בית משפט השלום בעפולה

9/02/2019
 
 
הגדל

יש תלונות קשות מאד על מצב הנגישות בבית המשפט. גם חניות הנכים לא מספיקות ולא מסומנות כראוי

 

הבעיות העיקריות:

 

*. אין שירותי נכים.

 

*. יש מדרגות ללא מעלית אל המבנה ובתוכו.

 

*. אין מספיק חניות נכים, בודאי לא בקרבת הכניסה.

 

 

במאי 2014 כתב לנו עורך דין:

"השבוע הופעתי בבית המשפט השלום בעפולה, אולמות השופטים מצויים בקומה השנייה בבניין אליה מוליך גרם מדרגות בלבד. מדינה שחוקקה חוקים לנגישות חייבת לקיים אותם במתקניה הרשמיים. או שינגישו את בית המשפט או שיסגרו אותו מיד".

 

הנושא הוצף באופן דרמטי למדי ב"פייסבוק" בספטמבר 2014. כותב הפוסט התקשה להגיע למבנה בגלל החניה וקשיי הנגישות במבנה עצמו. הוא לא הצליח להשתמש בשירותים, אך אולץ להמתין כארבע שעות לתורו לתת עדות. התוצאה הטבעית הייתה לא נעימה... לא איפשרו לו להשתמש בשירותי הצוות למרות שכמשתמש בקביים הם יכלו להתאים לו.

 

המתלונן ואנחנו פנינו לעירייה בבקשה להסדיר את חניות הנכים ולבדוק את תקינות סימון החניות לעובדי בית המשפט. חניות אלה מצויות לאורך המדרכה הצמודה לבית המשפט. דובר העירייה ומהנדס הכבישים השיבו שהחניות לעובדים סומנו באופן חוקי והבטיחו לשפר את חניות הנכים. דובר העירייה הוסיף שהעירייה פועלת להעברת בית המשפט למבנה חדש ונגיש. לא נמסר לוח זמנים להעברה הזאת. מהנהלת בתי המשפט קיבלנו לפרסום את התגובה הבאה (השמטנו את שם המתלונן):

"לפני מספר שנים הוגשה תכנית הנגשה לבעלי מוגבלויות לבית המשפט בעפולה, לרבות בניית שירותי נכים והתקנת מעלית לקומה העליונה וכן רמפה לקומת הקרקע. למרות האמור, הקצאת התקציב לטובת העניין מתעכבת על ידי משרד האוצר (בהתאם לחוק הנגשה לנכים), על אף שיתר בתי המשפט השלום במחוז הצפון טופלו והותאמו.

בחניית בית המשפט קיימת חניית נכה, קרוב מאוד לכניסה לבית המשפט וכן בקומת הקרקע של בית המשפט יש חדר שירותים.

לגופו של עניין, מר .... זומן להעיד בתיק אשר נדון בבית המשפט. מר ... יכול ללכת לבדו והוא נתמך במקל הליכה. נציגי משמר בתי המשפט הציעו לאדון מים וכן הציעו לו להיכנס ולשבת בתוך המבנה, אך הוא סרב. כאשר עורך הדין אשר זימן אותו להעיד פנה לכב' השופטת בפניה התנהל הדיון וציין כי עד שזומן להעיד מטעמו יתקשה לעלות לקומה העליונה, ירדה השופטת לקומת הקרקע והדיון המשיך בלשכת המזכירה הראשית, שם העיד העד. ".

 "

 

ב- 19.1.2015 הנושא הוצג בתוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל. המתלונן (שהוצג שם בשם פרטי בלבד - "קובי") סיפר את הסיפור לעיל. מערכת התוכנית שלחה סוקרת שאימתה את כל הפרטים, כולל קיומה של חניית נכים אחת בלבד (בניגוד למה שנאמר להם מטעם הנהלת בתי המשפט). מהנהלת בתי המשפט נמסר גם ששידרוג המבנה מתוכנן ל- 2019 ותלוי בתקציב שמגיע ממינהל הדיור הממשלתי.

 

בתי המשפט צריכים לשמש דוגמא לכיבוד חוק השוויון כרוחו וכלשונו. גם אם יש אפשרות (לפי התקנות) לדחות את ההנגשה במספר שנים, מצבים כמו אלה שמתוארים לעיל לא צריכים להתרחש במדינת ישראל במאה ה- 21!


בלי קשר למבנה הזה, הגיע בפברואר 2015 ציטוט מדאיג מפיו של השופט עידו דרויאן מבית משפט השלום בתל אביב. במסגרת עדות אופי במשפט של ראש עיריית רמת השרון ה וזכרה הנגשת בית ספר. השופט מצייןשגם בתי משפט לא מונגשים במלואם ושאל אם יש בתקציב המדינה סכומים הדרושים להנגשה. "זה לא כי המדינה לא רוצה, אלא כי אין לה". הגישה הזאת תמוהה משתי סיבות לפחות: 1. אין טעם לחוקק חוקים ותקנות שהמדינה לא מתכוונת או מסוגלת לכבד וליישם. 2. המדינה מוציאה לא מעט כסף על אירועים, תמיכות ועל תשתיות שלא כולם חיוניים למשק. לכן הקביעה ש"אין כסף" צריכה להתחלף בהבנה שהנגישות איננה במקום טוב בסדר העדיפויות...


בפברואר 2019 מגיעה תלונה חדשה שאפשר להבין ממנה שאין כל שינוי במצב הנגישות בבית המשפט ובסביבתו. בתלונה נטען שאחד השופטים מסרב לקיים דיונים במפלס הנגיש.

 


מידע נוסף וקישורים

 

 

 

 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד