עבור אנשים עם מוגבלות בשמיעה, ההשתתפות בוובינר לא כזו פשוטה.

על מי אנחנו מדברים? נכון ל-2019 היו בישראל 13% מבני 20 ומעלה עם מוגבלות כלשהי בשמיעה, מתוכם 2.5% עם מוגבלות משמעותית בשמיעה ו-3% נעזרים במכשיר שמיעה. בגיל 75 ומעלה האחוזים גבוהים משמעותית –ל-47% יש מוגבלות כלשהי בשמיעה, ל-13% יש מוגבלות משמעותית בשמיעה ו-15% נעזרים במכשירי שמיעה.

• תמלול – תמלול אינו סיכום של הוובינר אלא ממש הקלדה של כל מילה שנאמרת. התמלול מאפשר לאנשים עם מוגבלות בשמיעה (ולכל מי שמאבד ריכוז) לעקוב אחרי הנאמר בלי להסתמך רק על חוש השמיעה.
• דובר יחיד – כאשר מספר אנשים מדברים בו זמנית קשה לשמוע אותם, וגם קשה למקד את החלון על הדובר (כדי לקרוא שפתיים). אם ניתן לבקש שהשאלות יישאלו בצ'אט והמרצה יקריא ויענה –מה טוב.
• השתקת מיקרופונים – כאשר יש רעשי רקע, קשה לאנשים עם מוגבלות בשמיעה להבין את הדובר. חשוב שכולם מלבד המרצה יהיו עם מיקרופונים מושתקים במהלך ההרצאה.
• מצגת – הצגת מצגת מחייבת את הקטנת חלון הדובר. כדאי לחשוב האם מצגת באמת נדרשת –ואם לא לוותר עליה כדי להקל על קריאת שפתיים.
• תרגום לשפת הסימנים הישראלית – לא כל אדם עם מוגבלות בשמיעה דובר את שפת הסימנים הישראלית, אבל עבור אלו שכן שהם בדרך כלל החרשים אבל לא רק –זו הנגשה חשובה (ושונה מתמלול). אפשרו למשתתפים לבקש תרגום לשפת הסימנים הישראלית זמן סביר לפני הוובינר על ידי פרסום האפשרות הזו והגדרה של הזמן שעד אליו ניתן לבקש תרגום.
• צ'אט – מאפשר למשתתף להשתתף ולהתיחס בכתב.
• הפסקות – בוובינר ארוך, אפשרו הפסקות לריענון. הן יוערכו על ידי משתתפים רבים.

1. דאגו לפרסם שהוובינר עם תמלול (ולתאם מראש עם מתמלל).
2. שאלו אם מישהו צריך תרגום לשפת הסימנים ואם כן דאגו להשתתפות מתרגם לשפת הסימנים.
3. הנחו את המרצים להתמקם מול המסך במקום מואר ללא סינוור מאחור, להקפיד להסתכל למצלמה לטובת קוראי השפתיים, לדבר בצורה ברורה ולא מהירה מידי.
4. בתחילת הוובינר שתפו את המשתתפים בהסדרי הנגישות שיש, כגון כתוביות ושפת הסימנים, הקפדה על השתקת מיקרופונים ולדבר כל אחד בנפרד.

ואל תשכחו את המרצים – גם הם לפעמים צריכים הנגשה!