות נקודתית וייעודית למכשירים שהיו קיימים וידועים באותה תקופה, כגון למשיכת מזומנים ומידע של הבנקים, קיוסקי מידע, מכשירי תשלום לחניות בחניונים, מכשירים להנפקת כרטיסים. באותה עת לא היו בנמצא מכשירים מסוג קופות עצמאיות, מסכי מגע להזמנת מזון וכרטיסים, סליקה מאובטחת ועוד.

בארצות הברית קיים סטנדרט בשם - 2010 ADA Standards for Accessible Design ותקן להנגשת ICT נגישות למידע וכנולוגיות תקשורת – Section 508 Standards שדומה לתקן האירופי-Accessibility requirements for ICT products and services EN 301 549

לכן חברות המעוניינות למכור מכשירים אוטומטיים לגופים ציבוריים חייבות לעמוד בסטנדרט זה. אי לכך חברות בינלאומיות המפתחות מכשירים אוטומטיים ובכלל מכשירים בתחום ה-ICT - Information and Communication Technology מייצרות מכשירים העומדים לכאורה בתקן האמריקני.

התקן הישראלי להנגשת "מכשירים אוטומטיים" חלק 4 פורסם בגרסתו הראשונה ב- 2001. התקן עבר רביזיה ועודכן בשנת 2015, ומאז הוא זה שמנחה כיצד להנגיש מכשירים אוטומטיים. תקן זה הינו שונה ביחס לתקן האמריקני והאירופאי.

ב. החקיקה הישראלית להנגשת מכשירים למתן שירות אוטומטי:

  1. בתקנה 25 לתקנות- "מכונות למתן שירות אוטומטי", מוגדרת הדרישה להנגשה כך- "נותן שירות המספק שירות לציבור באמצעות מכונות למתן שירות אוטומטי...יספק את השירות כך שהמכונות יהיו נגישות לשימוש עצמאי של אנשים עם מוגבלות", בנוסף מצויינות מספר דוגמאות- "כגון מכונות לממכר אוכל ומשקאות, מכונות תשלום, מתקנים לקבלת מידע, לרבות מדפסות אוטומטיות ומתקנים שניתנים באמצעותם שירותי בנק וכן מתקנים להספקת מים חמים או קרים לשתייה – אך למעט מתקנים שנועדו לשתייה מהברז במישרין".
  2. ההנחיות איך להנגיש מכשירים אוטומטיים מוגדרות בעיקרן בתקנה עצמה אשר גם מפנה לפעול בהתאם להנחיות בתקן 1918 ת"י ישראלי חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת 2/2015 - בסעיף הדן במכונות למתן שירות אוטומטי.

ג. בעיות מהותיות במצב הקיים :

  1. היעדר הגדרות והנחיות עדכניות
    אין בחקיקה,בתקנות ובתקן הישראלי בסעיפי "הגדרות" הגדרה מהי "מכונה אוטומטית", אלא דוגמאות בלבד.
    מאחר וכיום יש הרבה מכשירים חדשים למטרות שונות ואלה אינם דומים לדוגמאות המצויינות, קיימת בעיה להחליט האם הם נדרשים לעמידה בתקנות או לא.
    כך כיום קיימים מכשירים מבוססי טכנולוגיה בהם לקוחות נעזרים לצורך קבלת שירות וממש לא ברור האם הם נחשבים כ"מכשירים אוטומטיים" – לדוגמא: קופה לשירות עצמי בסופרמרקטים (ראה נספח א' לנייר העמדה) או מסך מגע להזמנת מזון במסעדות מזון מהיר או מסך מגע להזמנת כרטיסים, מכשיר להזמנת תורים, מכשירי דואר, בדיקת דרכונים ביומטרית, רובוטים, מכירת מוצרי מזון, קופסאות איסוף עצמי של משלוחים, מכשירי בדיקות רפואיים, עמדות מכירה, עמדות רישום צ'ק אין, מכשיר סליקת כרטיסי אשראי תקן EMV, מכשירים להשאלת כסאות גלגלים או עגלות קניה, מכשירים לשקילה, מכשירים לסריקת מוצרים ועוד.
     
  2. דרישות הנגשה שאינן תואמות את השרותים מבוססי הטכנולוגיה החדשים
    התקנות והתקן הישראלי לא מותאמים לסוגי הפתרונות והשירותים מבוססי טכנולוגיה החדשים.
     
  3. השוני בין התקן הישראלי למכשירים אוטומטיים מול התקן האמריקני (פירוט השוני בנספח ב' המצורף):
    סעיף 2.4 לעניין מכונות נגישות למתן שירות אוטומטי ב
    תקן 1918 ת"י ישראלי חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת 2/2015 שונה מהתקן האמריקני. בתקן הישראלי הוסיפו הגדרות מחד ושינו הגדרות מאידך ביחס לתקן 508 האמריקני.
    שוני זה גורם לבעיות הבאות:
     
    3.1 לא ניתן לייבא מכשירים שעומדים בתקן הישראלי:
    היצרנים בעולם מייצרים לפי התקן האמריקני ולא הישראלי, ולכן היבואנים של מכשירים אוטומטיים ומבוססי טכנולוגיה בארץ משווקים פתרונות שאינם עומדים בדרישות הנגישות בישראל.
     
    3.2 אי התאמה מאפשרת אי הנגשה:
    תקנה 25 לתקנות מחייבת נותני שירות לבדוק את קיומן וזמינותן של מכונות נגישות לפי הדרישות, שניתן לרכוש או לייבא באופן סביר, ואם לא ניתן - יהיו נותני השירות פטורים מביצוע ההתאמות. [25 (ג)-"חייב בהתאמות נגישות לפי תקנה זו יבדוק את קיומן וזמינותן של מכונות נגישות כאמור בתקנת משנה (א), שניתן לרכוש או לייבא אותן באופן סביר; לא היו מכונות כאמור בנמצא, יהיה פטור מביצוע תקנה זו."]
     
    3.3 אין חובה לייצר מכונות אוטומטיות נגישות:
    היות ותקנה 25 גם איננה מחייבת נותן שירות לייצר מכונות אוטומטיות נגישות, המשמעות היא שבפועל אם לא ניתן לייבא מכשיר לשירות אוטומטי שעומד בתקן הישראלי, ואם לא קיים מכשיר כזה בארץ, אזי אין חובת מענה לנגישות מצד נותני השירות והם פטורים. [25 (ה)- "למען הסר ספק, אין באמור בתקנה זו כדי לחייב נותני שירות בייצור מכונות אוטומטיות נגישות למתן שירות."]
     
  4. ההגדרות שנכתבו בתקן הישראלי - חלקן לא ניתן ליישם ברמה הטכנית:
    ישנן דרישות שונות ורבות שאינן ישימות, לדוגמא גודל פונטים במסך יהיה 15 מ"מ לפחות מה שלא מתאפשר בסוגי מסכים שונים, או ההגדרה לפיה באם יש לוח לחיצים הוא נדרש להיות כמקובל בלוח לחיצים של טלפון עם בליטה על לחיץ הספרה 5, אך ישנם מכשירים עם לוחות לחיצים שונים בהם הלוגיקה והתפעול שונה. 
    לעתים מבנה המכשיר אינו מאפשר לעמוד בהגדרות שבתקן הישראלי וישנן דוגמאות שונות. חסרות הנחיות כיצד לפעול במקרים בהם אין הגדרות רלוונטיות למוצר ו/או כאשר יש בעיות טכנולוגיות והנדסיות. 
     
  5. אין חובה לשפר הנגשת מכונות אוטומטיות לפי תקנים חדשים:
    עפ"י התקנות היום, יוצא נותן שירות ידי חובה אם מילא אחר הוראות התקן שהיו בתוקף במועד ביצוע ההתאמה (סעיף 109 לתקנות). יחד עם זאת, מתשובה לשאילתא שהוגשה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בקשר לחובת החלפת מכונה כשיש מכשיר נגיש יותר, עולה כי נכון להיום לא נקבעה בתקנות הוראה המחייבת את נותן השירות לבדוק לפחות כל תקופה מסוימת אם נוצרו מכונות אוטומטיות נגישות שיתנו מענה הולם (להבדיל מהחובה לגבי אמצעי עזר וכו'), אך נותן השירות מחויב לבצע חיפוש נוסף אחר מכונה נגישה בעת החלפת המכונה הקיימת. כמו כן ציינה הנציבות כי היא שוקלת לבצע תיקון בתקנות.

ד. החוק דורש שיעשה המיטב ובכל מקרה תינתן חלופה נגישה למתן השירות:

  1. כך לפי סעיף 19יא' לחוק אשר מחיל את ביצוע התאמות הנגישות לא רק על המקום הציבורי אלא גם על השירות הציבורי. לכן אם מכשיר מבוסס טכנולוגיות למתן שירות לא ניתן להנגשה או לא נותן מענה לסוג מוגבלות מסוים באופן שניתן לקיים את כל תהליך השירות, נותן השירות חייב לתת חלופה אחרת לכל השירות או לחלק ממנו- לפי הנסיבות- שתאפשר שירות שוויוני.
  2. מקורות נוספים לחובה זו הם בין היתר סעיף 6 לתקנות בדבר שירותים נלווים שדורש התאמות נגישות לכל שירות נלווה, סעיפים 26 ו- 27 לתקנות לפיהם נותן השירות מחויב לספק התאמות עזר לשירות ושאלה יהיו זמינות בכל שעות מתן שירות, וכן סעיף 9 לתקנות המחייב התאמת נהלים והליכים בשירות.
  3. תקן 1918 ת"י ישראלי חלק 4 מציין בהערה לסעיף 2.4.4: "במכונות שהשירות הניתן בהן דורש רצף של מספר פעולות מורכבות, תינתן אפשרות לקריאה לקבלת מענה אנושי או סיוע אנושי".

ה. המלצות:

קיים פער משמעותי בין ההתקדמות הטכנולוגית וזמינותם של פתרונות חדשים לבין ההוראות המחייבות הקיימות כיום בתקנות ובתקן הישראלי לנגישות.

פער זה נוצר עקב הגדרה לא ברורה בתקנות ובתקן, פערים בין התקנים בארץ ובעולם, חוסר המענה לשרות מבוסס טכנולוגי חדש ושונה מההגדרות בתקן, הפטור מביצוע התקנה כאשר לא ניתן לייבא מכשיר העומד בתקן השראלי ודרישות יחודיות בתקן הישראלי שלא ניתנות ליישום טכני.

לפיכך המלצותינו הן -

  1. להגדיר בתקן ובתקנות בסעיפי "ההגדרות" מהו מכשיר למתן שירות אוטומטי או מתן מונח אחר לטכנולוגיות בשירות עצמי כך שיתאים למנעד מכשירים מבוססי טכנולוגיות קיימות ועתידיות.
  2. לפעול לשיפור ההגדרות וההנחיות בתקנה 25 כך שזו תהייה רלבנטית למגוון ומנעד מכשירים מבוססי טכנולוגיות לשירות עצמי לאנשים עם מוגבלות בעצמאות ונוחות שימוש.
  3. לפעול לביטול הפטור מהנגשת המוצרים בתקנות.
  4. לייצר אפשרות לפטור טכנולוגי זמני בדומה לתקנות נגישות לאתרי אינטרנט.
  5. לפעול לריביזיה בהגדרות בסעיף 2.4 בתקן הישראלי לנגישות 1918 חלק 4 למכשיר למתן שירות אוטומטי תקן 1918 ת"י ישראלי חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת 2/2015 כך שזו תתאים לתקינה הבינלאומית למכשירים אוטומטיים וטכנולוגיות שונות לשירות עצמי, ובכך להקטין את בעיית זמינות המכונות, בין ע" יבוא ובין ע"י רכישה .
  6. לפעול להחלת חובה לבדיקה תקופתית של זמינות מכונות נגישות בדומה לחובה החלה על אמצעים אחרים.


סיכום

אנחנו נמצאים בעידן טכנולוגי בו מתפתחות טכנולוגיות חדשות רבות לשיפור ועצמאות השירות בין ארגונים ללקוחותיהם. ישנה חשיבות רבה לוודא שאלה יהיו נגישים מראש לשימוש עצמאי ונוח על ידי אנשים עם מוגבלות. בפועל נדרשת רביזיה בתקנות נגישות לשרות וכן בתקן הישראלי לנושא כך שיתמוך במגוון הטכנולוגיות הצפויות והקיימות ובנגישותן כנדרש בעקרון השוויון.

עמותת נגישות ישראל המובילה את האקוסיסטם להנגשת העתיד הטכנולוגי מראש,פועלת בעניין מורכב זה הן בעדכון תקנות נגישות השרות והן בעדכון התקנים הישראלים.


נספחים:

א'- דוגמא לניתוח "קופה לשירות עצמי"

ב'- פירוט השוני בין התקן הישראלי למכשירים אוטומטיים מול התקן האמריקני

נספח א'- דוגמא לניתוח "קופה לשירות עצמי"

קופה לשירות עצמי היא מכשיר שבאמצעותו הלקוח מעביר בעצמו את המוצרים ומתפעל בעצמו את הקופה; סורק ברקוד, שוקל, אורז בסיום ומבצע תשלום.

בהקשר של מכשירים לשירות עצמי עולות לדיון מספר שאלות לגבי הקופה:

  • מה דורשת הפעלת הקופה?
  • מתי ניתן לומר לגבי מכשיר מסוים שהוא מספק שירות אוטומטי, והאם ניתן להגדיר קופה לשירות עצמי כמכונה למתן שירות אוטומטי?
  • האם היא דומה למכשיר למכונות לממכר אוכל ומשקאות, מכונות תשלום, מיתקנים לקבלת מידע, לרבות מדפסות אוטומטיות ומיתקנים שניתנים באמצעותם שירותי בנק, וכן מיתקנים להספקת מים חמים או קרים לשתייה?
  • האם נדרש להנגיש קופה לשירות עצמי?
  • האם התקן הישראלי מגדיר מה נדרש למכשיר מסוג זה?
  • האם ניתן לייבא מכשיר שכזה העומד בתקן הישראלי?

מה דורשת הפעלת הקופה?

קופה לשירות עצמי דורשת רצף של מספר פעולות מורכבות.

הפעלת קופה עצמאית אמורה להתאפשר על ידי אנשים עם מוגבלויות שונות-אבל זה יהיה בלתי אפשרי לדוגמא אם מדובר באדם עם מוגבלות בידיים -איך אדם עם מוגבלות בידיים יעביר בכלל את המוצרים בעצמו מהעגלה, לסריקת הברקוד, אולי לשקילה ולשקית/עגלה. איך אדם עיוור-ידע לאתר את הברקוד שעל המוצר שנכון להיום אינו מישושי או ניגודי-כך שגם אם המכשיר הונגש לכאורה לתפעול קולי ללקויי ראייה, המשימה והתפעול יהיו בלתי אפשריים כל עוד לא יחייבו בחקיקה חדשה את הנגשת הברקודים.

מתי ניתן לומר לגבי מכשיר מסוים שהוא מספק שירות אוטומטי, והאם ניתן להגדיר קופה לשירות עצמי כמכונה למתן שירות אוטומטי?

חשוב להבין את היחס בין הגדרת מכשיר כאוטומטי לבין מכשיר לשירות עצמי. לשם כך נדרשת הגדרה בחקיקה שתשמש כבסיס לסוגייה זוכפי שפרטנו בנייר העמדה. אם הגדרה אפשרית למכונה נגישה למתן שירות אוטומטי היא ביצוע עצמאי נגיש של תהליך השירות מתחילתו עד סופוללא מעורבות גורם אנושי נוסף, אזי לפי הגדרה כזו קופה לשירות עצמי אינה מהווה פתרון אוטומטי,בודאי שלא לכל סוגי המוגבלויות.

האם הקופה לשירות עצמי דומה למכונות בדוגמאות המפורטות היום בתקנות?

להבנתנו היא איננה מסוג המכונות שדוגמאות להן מובאות בתקנות ושנקבעו לגביהן הוראות מחייבות (על ההסתייגויות שהבענו בעמדה). בהיעדר הגדרות מתאימות או אפיון של המכונה, לא ברור אילו הנחיות חלות עליה.

האם נדרש להנגיש קופה לשירות עצמי?

ברמה השירותית, בהיבט של שוויון הזדמנויות אין ספק שראוי שהקופה לשירות עצמי תהיה נגישה ובכל מקרה קיימת החובה לספק חלופות נגישות כאמור בנייר העמדה. עם זאת להבנתנו נראה שכיום התקנות לא מטפלות במכשיר שכזה במסגרת מכונות למתן השירות האוטומטי.

האם התקן הישראלי מגדיר מה נדרש למכשיר מסוג זה?

כפי הידוע לעמותת נגישות ישראל, כיום לא.

האם יש קופה לשימוש עצמי מסוג זה שניתן לייבא באופן נגיש מראש ושתהיה בהתאם לתקן הישראלי לנגישות מכונות אוטומטיות?

ככל שנבדק וידוע לעמותת נגישות ישראל, כנראה שלא.

ב' - פירוט השוני בין התקן הישראלי למכשירים אוטומטיים מול התקן האמריקני


 

נושא

ADA

תקן ישראלי 1918 חלק 4 (2/2015)

הצעה לשינוי בתקן הישראלי

כמות מכשירים

לפחות אחד

לפחות אחד לכל שלושה באותו אזור

גישה ושטח תמרון

גישה ושטח תמרון

גישה ושטח תמרון

הכוונה למכשיר

------

משטח איתור טקטילי להכוונה או שילוט קולי

כאשר יש מספר מכונות מספיק אמצעי הכוונה אחד

גובה אמצעי הפעלה (תחתון – עליון)

38 - 122 ס"מ

90 (עד 50 ס"מ עומק) - 130 ס"מ (ללא עומק)

אנכי 70-130

גובה אמצעי הפעלה אופקיים

------

75-90 ס"מ

אופקי/אלכסוני 75-95 – מקסימום עומק 50 ס"מ

זיהוי אמצעי הפעלה באופן

מישושי או קולי

מישושי או קולי

גובה מסך

נוחות צפייה מגובה 115 ס"מ

אמצע מסך 100-120 ס"מ

גובה אמצעי הפעלה במסך  מגע –

----------

מקס 130 ס"מ חלק עליון

גודל גופן במסך

4.8 מ"מ מינימום לאות 'I', ניגודיים לרקע, פונט מסוג סאן סריף

15 מ"מ מינימום, ניגודיים לרקע, פונט מסוג סאן סריף  (ככל שניתן טכנית)

מידע לצורך שימוש במכשיר – בין

0.9-15 מ"מ ככל שמתאפשר עיצובית במסך

מקלדת

נומרית 12 מקשים

הספרה 5 מובלטת

נומרית 12 מקשים

הספרה 5 מובלטת

כפתורי הפעלה כגון אישור, ביטול...

יהיו מובלטים וניגודיים

יהיו מובלטים וניגודיים

כותרות ברייל

רק להתחלת הפעלה קולית

לא נדרש

הפעלה קולית

חובה

חובה

שקע אוזניה

חובה - ניגודי

חובה - נדרש ניגוד חזותי ומישושי

הגדרות שינוי ווליום

--------

חובה – 2-4 רמות

פרטיות

מאפשר (לדוגמא ע"י הפעלה קולית )

מאפשר (לדוגמא ע"י הפעלה קולית )

גודל גופן בדפוס

--------

לפחות 3 מ"מ עד 8 מ"מ במערכת תורים

סימון המכשיר

--------

נדרש בסמל הבינלאומי

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד