תקנה 35 פורסמה כבר בשנת 2013 ובמהלך תהליך הטמעת נגישות שירותי האינטרנט התגלו בעיות רבות ביישום החובה והועלו שאלות מורכבות, בהן שאלות משפטיות דוגמת: אחריות לתכנים של צד ג', קושי בהנגשת אפליקציות בהיעדר הנחיות ברורות, חבות בהנגשת אזור אישי, קושי בהנגשת מסמכים מורכבים עם גרפים וטבלאות, קושי בהנגשת ריבוי מסמכים ישנים וכיו"ב.

הסיבות העיקריות לקושי נבעו מכך שלא היה בנמצא, הן בארץ והן בעולם, מספיק ידע מקצועי ופתרונות טכנולוגיים לטיפול בהנגשת מסמכים מורכבים באופן ממוכן אוטומטי ועלויות הנגשת המידע היו יקרות.

סיבות אלו אינן מפתיעות נוכח העובדה שמדינת ישראל הינה למעשה המדינה היחידה בעולם שאימצה באופן מחייב וגורף כל כך את תקן הנגישות בחקיקה מחייבת והינה מובילה עולמית בנושא הנגשת אתרי אינטרנט ויישומים .

אמנם קיימות מדינות שאימצו את התקן באופנים שונים אך לא בדומה לישראל. כך, למשל, בארה"ב קיימות אמנם תקנות Section 508 המחייבות לעמוד בהסדרי נגישות אולם הן מחייבות רק גופים המעוניינים להיות בקשר מסחרי עם הממשל בארה"ב ואין חובת הנגשת מסמכים.

מאז פורסמה התקנה, פותחו אמנם פתרונות טכנולוגיים המסייעים בהנגשת אתרי אינטרנט, הוכשרו עשרות מפתחים להנגשת אתרי אינטרנט והידע והמודעות בנושא גדלו לאין שיעור.

עם זאת, גם כיום קיימים עדיין קשיים רבים ביישום החובה, בעיקר בכל הנוגע להנגשת מסמכים, תכני וידאו ואפליקציות.

לאור זאת, עמותת נגישות ישראל, הפועלת מזה כ- 18 שנה לקידום הנגישות ודוגלת בהטמעת מודלים של נגישות באופן מידתי ומאוזן יזמה ביחד עם איגוד האינטרנט הישראלי ובהובלת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן: "הנציבות") הצעה לשיפור התקנה. במסגרת זאת, נערכו דיונים ארוכים ומתמשכים עם אנשי מקצוע, חברות וארגונים רבים והחל תהליך של ניסוח התיקון.

ברם, תהליך זה ארך זמן רב ומאחר ופרק הזמן שנקבע בתקנה להשלמת ההנגשה התקרב (אוקטובר 2016), וזאת בטרם הושלמה הרביזיה, עלה הצורך להאריכו וכך אישרה הכנסת הארכת המועד להשלמת הנגשת שירותי האינטרנט בשנה – קרי עד ליום 26.10.2017.

בסופו של יום כאמור הרביזיה בתקנה 35 אושרה ביום 5.9.2017 בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ואנו תקווה כי היא תיחתם על ידי שרת המשפטים ותפורסם ברשומות בהקדם.

במאמרי זה אסקור להלן את כלל החובות הנדרשות להנגשת אתרי אינטרנט ויישומים לרבות עיקרי הרביזיה ויובהר, מאמר זה נכתב על בסיס הנוסח שהוקרא ואושר בדיון בוועדה שעשוי לעבור שינויי נוסח קלים. כן יש לקחת בחשבון שהתיקון טרם נחתם על ידי שרת המשפטים וטרם פורסם ברשומות.

תקנה 35 לתקנות נגישות השירות מחייבת ביצוע התאמות הנגישות בשירותי אינטרנט בהתאם להנחיות התקן הישראלי 5568 (להלן: "התקן") המאמץ את הנחיות ה WACG 2.0 – Web Content Accessibility Guide עם מספר שינויים קלים כאשר רמת הנגישות הנדרשת לפי התקן היא ברמה AA מתוך שלוש רמות המוגדרות בעולם.

במסגרת הרביזיה הוחרגו יישומים (אפליקציות) ותכני וידאו ונקבע לגביהם דין שונה ביחס לנגישות הנדרשת (כמפורט בפרקים ו', ז' להלן).

כמו כן במסגרת הרביזיה ניתנה הגדרה ברורה יותר לשירותי האינטרנט החייבים בנגישות ולפיה שירותים אלו כוללים תכנים בכל תצורה, תמונות או וידאו ומסמכים המועברים על תשתית רשת האינטרנט באמצעות אתרי אינטרנט או יישומים (אפליקציות), שנועדו לספק שירות ציבורי כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 (להלן: "חוק שוויון").

המשמעות היא שכל אתר או יישום (אפליקציה) המועבר על תשתית אינטרנט, בין אם במחשב הנייח או הנייד ובין אם הוא בטלפון חכם או מחשב לוח (טאבלט), וכל עוד השירות שניתן בו עונה להגדרה של "שירות ציבורי", נדרש להיות נגיש כאשר יש לוודא כי כל הפרמטרים שלהלן נגישים:

• הנגשת התשתית – ברמת התכנות של האתר או היישום;
• הנגשת תכנים באתר – כתבות ותמונות;
• הנגשת מסמכים (דוגמת WORD,PDF), סרטונים וקבצים שניתן לפתוח דרך האתר או היישום;
• הצהרת נגישות (כמפורט בפרק ט' להלן).

מרבית הנחיות הנגישות מכוונות לאפשר גלישה לעיוורים ולקויי ראייה, אך קיימות הנחיות המאפשרות גלישה גם לאנשים עם מוגבלויות אחרות כגון: מוגבלות בידיים, לקות שמיעה ועוד.

הנגשה זו של שירותי האינטרנט מסייעת לאנשים עם מוגבלות לגלוש באינטרנט והינה הכרחית לשילובם בחברה.

תקנה 35 מחייבת אתרי אינטרנט או יישומים (אפליקציות) להיות נגישים רק אם הם מספקים "שירות ציבורי" כהגדרתו בחוק שוויון או מידע אודות השירות הציבורי.

חוק שוויון מונה שני תנאים מצטברים אשר בהתקיימם עונה השירות על הגדרת "שירות ציבורי":

אין ספק שבמסגרת ההגדרה של "שירות ציבורי" נכללים מרבית אתרי האינטרנט בישראל המספקים שירות. יחד עם זאת, עדיין קיימים אתרי אינטרנט ויישומים שאינם מנויים לדעתנו בתוספות לחוק ומשכך אינם עונים על התנאי הראשון כגון: אתרים של מפלגות פוליטיות. הנציבות הביעה עמדתה אף לגבי אתרים או יישומים שהשירות　שהם מספקים הינו מידע כגון　אתרי חדשות וציינה כי הם אינם נכללים בהגדרה וכי היא תפעל להרחבת התוספת השנייה לחוק.

גם התנאי השני של הגדרת "שירות ציבורי" לפיו השירות מיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו מעלה לעיתים שאלות לגבי אתרים או יישומים שפונים לקהל מצומצם.

הנושא טרם נבחן בפסיקה ואנו סבורים שתנאי זה נדרש להיבחן בשיקול דעת תוך הפעלת מבחן של סבירות. ככלל, דעתנו היא שיש להרחיב את הפרשנות באופן שבו החובה תחול על כמה שיותר אתרים שכן השימוש שהאוכלוסייה עושה באינטרנט הוא עצום ואי הנגשת אתר משמעה הדרת חלק משמעותי מהאוכלוסייה שנזקק לכך.

בכל מקרה לחייב עומדת האפשרות לפנות בשאילתה בנושא לנציבות כאשר לשאילתה זו יש הגנה משפטית כמפורט בפרק טו להלן.

אבקש להדגיש כי תקנה 35 איננה חלה עדיין על שירותי אינטרנט של שירותי בריאות ושירותי שעת חירום מאחר ולפי חוק שוויון נדרשות תקנות נפרדות לגבי שירותים אלו. בחודשים האחרונים מתקיים תהליך של התקנת תקנות אשר טרם הושלם אולם סביר להניח שתקנה 35 תאומץ גם בתקנות אלו בשינויים המחויבים מכוח השירות הייחודי הניתן.

גם אתרי אינטרנט ויישומים של בתי ספר ותיכונים אינם נדרשים להיות נגישים לפי תקנה 35 שכן אף לגביהם נדרשת התקנת תקנות נפרדות אולם להבדיל משירותי בריאות, חוק שוויון מחייב הנגשה דרך הנגשה פרטנית (לפי בקשה) לתלמיד או להורה עם המוגבלות הנזקק לכך.

בחודשים האחרונים מתנהלים דיונים רבים על טיוטת תקנות אלו ועמותת נגישות ישראל פועלת לכך שתקנה 35 תאומץ ככל שניתן גם במוסדות חינוך. למען הסר ספק מובהר, כי להבדיל מבתי ספר ותיכונים, אתר משרד החינוך מחויב בהנגשה לפי תקנה 35 מעצם היותו משרד ממשלתי.

יודגש לבסוף כי לגבי שירותי אינטרנט של מוסדות להשכלה גבוהה קיימת חקיקה נפרדת מכוח חוק שוויון ותקנות אלו פורסמו כבר בנובמבר 2016 והם אימצו את לשון תקנה 35 בשינויים המחויבים כמפורט להלן בפרק יז במאמר זה.

החובה לבצע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט הינה למען ועבור אנשים עם מוגבלות בישראל. גם אתר המאוכסן על שרתים בחו"ל או על ענן חייב בנגישות, באם השירות הניתן בו מיועד לציבור בישראל ועונה כאמור להגדרה של "שירות ציבורי". לעומת זאת, אתר אינטרנט או יישום שהוקם בישראל אך מיועד לציבור בחו"ל אינו חייב בנגישות לפי תקנה 35.

בעמותת נגישות ישראל התקבלו שאלות רבות לגבי הדין החל על אתרי אינטרנט בשפות זרות. למשל, מה הדין במקרה בו קיים אתר אינטרנט נגיש בשפה העברית ואותו האתר קיים גם בשפה זרה אחרת דוגמת: אנגלית? הנושא נתון לפרשנות. עמדת הנציבות לעניין זה הינה כדלקמן:

• במידה וקיים אתר נגיש בשפה הרשמית (עברית או ערבית) ואותו אתר קיים גם בשפה זרה אחרת, הרי שהאתר בשפה הזרה (כמו בדוגמת האתר באנגלית) לא נדרש יהיה להיות נגיש.
• עם זאת, במידה והאתר בשפה הזרה הינו האתר היחידי שקיים (לא קיים אתר זהה באחת מן השפות הרשמיות) והשירות שניתן בו מיועד לציבור הישראלי, הרי שהוא נדרש להיות נגיש.

עמדת עמותת נגישות ישראל הינה קצת אחרת, אנו סבורים כי המבחן לאורו נדרשת להיבחן החובה הינו - לאיזה ציבור השירות שניתן באתר מיועד?

במידה והשירות מיועד לציבור הישראלי, הרי שגם האתר בשפה הזרה נדרש להיות נגיש, ולא משנה אם קיים אתר זהה נגיש באחת מן השפות הרשמיות.

הסיבה לעמדתנו זו היא שבמדינת ישראל יש דוברי שפות זרות רבים: רוסית, אמהרית, צרפתית ועוד ואם האתר בשפה הזרה מיועד אליהם הרי שקיימת חשיבות משמעותית שגם אנשים עם מוגבלות הדוברים שפה זו יוכלו ליהנות מהשירות הניתן באתר.

בכל מקרה, למען הסר ספק, אתר שקיים גם בשפה העברית וגם בשפה הערבית נדרש להיות נגיש בשתי שפות אלו.

תקנה 35 במקורה חייבה הנגשת כלל המסמכים בשירותי האינטרנט כגון:PDF,WORD ועוד, גם אם אלו מסמכים ישנים. הרביזיה מקלה באופן משמעותי על דרישה זו וקובעת כי רק מסמכים שהוכנו והועלו לאתר האינטרנט או היישום החל מיום 26 באוקטובר 2017 יהיו נגישים.

עם זאת, על פי הרביזיה המסמכים הבאים נדרשים להיות נגישים, אף אם הוכנו לפני ה- 26 באוקטובר 2017:

א. טפסים בשירותי אינטרנט שנועדו למילוי במחשב של נתונים או של כל מידע אחר ומשמשים לצורך קבלת שירות נדרשים יהיו להיות נגישים, גם אם הוכנו לפני זמן רב.

למשל: טופס למילוי תביעת קצבת נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי יידרש להיות נגיש גם אם הוכן והועלה לאתר בשנות ה-90'.

לעניין זה יודגש, כי טופס שאינו מיועד למילוי במחשב אלא הוא טופס שניתן רק להדפיסו ולמלאו בכתב יד אינו נכלל בגדר חריג זה ונדרש להיות נגיש רק אם הוכן לאחר 26 באוקטובר 2017; אם נוצר לפני מועד זה הרי שלא יידרש להיות נגיש מראש וייחשב כמו מסמך רגיל. הנימוק לכך הוא שאדם עיוור נדרש במקרה זה להדפיס את הטופס ולמלאו כמו שאר הציבור ומשכך, הנגשת הטופס לפי תקנה 35 לא תסייע לו והוא יזדקק ממילא לסיוע במילוי הטופס. עם זאת, אנו סבורים בעמותת נגישות ישראל שבכל מקרה עומדת לאדם זה הזכות לבקש התאמת נגישות אחרת מנותן השירות בהתאם לתקנה 29 כמפורט בפרק טז להלן.

הקלה זו במועד להנגשת מסמכים מקורה בעובדה כי קיימים הרבה מאוד אתרי אינטרנט ויישומים שמדי יום מועלים בהם אלפי ויותר מסמכים, בהם מסמכים מורכבים ולכן הטלת חובת הנגשה גם על מסמכים שכבר קיימים ונוצרו בעבר יהווה נטל שהחייבים לא יוכלו לעמוד בו.

יודגש בזאת למען הסר ספק כי הקלה זו אינה חלה על מידע או תכנים המוצגים בדפי האינטרנט או ב- html (להבדיל ממסמכים), אלו נדרשים להיות נגישים כולם באופן מלא, לא משנה מתי הוכנו.

מלבד הקלה זו של מועד הנגשת המסמכים, הרביזיה נותנת הקלה לעניין האופן שבו המסמכים נדרשים להיות נגישים.

אחד הקשיים המרכזיים ביישום תקנה 35 היה הקושי בהנגשת מסמכים מורכבים דוגמת מסמכים סרוקים, טבלאות מורכבות וגרפים, Excel ועוד. לפיכך, נתבקש מכון התקנים לייצר נספח הבהרות והקלות בכל הנוגע להנגשת מסמכים ובחודשים האחרונים עומלת וועדת מומחים במכון התקנים על כתיבת נספח לתקן נגישות לאינטרנט הדן בהנגשת מסמכים (ת.י. 5568 – חלק 2) ואף הפיץ בחודש יולי האחרון להערות הציבור הצעת התקן ל"קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט: נגישות מסמכים דיגיטליים". אנו תקווה שתקן ישראלי זה יפורסם בזמן הקרוב.

בכל מקרה, לעת עתה, לפי הרביזיה המסמכים נדרשים להיות נגישים בהתאם להוראות תקן נגישות אינטרנט הדנות במסמכים וכל עוד אין תקן בעניין, התאמות הנגישות במסמך ייעשו בהתאם לאפשרויות הנגישות הניתנות לביצוע במסגרת התוכנה שבה נוצר או נערך המסמך.

חשוב להדגיש שלקוח עם מוגבלות רשאי וזכאי בכל עת לפנות אל נותן השירות בבקשה לקבלת התאמת נגישות במסמכים, בין אם התאמה לפי תקנה 35 ובין אם התאמה אחרת לפי תקנה 29 לתקנות נגישות השירות העוסקת בהנגשת מידע כמפורט בפרק טז להלן.

סוגיה נוספת ומורכבת שלה נותנת הרביזיה התייחסות הינה הנגשת סרטונים ותכני וידאו. על פי התקן נדרש, בין היתר, לספק כתוביות בסרטונים ותכני וידאו עבור אנשים עם מוגבלות בשמיעה וכן תיאור חזותי וקולי עבור אנשים עם מוגבלות בראייה.

דה עקא, הטלת חובת כתוביות ותיאור חזותי וקולי לכל סרטון עשויה להוות נטל שהציבור לא יכול לעמוד בו לאור העלויות היקרות, מה גם שנושא התיאור החזותי והקולי לסרטונים ככלל עדיין אינו מפותח דיו הן בארץ והן בעולם ולא ידוע על טכנולוגיה זולה ושימושית ליישום חובה זו באופן גורף.

לפיכך, הרביזיה מקלה בדרישה זו של הנגשת תכני וידאו, מחריגה את התקן לגבי תכנים אלו וקובעת את חובות הנגישות החלות על תכני וידאו כדלהלן:

סרטונים –

עם זאת, במידה ואדם עם מוגבלות יבקש להנגיש מסמך עבורו בפרק הזמן של הפטור (עד 2021), על החייב יהיה לספק לו את המסמך באופן נגיש לפי תקנה 35 תוך זמן סביר ולא יאוחר מ- 14 ימים ובמקרה זה לא יעמוד לחייב פרק הזמן של 60 יום כאמור בפרק יד להלן.

יובהר כי בנוסף, תמיד עומדת לאדם עם מוגבלות לבקש התאמת נגישות במסמך לפי תקנה 29 כמפורט בפרק טז להלן.

פטור מהנגשת שירותי אינטרנט על גבי תשתית רשת חברתית

פטור זה קיים עוד משנת 2013, עת פורסמה תקנה 35 ולפיה כאשר שירות אינטרנט ניתן על תשתית של רשת חברתית (כגון פייסבוק או יוטיוב), והתשתית לא מאפשרת עמידה מלאה בדרישות הנגישות, אין חובה לעמוד בהן אלא בהתאם ליכולת הטכנית המתאפשרת על בסיס התשתית של הרשת.

גם פטור זה קיים עוד משנת 2013 והושאר בנוסח החדש על מנת להבטיח כי הדין לא ישונה עבור מי שקיים את הדרישות לפי התקנה הקודמת במועד.

הפטור מאפשר לנותן שירות שאינו רשות ציבורית שהקדים וביצע את התאמות הנגישות באתר האינטרנט שלו או ביישום עד 25 באוקטובר 2014 ברמה A, שלא להידרש להנגשה ברמה AA.

עם זאת, אנו סבורים כי כל תוספת שהתווספה לאתר לאחר מועד זה נדרשת להיות נגישה ברמה AA. למשל, מסמך שהוסף לאתר לאחר אוקטובר 2017 יידרש להיות נגיש ברמה AA. 

ברביזיה נקבע פטור מהנגשת פרסומות ובתנאי שיש חלופה נגישה המאפשרת לאנשים עם מוגבלות לקבל את המידע הנכלל בפרסום באופן מותאם עבורם.

לדוגמא: חברה המוכרת מוצרי מזון יוצאת בפרסומת על מבצע הנחות לציבור. במקרה זה הפרסומת אינה נדרשת להיות נגישה ובלבד שיש חלופה נגישה; למשל באתר של אותה חברה יופיע המידע אודות המבצע באופן טקסטואלי נגיש.

פטור בשל נטל כבד מדי לגופים פרטיים – אמנם הפטורים הכלכליים שנקבעו ברביזיה מצמצמים באופן משמעותי את האפשרות לקבל פטור זה של נטל כבד מדי ואולם עדיין פטור זה קיים בחוק שוויון ומאפשר לגופים שאינם רשות ציבורית ויש להם קושי להנגיש את אתר האינטרנט או היישום לבקש מהנציבות פטור זה. החוק קובע מספר קריטריונים שיש להתחשב בעת הינתן הפטור כגון: סוג השירות, היקף האוכלוסייה הנדרשת לשירות, טיב התאמת הנגישות ועלותה וכיו"ב.

פטור בשל שינוי יסודי במהותו של שירות ציבורי – במקרים מאוד ייחודיים כאשר יש בהתאמה בכדי להביא לשינוי יסודי במהותו של השירות באתר.

פטור הנציב – התמוטטות כלכלית– פטור זה חל רק על המגזר הפרטי ויינתן רק במקרים קיצוניים.

פטור הנציב לרשות ציבורית מחמת חוסר סבירות תקציבית כלכלית - פטור זה מוגבל ולא יחול על משרדי ממשלה, הכנסת, מוסדות חינוך, בריאות ועוד. כן יכול לחול לדוגמא על רשות מקומית.

יצוין לבסוף כי אין בפטור כזה או אחר שניתן לחייב מהנגשת אתר אינטרנט או יישום כדי למנוע מאדם עם מוגבלות לבקש התאמת נגישות במידע אודות השירות וכחלק ממנו לפי תקנה 29 לתקנות נגישות השירות כמפורט בפרק טז להלן. 

הרביזיה קובעת חובת פנייה מוקדמת לחייב במקרה של היעדר נגישות באתר או היישום כדי לאפשר לחייב לתקן את ההפרה בטרם מוגשת תביעה. על החייב במקרה זה לתקן את ההפרה ולעמוד בדרישות הנגישות בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ- 60 ימים מיום קבלת ההודעה.

הסדר זה הוכנס לרביזיה מאחר ואתרי האינטרנט הם דינמיים מטבעם וקשה להגיע למצב של נגישות במאת האחוזים כך שעלולות ליפול טעויות בביצוע התאמות הנגישות מדי פעם, ולחשוף את החייב בפני סנקציות רבות מכוח חוק שוויון, גם אם הוא פעל בתום לב. הסדר זה מונע מצב זה ואנו בעמותת נגישות ישראל סבורים שהינו מאוזן ומידתי שכן באופן זה תימנענה תביעות קנטרניות מצד אחד, ומצד שני תינתן הזדמנות אמיתית לחייב לתקן את הנגישות בשירותי האינטרנט שלו.

היה והחייב לא יתקן את הנגישות באתר או ביישום ויפר את חובתו עלול הוא להסתכן בסנקציות הבאות:

סנקציה פלילית – הנציבות רשאית על פי חוק שוויון להוציא צו נגישות למפר צו הנגישות הינו צו מנהלי שהפרתו עשויה להביא להגשת כתב אישום פלילי וסנקציה של קנס של כ- 75,300 ₪ וכ- 3700 ₪ לכל יום בו נמשכת העבירה מעבר לזמן שנקבע בצו ולתאגיד – קנס כפול של כ- 150,600₪. קיימת גם אחריות לנושא משרה בתאגיד או עובד אחראי ברשות ציבורית כאשר ניתן להטיל עליהם גם קנס של כ- 75,300 ₪. ("נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה ו"עובד אחראי ברשות ציבורית" - מנהל פעיל ברשות הציבורית, אדם האחראי מטעם הרשות הציבורית על התחום שבו נעברה העבירה, הממונים עליו לרבות הממונים על הממונים עליו).

סנקציה אזרחית – אדם עם מוגבלות רשאי לתבוע חייב בנגישות על הפרה של חובת הנגישות. בית המשפט רשאי לפסוק לתובע פיצוי כספי אף ללא צורך בהוכחת נזק, במקרים המתאימים. נכון לחודש דצמבר 2014, גובה הפיצוי הוא כ-62,000 ₪ (גובה הפיצוי עמד בשנת 2005 על 50,000 ₪ והוא צמוד למדד). הנציבות או ארגון מוסמכים להגיש　תביעה אזרחית בשמם או בשמו של האדם. במקרה זה חלה גם אחריות של נושא משרה בתאגיד.

במקביל רשאי אדם עם מוגבלות, הנציבות או ארגון להגיש תובענה ייצוגית בשל הפרת חובות הנגישות לפי חוק תובענות ייצוגיות.

אי הנגשת האתר עשויה להוות גם עילה לאי מתן רישיון עסק למי שחייב בכך וזאת בהתאם לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968.

ככלל, חייב בהנגשת שירותי אינטרנט רשאי לפנות על פי חוק שוויון לנציב לקבלת מידע והחוק קבע כי שאלות בנושאים מסוימים יוגדרו כ"שאילתה" ושאילתה כזו תעניק במקרה זה לחייב הגנה מפני תביעה ללא הוכחת נזק (אין עם זאת הגנה מפני תביעות עם הוכחת נזק).

אלו הנושאים שייחשבו כשאילתה:

• תחולת הגדרת "שירות ציבורי" ו-"רשות ציבורית" לעניין שירות הניתן באתר/יישום או רשות נושא השאילתה;
• תחולת הפטורים השונים על השירות או הרשות נושא השאילתה והסדרי הנגישות החלופיים המתחייבים;
• שאלה לגבי צו נגישות לעניין שירות ציבורי או רשות ציבורית נושא השאילתה;
• נושא אחר, שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם הנציב – לא ידוע לנו כי נקבע נושא אחר.

הנציב מחויב להשיב לשאילתה בתוך 60 ימים מיום קבלתה.

תקנה 29 לתקנות נגישות השירות מחייבת נותן שירות ציבורי לספק על פי בקשה של אדם עם מוגבלות התאמות נגישות למידע הנמסר אודות השירות וכחלק ממנו, בין אם בעל פה ובין אם בכתב. התקנה מפרטת רשימה לא סגורה של התאמות אפשריות ומועדים להספקת ההתאמות לדוגמה: פישוט לשוני, כתב ברייל ועוד.

התקנה קובעת עוד כי לנותן השירות קיימת הזכות לבחור באלו מהאמצעים לספק את ההתאמה ובלבד שההתאמה מתאימה למוגבלותו של האדם עם מוגבלות ולאמצעים הטכנולוגים העומדים ברשותו של האדם עם המוגבלות.

חובה זו בתקנה 29 איננה חלה על פרסומות והיא החריגה בנוסחה גם מידע המסופק באמצעות האינטרנט שחלות עליו הוראות תקנה 35.

אנו סברנו בעמותת נגישות ישראל כי החרגה זו היא רק למקרה שבו המידע המופיע באתר האינטרנט או היישום אינו נמצא בכל מקום אחר ובאם המידע נמצא גם פיסית במשרדי נותן השירות הפתוחים לציבורי הרי שתקנה זו כן תחול ולא ניתן יהיה להחריגה.

חשוב להבין, הנגשת המידע באינטרנט מסייעת בעיקרה לאנשים עם מוגבלות בראייה או עיוורים הגולשים באינטרנט אך ישנם אנשים עם מוגבלויות אחרות או אף אנשים עיוורים שההתאמה באינטרנט אינה מסייעת להם והם זקוקים להתאמות אחרות במידע הניתן על ידי נותן השירות לציבור. כך, לדוגמא, אדם עם מוגבלות קוגניטיבית יידרש להתאמה של פישוט לשוני, אדם עם מוגבלות בראייה שאיננו עושה שימוש באינטרנט יכול שיזקק לקובץ קולי או להקראה וכן הלאה. לפיכך תקנה 29 המאפשרת לאנשים עם מוגבלות לבקש התאמה למידע הניתן אודות השירות וכחלק ממנו התאימה למוגבלותם הינה חשובה לאין שיעור.

לאור חשיבותה של תקנה 29 ומאחר והחרגת תקנה 35 לא היתה ברורה דיה, הוצע על ידי הנציבות לתקן במסגרת הרביזיה גם את תקנה 29 באופן שבו יהיה כתוב בה כדלקמן (התיקון הוא המשפט המודגש):

29. (א)　　מידע הנמסר לכלל הציבור ומידע הנמסר באופן פרטני, על אודות כל שירות ציבורי וכחלק ממנו, בכתב או בעל פה, לרבות בטפסים, חוברות מידע עלונים ופרסומים הניתנים לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, מכתבים והודעות, וכן מידע הנמסר באמצעות הטלפון, למעט פרסומות, ולמעט מידע המסופק באמצעות האינטרנט שבוצעו בו התאמות הנגישות לפי סימן ג' ולגבי אותן התאמות בלבד, יימסר לבקשת אדם עם מוגבלות, באופן שיבטיח לו נגישות למידע ולקבלת השירות בכפוף לתקנות המשנה שלהלן."

אנו סבורים בעמותת נגישות ישראל כי לפי תיקון זה במקרה שבו ההתאמה לפי תקנה 35 מתאימה למוגבלותו של המבקש ולצרכיו הרי שלא יוכל לבקש התאמות למידע לפי תקנה 29, אם המידע כבר מוצג באופן נגיש באתר האינטרנט או היישום לפי תקנה 35. אולם במידה והמידע אינו מוצג באופן נגיש באינטרנט (בשל פטור או הקלה) או במידה והמבקש הינו אדם עם מוגבלות, שההתאמה של תקנה 35 אינה מתאימה למוגבלותו ולצרכיו הרי שבמקרה זה יידרש נותן השירות לספק לו התאמה אחרת בהתאם לאמור בתקנה 29 .

