ישנים מחוץ למסגרת
26/11/2005
 
 
הגדל

זעקת התעוררות מאת דדי כוחן.

חודש ימים לפני ועדיין רובנו ישנים! באחד בינואר 2006 כללי המשחק משתנים! יחסי בנק לקוח יהפכו ברגע לקשוחים ובלתי מתפשרים. ביום אחד רובנו נדרש לתרבות צרכנית מסוג אחר. ניהול כלכלת משק הבית באופן תקין יותר, בריא יותר ומתחייב הרבה יותר. למעלה משלושה עשורים הורגלנו לחיות על חשבון מה שאין לנו ולעולם כנראה לא יהיה. ממשטר סוציאליסטי הפכנו, לקראת סוף שנות השבעים, למשטר קפיטליסטי. מכוניות חדישות, שעד אז נראו חלום, הפכו לחלק מהתרבות שלנו. תרבות של רכישת דירות כמעט ללא הון עצמי הציפה את החברה הישראלית. אשראים נמכרו ונמכרו ונמכרו כמעט לכל דורש. שנים שאנו רוכשים מוצרי צריכה, כביכול, ללא צורך. בתרגילי שווק מתוחכמים מוכרים לנו אשליות וחלומות, מוצרים ואביזרים שאנו לא זקוקים להם. מתפתים ומתחייבים.

הכסף בורח ואנחנו ישנים!
חברה שבה למעלה מ-90% מתושביה משתמשים בטלפונים ניידים, משלמים מאות שקלים חדשים מדי חודש בגין שיחות חולין, אוגרים מזון למלאי וקונים ב"מבצעים" מיותרים ולא נחוצים. מדינה שבה 70% מתושביה בה חיים ב"אוברדרפט" קבוע (30% הנותרים ללא משכורת או ללא הכנסה קבועה...). 
 
אין ספק שעל פניה החלטת המפקח נכונה, מתבקשת ונדרשת בתוקף תפקידו כמפקח על הבנקים.
חריגות של עשרות מיליוני שקלים חדשים "מסתובבים" להם ללא הורים וללא בית. חריגות שניתנו ללא כל הצדקה או הסכם בנקאי, על סמך ה"יהיה בסדר" הטיפוסי שלנו. עשרות שנים למדנו לחיות על כסף לא לנו, תרבות צריכה קלוקלת וכלכלת בית מעוותת. נופלים בשבי הוירטואלי ופנטזיות אינסופיות, קדמה ומחירה הלא מציאותי, שכולנו טועמים, נוגסים ובולעים וחוטפים בתאווה לא מבוטלת. כלכלת בית שמתנהלת לפי אינטואיציות חברתיות ואחרות, לא הגיוניות ולא מציאותיות. אשליה שכולנו חלמנו אותה הולכת להתנפץ לנו ישר בפנים. תמיד היינו חברה שמתעוררת רק שמגיע  ה"בום", ברגע האחרון. לכן מה הפלא שרק עשרה אחוזים מלקוחות הבנקים ניגשו להסדיר את מסגרת חשבונם, למרות שכולנו התבקשנו בפנייה מסודרת לעשות כך. 
כמו תמיד נלמד בדרך הקשה להתנהל כלכלית הגיונית ומציאותית יותר ולא לפי רצייה חברתית, רגשית מסוגים שונים, לפי מאזן הוצאות מול הכנסות ולא לפי אשליות, פיתיונות ובזבוזי סרק. כולנו נתעורר ביום שלפני ולא נבין איפה טעינו ואיך הגענו למה ולאן שהגענו. נחפש שוב אשמים ונרגיש שוב חסרי אונים.
מאפיינים ישראליים מוכרים של בריחה מהתמודדות/מציאות כמו "לי זה לא יקרה" יהפכו ויקרו לרבים. 
שנלמד בחכמה תהליכים חברתיים נכונים, נתייעל ונשכיל לכלכל את ביתנו, צורכנו וחיינו. 
רק שלא נמצא פתרונות קלים ומיידיים ושיהיו לכולנו חיים שקטים, בריאים, מאושרים ובעיקר מאוזנים! 

נלחמים על הכסף

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד