סיפורם של שמעון ופאני בראון, זוג ניצולי שואה המתקשים בניידות שפונו מהדרום על ידי פרויקט "Purpel Vest Mission" מבית עמותת נגישות ישראל

מתחילת הלחימה העמותה פינתה מאות אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם למקומות בטוחים ונגישים.
להלן סיפורם של שמעון ופאני בראון, ניצולי שואה בני 97 תושבי אשקלון.
שמעון, סובל מכאבים בגפיים, מתקשה ללכת.
פאני, עם שתי תותבות בברכיים שפונו על ידי "Purpel Vest Mission" מבית עמותת נגישות ישראל
 
 
פאני מתראיינת בתכנית של רפי רשף בערוץ 12

בוקר ה-7.10 מדינת ישראל התעוררה למציאות שלא חלמה עליה מעולם. בזמן שהחלו להבין את מימדי האסון, החל פרויקט "Purpel Vest Misson" של עמותת נגישות ישראל לפעול. מטרתו היא לפנות אנשים למקומות בטוחים ונגישים. העמותה פתחה חמ"ל שאליו כל מי שזקוק לפינוי יכול להתקשר וכן, גייסה מאות מתנדבים שיעזרו להפעיל את מערך הפינוי.

מתחילת הלחימה העמותה פינתה מאות אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם למקומות בטוחים ונגישים. להלן סיפורם של שמעון ופאני בראון, ניצולי שואה בני 97 תושבי אשקלון. שמעון, סובל מכאבים בגפיים, מתקשה ללכת. פאני, עם שתי תותבות בברכיים שפונו על ידי "Purpel Vest Mission" מבית עמותת נגישות ישראל.

 

ביתם של הזוג נפגע פעמיים מטיל. הנזק שתחולל בביתם הוא עצום. נשברו כל התריסים, החלונות, הדלתות, המעלון על המדרגות התמוטט, ביתם נחרב. רכבם גם ניזוק (טוטולוס). כל הבית רסיסי זכוכיות. בעת פיגוע הטיל על ביתם, פאני הייתה בחרדה איומה, חיכתה בחלון וצעקה שמישהו יציל אותם. בשעה 2:30 בלילה, עברה ניידת, סייעה להם ופינתה אותם למלון מטעם הרווחה של אשקלון.

אך המלון לא היה מותאם כלל לצרכיהם. לא היה ממד נגיש והמקלט היה מרוחק מהחדר כאשר זמן ההליכה אליו הוא כ- 30 שניות,  כך ששמעון לא יכל להגיע למקלט בזמן.

 

לאחר מספר ימים, שמעון ופאני הופיעו בטלוויזיה בערוץ 12, אצל רפי רשף שסיקר את הסיפור שלהם ודאג לקשר אותם לנגישות ישראל.

 עמותת נגישות ישראל דאגה שהזוג יעברו לחדר נגיש במלון רוטשילד, דאגו להם למספר ארוחות במהלך כל יום.

שמעון ופאני עדיין שוהים במלון כבר למעלה מ- 40 יום ועדיין לא יכולים לחזור הביתה כי הבית לא כשיר למגורים ואין בסביבה ממד נגיש

 

פאני ושמעון כתבו מכתב תודה בו הם הודו למיכל רימון מנכ"לית עמותת נגישות ישראל:

"מיכל היקרה, מדהים לראות שיש אנשים טובים כמוך במדינה שלנו, אישה שאכפת לה, רואה את האחר ופועלת לעזור איפה שניתן. זה ממש נותן לנו תקוה ושבב של שפיות במציאות האיומה שאנחנו חיים בה כרגע. אין לנו מילים להודות לך על העזרה שלך עבורנו, המסירות, האמפתיה, הרגישות והבנת המצב הקשה אליו נקלענו אני ושמעון ורבים וטובים אחרים.

אנחנו שולחים לך את תודתנו והערכתינו מעומק הלב והנשמה.
תבורכי מפי עליון ותמשיכי להפיץ אור וטוב סביבך".

 

הדפס
עבור לתוכן העמוד