מאת יובל וגנר - נשיא ומייסד נגישות ישראל
בן אברהם - קב"ט ארצי ורכז נגישות אמות

בשנים האחרונות נכנסה לתוקף חקיקת נגישות על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלויות על סוגיהם השונים להשתלב בחברה בישראל בצורה שיוויונית.
משמעות החקיקה הינה שלאנשים עם מוגבלות יתאפשר לעשות הכל – ללמוד, לעבוד, ליהנות, לטייל, לקנות וכל זאת בכל מקום בישראל.

בישראל יש 1,600,000 אנשים עם מוגבלויות פיזיות, חושיות, נפשיות ושכליות.

במדינת ישראל ההסתברות למצבי חרום יחסית גבוהה.
מצב חירום מאופיין בחוסר וודאות והוא עלול לפקוד אותנו ללא התראה. אין לנו אפשרות לדעת האם בעוד דקה נוכל לדווח על שריפה, מתי תהיה אזעקה, רעידת אדמה, או אירוע טרור. בהתרחשות מצב חירום, מצבם של אנשים עם מוגבלות מורכב שבעתיים.

לנושא הנגישות לאנשים עם מוגבלות יש קשר הדוק וחשוב לנושא מצבי החירום.

במאמר זה נאיר בפניכם את הנושא תוך התייחסות למקומות ציבור הומי קהל כגון בניינים רבי קומות, קניונים, חנויות, עסקים, בנייני מגורים ועוד (לא נעסוק במרחב הפרטי).

בישראל נהוג להיערך למצבי החרום הבאים:
1. מצב מלחמה, מתקפת טילים.
2. רעידת אדמה.
3. שריפה.
4. אירוע פח"ע (פעילות חבלנית עוינת / טרור)
5. הצפה

בהתרחש מצב חירום, פועלים הארגונים השונים במטרה להציל חיי אדם ולסייע לתושבים כפרטים וכקהילה לשוב לשגרת החיים במהירות האפשרית.
הקשר בחירום לאנשים עם מוגבלות מתבטא בהתאם לסוג מצב החירום.

באופן עקרוני הטיפול בנושא נחלק לשניים:
1. מוכנות, נהלים, תרגול
2. פעולה בזמן אמת

ישנם מצבי חרום בהם מתפנים מהמבנה, מאזור האירוע – פח"ע, שריפה, הצפה, רעידת אדמה
ובמצבי מלחמה מדובר בפינוי למקל"טים ואזורי מחסה.

ככלל, התמודדות של אנשים עם מוגבלות במצבי חירום ביטחוניים וסביבתיים מורכבת ביותר ומושפעת מהיכולות האישיות ובהתאם לסוג וחומרת המוגבלות וכמובן מהסדרי הנגישות של המקום וההערכות לטיפול במצבי חרום.

מבחינת האנשים עם המוגבלות, עיקר הבעיה הינה ניידות, התמצאות ותקשורת.
כך לדוגמא:

• אדם הנעזר בכסא גלגלים בשעת חרום לא יכול להתפנות דרך גרמי מדרגות,
• אדם עם מוגבלות בהליכה יהיה איטי ומוגבל במרחקים,
• אדם עם לקות ראייה או עיוורון לא יידע לאן ללכת,
• אדם עם מוגבלות שמיעה לא ידע על מצב החירום ולא ישמע את ההנחיות,
• אנשים עם מוגבלות נפשית יכנסו למצבי חרדה ויתקשו לתפקד.
• אנשים עם מוגבלות שכלית לא יבינו מה קורה.

בנוסף, אדם עם מוגבלות המגיע לבקר בכל מקום שהוא כגון: בניין, קניון, פארק או בכל מקום אחר, בדרך כלל, אינו מכיר את המבנה אליו הוא נכנס. אין בידו הידע על פתחי מילוט, חדרי ביטחון, מעליות, גרמי מדרגות ובכלל מה לעשות בכל מצב חרום.

בנוסף, האחראים על הפינוי במצבי חירום חסרים בתמונת מצב של כמות, סוגי ומיקום האנשים עם המוגבלויות הנמצאים במקום.

מידת ההצלחה של ההתמודדות במצב חרום תלויה במידה רבה בהערכות, תרגול ומוכנות מוקדמת של צוות בטחון ופינוי בחרום מיומן.

סעיף 12 ב' לתקנות נגישות השירות 2013 – "מי שחייב בביצוע התאמות לנגישות השירות יתאים את נוהלי הפינוי והחילוץ בחירום הקיימים במקום שניתן בו השירות, כדי להבטיח שפינוים של אנשים עם מוגבלות ייעשה במהירות, בנוחות ובבטיחות תוך שמירה על כבודו של האדם. חובה זו מוגדרת גם בחוק הבטיחות בעבודה.

לפיכך, הממונה על הבטיחות / מנהל הביטחון, רכז הנגישות בארגונים השונים חייב לכתוב נהלי חירום מותאמים ולתרגל את העובדים בתרגילי פינוי חירום.

על התוכניות לחשוב ולתת מענה לכל סוגי המוגבלויות:

1. כל מי שניידותו מוגבלת,
2. מוגבלות בדיבור / שפה / ליקוי בדיבור,
3. מוגבלות שמיעה
4. מוגבלות ראייה
5. מוגבלות שכלית
6. מוגבלות נפשית
7. קשישים וחולים

יש להדגיש ולציין שמרבית המקרים לא יהיה ניתן לזהות במראה מיהו אדם עם מוגבלות.

על נוהל או התוכנית לפינוי בחירום לכלול:

1. מבוא
2. מיפוי עובדים קבועים עם מוגבלות
3. תוכנית פינוי אישית לאדם עם מוגבלות שהינו עובד קבוע ובהתאם למוגבלותו
4. גורם אחראי לפינוי אנשים עם מוגבלות
5. מסייע ומסייע חלופי לפינוי אנשים עם מוגבלות
6. הטיפול באנשים עם מוגבלות מזדמנים / אורחים
7. תוכנית למצבי החירום השונים ולכל סוגי המוגבלויות
8. סוגי ושימוש בעזרים ובאמצעים לאנשים עם מוגבלות
9. עזרים בהתאם למוגבלות (עזר אישי וייעודי)
10. תוכנית תרגול

התרגיל הינו אחד הכלים לשמירת ערנות מערך האבטחה / צוות הכוננות ובחינת כשירותו. מטרת ביצוע התרגולים היא הכנה מדויקת ככל הניתן לפעולות בשעת אמת, בהתייחס למצבי חירום ולבחון את יכולתו של הצוות להתמודד מול תרחישי חירום . התרגול הוא אימון בדרך התכנון, הביצוע והבקרה, וכן בכללי הבטיחות שיש לנקוט במהלך תרגילי מצבי חירום. בתרגיל ניתן להגיע להדמיה של מצב החירום השונים. ביצוע תרגילים כרוך ברגישות רבה. אי עמידה מדוקדקת בכל הנהלים על כל הוראותיהם והנחיותיהם עלול לגרום לפעולה בלתי מבוקרת של המתורגלים לאור זאת ביצוע, התרגיל מחייב תכנון יסודי ומדוקדק והקפדה בביצוע.

נדרש עפ"י חוק לתרגל את תוכניות הפינוי והחרום. שימור ותרגול הנם הכלים להצלחה ולמוכנות להתמודדות בתרחישי חירום.

עדכון הרשימות והידע לגבי הימצאות אנשים עם מוגבלות כדרך קבע במקום הנה קריטית וחשובה. באופן דומה ושווה יש לוודא כי הפתרון האנושי של צוות המסייעים הנו רלוונטי ומעודכן אחת לחודש ברשימות מסודרת בנוהל החירום.

קיימים אמצעים רבים ומגוונים לחילוץ אנשים בחירום הן מבניינים גבוהים והן מנכסים ומקומות אחרים. כל ציוד מותאם ברמה המקומית לסוג הנכס והמקום הייעודי וכמובן לכל תרחיש חירום ספציפי .
השימוש באמצעי פינוי וחילוץ יכול שיהיה מותאם לכל אדם באשר הוא וכן לאנשים עם מוגבלויות שונות. עם זאת, לאוכלוסייה עם מוגבלויות שונות יש צרכים מיוחדים ועל כן יש להתייחס לכך בסוג האמצעים הקיימים לרשות מנהל הפינוי בחירום.

ישנם עזרים שונים בהתאם למוגבלויות השונות להלן דוגמאות לעזרים:

1. למוגבלויות פיזיות

• כיסא לפינוי במדרגות
• כיסא ופטנטים לפינוי ממבנים גבוהים

2. למוגבלויות שמיעה