הדברים אף נאמרו במפורש על ידי נציג הנציבות במהלך הדיון שהתקיים בוועדה. התיקון המוצע עבר בסופו של דבר את אישור וועדת העבודה והרווחה וממתין כעת לאישורה וחתימתה של שרת המשפטים ורק עם פרסומו ברשומות הכנסת ייכנס לתוקפו.

תקנות נגישות מוסדות להשכלה גבוהה פורסמו ביום 14 בנובמבר 2016 והן אימצו את תקנה 35 לתקנות נגישות השירות עם מספר שינויים והתאמות שלהלן:

ניתן פטור מהנגשת מסמכים מצולמים או סרוקים שאין למוסד קובץ דיגיטלי שלהם וכן פטור מהנגשה של תכני אודיו או וידאו אולם צוין כי לפי בקשת תלמיד עם מוגבלות יידרש המוסד להנגיש מסמך או תוכן אודיו/וידאו מבוקש בהתאם להוראות תקנה 29 או לפי התקן.

פטור נוסף ניתן לאתרים של סגל מחקר או מעבדות שאינם מיועדים לצורכי הוראה, לימודים או קורסים ולגביהם נקבע ההסדר הבא :-

• אתרים שהוקמו לפני ה- 14.11.2016 – התשתית של האתר איננה נדרשת להיות נגישה ואילו התכנים יהיו נגישים רק לפי בקשת תלמיד עם מוגבלות.
• אתרים שהוקמו לאחר 14.11.2016 – התשתית של האתר נדרשת להיות נגישה ואילו התכנים בכל מקרה יהיו נגישים רק לפי בקשת תלמיד עם מוגבלות.

כן יודגש כי לוח הזמנים שנקבע למוסדות להשכלה גבוהה בחוק שוויון הוא שונה כך שמוסדות אלו נדרשים להיות נגישים לרבות האתרים והיישומים שלהם עד ליום 1.11.2018 למוסד שהינו רשות ציבורית ועד ליום 1.11.2017 למוסד שאינו רשות ציבורית.

בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, במסגרתו אנו משתמשים בשירותים שונים, כדרך קבע, דרך אתר האינטרנט במחשב ובטלפונים החכמים הרי שקיימת חשיבות דרסטית בהנגשת שירותי האינטרנט עבור אנשים עם מוגבלות. אין ספק שהנגשת שירותי האינטרנט תשנה את איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות באופן ניכר והדרך להשתלבותם בחיי היום יום בכל תחומי החיים, אם בתעסוקה, אם בלימודים או בשעות הפנאי ובכלל תובטח.

זאת ועוד, מנתונים שהובאו לידיעתנו כ-15% מאוכלוסיית העולם הינם אנשים עם מוגבלות ובמחקרים נמצא כי 25% ואף יותר מאוכלוסיית העולם מתקשים באופן משמעותי לגלוש באתרי אינטרנט. מנתונים אלו אנו למדים כי הנגשת האתר יכולה להוות מנוף הן להצלחה עסקית והן להצלחה חברתית: מתן אפשרות לאנשים עם מוגבלות לגלוש באינטרנט בנוחות ובד בבד הגדלת כמות המשתמשים באתר באופן משמעותי.

אין ספק שמדינת ישראל היא הראשונה בעולם שאימצה באופן כה מחייב וכמעט גורף את חובת ההנגשה בשירותי האינטרנט ואין ספק שקשיי יישום החובה נובעים בין היתר בשל "חבלי לידה", היעדר מענה טכנולוגי מספיק ולמידת הנושא ומכאן חשיבותה של הרביזיה בתקנה 35.

יחד עם זאת, אנו בעמותת נגישות ישראל צופים כי יתר מדינות העולם תלכנה בעקבות ישראל ותחייבנה הנגשת שירותי אינטרנט בתחומיהן באופן דומה ולא ירחק היום שבו אנו נהיה עדים לפתרונות טכנולוגיים אוטומטיים, שימושיים וזולים שיאפשרו הנגשת שירותי אינטרנט ביתר קלות באופן שבו כל הציבור יעשה בהם שימוש ותקנה 35 תתייתר מאליה.