מכתב מאת ג'ימי חצבאני - מדריך את קבוצתו הרביעית בעמותה

30/05/2011
 
 

לצוות עמותת תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים:

כאדם עם ליקוי שמיעה, הסיפור שלי דומה בהרבה מובנים להרבה אנשים מאוכלוסיית החרשים בישראל ובכלל בעולם.

עוד בהיותי ילד קטן התביישתי מול אנשים שומעים וניסיתי להסתיר את בעיית השמיעה שלי ולהתנהג ולהיות יותר בחברה השומעת, ופשוט להיטמע כמה שיותר בחברה הזאת.

עם הזמן כשבגרתי ,הבנתי כמו כמעט כולם שחרשות זה לא דבר רע והאמת אפילו מביאה לך זוויות ראייה אחרות שאולי לא הייתי רואה אילו הייתי אדם שומע ואיך הייתי בכלל מתנהג או פועל כאדם כזה. פשוט הבנתי שאז לא הייתה מודעות גדולה כלפי חרשים כמו שיש עכשיו!

כשסיימתי את לימודי התיכון והגיע זמני כמו כל נער בן 18 להתגייס לשירות מדינת ישראל, אכזבתי הייתה גדולה כשהגעתי לבקו"ם וקיבלתי פטור משירותי צבאי. רציתי מאד להרגיש שווה בין כולם ולשרת את המדינה ,ולהוכיח שאני מסוגל להביא למודעות שלאדם בעל בעיית שמיעה ישנה יותר מוטיביציה ורצון להצליח בשירות מאשר לאדם שומע. נלחמתי על מנת לשנות את הפטור לצו הגיוס ,ומאד שמחתי כשקיבלתי את צו הזימון לשירות.

בשירות הצבאי נחשפתי לעולם החרשים ובעצם קיבלתי את הלם התרבות הראשונה שלי במה שנקרא , מודעות לאוכלוסיית החרשים.

למדתי המון מאותם חרשים במהלך שירותי הצבאי, וזה נסך בי את הביטחון והכלים שלהיות אדם חרש זה לא חיסרון בכלל, ושפשוט במדינת ישראל הפכו מבלי להכיר את המושג מה זה חרש ואיך לדעת ולנסות להכירו ,לחיסרון מבלי לדעת להכיר את האוכלוסייה הזאת!

כשקם הפרוייקט הנהדר "תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים" בראשו של אדם מקסים בשם שר-אל אוחנה ,שהוא בעצם אדם שומע שכמוני מכיר את בעיית המודעות כלפי אוכלוסיית החרשים וכמובן ניסה לפתור אותה בעזרת התכנית הזאת. עלו בי המחשבות להתנדב לפרוייקט , אבל עלה בי החשש שמה צוות הפרוייקט בראשות שר-אל שרובם הם אנשים חרשים עם שפת סימנים מעולה בהרבה משלי ,יגידו לי שאני לא מתאים להדריך קבוצות שומעים. אבל להפתעתי הרבה, הם דווקא קיבלו אותי בידיים פתוחות ונתנו לי את הביטחון להאמין בעצמי ולהעביר את מודעות שפת הסימנים לאוכלוסיית מדינת ישראל.

כשהתחלתי להדריך קבוצות ,הרגשתי שסוף סוף לאחר כל השנים האלו של מאבק בזהות, אני יכול לחבר וליצור פה שיוויון בין שתי אוכלוסיות, זאת החרשת וזאת השומעת ולהביא את המודעות עליה חלמו כל אותם חרשים מאז שקמה המדינה שלנו להכרה בזכות הקיום של החרשים לצד השומעים!

עכשיו שאני לקראת פתיחת קבוצת ההדרכה הרביעית שלי בפרויקט הזה, ההתרגשות שלי יותר עצומה גם מכיוון שבפעם הראשונה תעמוד לצידי רכזת חדשה שהיא בעצם אחת מאלו שהדרכתי בתחילת דרכי בתעביר את זה הלאה , ושהיא ממש התחברה לאוכלוסיית החרשים ולמסר שהעברתי בשם העמותה לאוכלוסיית השומעים. הבנתי שלעמותה הזאת יש את הכוח ואת ה-wow להעביר את עניין המודעות בדרך שהתוותה ובעצם בזכות הצוות הנהדר ,המדריכים וכל מי שפועל בשליחות העמותה הזאת. העמותה עשתה הישג היסטורי ואדיר למען הגשמת המודעות כלפע אוכלוסיית החרשים.

אני גאה בעמותה ,במה שהיא מייצגת ,באידיאלוגיה שלה ובכלל בכל אותם האנשים אשר נותנים מעצמם ימים ולילות למען הגשמת החלום הגדול של אוכלוסיית החרשים והיא להכיר בשפת הסימנים כשפה רשמית ולקרב את אוכלוסיית השומעים במדינה אל אוכלוסיית החרשים בעזרת המודעות!

בתודה ובכבוד והערכה לצוות העמותה "תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים"

ג'ימי חצבאני

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד