שילוב ילדה נכה בסיור בי"ס
28/05/2008
 
 
הגדל

מאי חקק היא תלמידת כיתה ח' בבי"ס גוונים במושב סתריה, החולה בניוון שרירים. לקראת סיור כיתתי ביד ושם, הודיע בית הספר להוריה, כי אם ברצונה להצטרף לסיור, עליהם לממן מכיסם את הפרש העלויות בין אוטובוס רגיל (2000 ש"ח) לאוטובוס נגיש לנכים (3500 ש"ח).

בעקבות התערבות עו"ד טובה רקאנטי מהנציבות לשוויון לאנשים עם מוגבלות, הציעו מהמועצה המקומית גזר, שבי"הס נמצא בתחומה, לשלוח לסיור את רכב ההסעות הקבוע, שמביא את מאי לבי"ס.

עלות הוספת רכב ההסעות היא 1000 ש"ח, כלומר רק 500 ש"ח פחות מעלות אוטובוס נגיש שיאפשר למאי נסיעה שוויונית עם חבריה לכיתה.

הסיפור המלא פורסם ב"ידיעות אחרונות". לצפיה בידיעה המקורית, לחצו על התמונה משמאל.

עמותת נגישות ישראל שמעה בצער ובתסכול על המקרה של מאי חקק.

חשוב לפתוח מההיבט החיובי של סיפור - אם בעבר התייחסו לאדם עם מוגבלות כשונה וראו את תפקיד החברה כמי שאחראית על טיפול באותו שונה תוך הפרדתו מהחברה, הרי שבבסיס המקרה המדובר אנו עדים להצלחת הגישה המודרנית הקוראת לשילוב והתייחסות בשוויון לאנשים עם מוגבלות ובמקרה זה מערכת החינוך נרתמה ומאפשרת בכל רחבי הארץ לילדים עם מוגבלות להשתלב במערכת החינוך הרגילה בצורה ראויה להערכה כמו שמפגינה מאי חקק יום-יום.

ואולם, מדובר פה במקרה של התחמקות של משרד החינוך, בית הספר והרשות המקומית מלשלם את המחיר שאנחנו כחברה מוכנים לשלם כדי להבטיח שוויון הזדמנויות למאי ובכלל לאנשים עם מוגבלות בישראל שכל רצונם הוא להשתלב באופן שוויוני בחברה הישראלית.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1998 היווה פריצת דרך ע"י כך שקיבע בחקיקה את ההכרה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לחיות בשוויון, כבוד ולענייננו, עיגן את זכותה של מאי להשתתף השתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים - וזה כולל בוודאי השתתפות, כאחת מהכיתה ולא כנבדלת, בטיול המדובר. עוד לפני כניסת חוק זה, בית המשפט העליון קבע בבג"צ בוצר כי מטרת ההסדרים החוקיים בנושא זה אינה להיטיב עם הנכה  בבדידותו אלא דווקא לשלבו במרקם הרגיל של חיי החברה. לענייננו - גם אם הרכב המיוחד שהוצע כאן ע"י הרשות יביא את מאי מבית הספר ליעד הטיול - הרי שיש כאן פספוס אדיר בכל המאמצים שהשקיעה מאי בהשתלבותה באופן שיווני בכיתתה ובבית סיפרה.

אין ספק שכולנו מודעים לבעיות התקציביות של הרשויות וגם החקיקה מתייחסת למקורות המימון העומדים לרשות הגוף הציבורי, ובמקרים מסוימים החוק אף מצדיק מתן פטור מהנגשה. אך מקומם במיוחד לשמוע על הפער המגוחך בין הסכום אותו מוכנה הרשות לשלם לרכב "מבדיל" שיסיע את מאי בנפרד מכיתתה, לבין העלות אותה נדרשה מאי לשלם כדי לנסוע באוטובוס אחד, עם כולם, לטיול. טיול, יש להדגיש, שגם מערכת החינוך רואה בו חלק בלתי נפרד מהפעילות השוטפת של בית הספר, וככזה הטיול מחויב כחלק מתוכנית הלימודים.

מבירור שערכנו עם הנציבות הבנו שנעשו פניות למשרד החינוך בניסיון להסדיר סוגיה זו. משרד החינוך הבטיח לשנות נהלים באופן שיסדיר מימון של הסעות כגון זו הנדונה כאן. שינוי הנהלים מתעכב ובינתיים רשות מקומית בשיתוף עם בית הספר צריכים לממן במימון ביניים את ההוצאות ולדרוש החזרים ממשרד החינוך בדיעבד. אך בסופו של יום - מעבר לכל הדיונים והבירוקרטיות - חשוב לזכור על מה מדובר --- על הפליה של ילדה. אנחנו כחברה לא יכולים להקל על כאבים של מאי, על הקשיים האובייקטיבים שעומדים בפניה יום-יום ---- אך אנחנו כחברה גם לא יכולים לעמוד מנגד ולראות איך בנוסף להתמודדויות הבלתי נמנעות, אנחנו רק מגבירים את תסכולה, את הקשיים שלה בהטלת האחריות הכלכלית על הנגשת ההסעה לטיול בית ספר על כתפיה. אנו מקווים שמשרד החינוך, הרשות המקומית ובית הספר יבינו את העוול שנעשה ויתקנו את המעוות.

עמותת נגישות ישראל - העמותה לקידום הנגישות ועצמאות הנכים בישראל. לא בכדי אנו שמים על דגלנו את השילוב בין קידום הנגישות לקידום העצמאות של האנשים עם מוגבלות ---- כמי שעוסקים בתחום אנו רואים כיצד בשינויים קטנים ובעלויות יחסית לא גבוהות, דרך הנגשה, אנחנו בעצם פותחים את הדלת לאנשים עם מוגבלות ומאשפרים להם להסתובב, לבלות וליהנות ממה שכולנו עושים כמובן מאליו.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד