ארוחת חושים למנהלי אגף החינוך ולמורי בי"ס "נעורים"

האירוע המרגש התקיים בבית "יד לבנים" בקריית ביאליק, כחלק מטרילוגיית הנגישות וקבלת השונה שיזם, הגה וביצע מורה צעיר מבי"ס "נעורים" בשם עמנואל. האיש היקר והמיוחד הזה נשבה בקסם הרעיון שמובילה עמותת נגישות ישראל ולא נח עד שהביא את מנהלי נגישות ישראל צפון (נ.י.צ.) להרצות בפני שכבות ד' ו-ה' ולגרום לתלמידים הללו להתנסות בלקויות השונות
11/06/2012
 
 
מתנדבות נ.י.צ בסינרים המיוחדים "רגישות = נגיש

 

מטרת הארוחה הייתה לאפשר למנהלי אגף החינוך בעיריית קריית ביאליק ולמורי בי"ס נעורים" לחוש על בשרם את סוגי המוגבלויות השונות, לשמוע מנציגי נגישות ישראל בעלי המוגבלויות כמקור ראשון מהם צרכי הנגישות עבור מגבלתו וכיצד הם מתמודדים עימה בחיי יום יום תוך כדי מאבקם להשתלב בחברה ולתרום לה. במהלך ארוחת החושים שהנחו גיורא לב ורויטל שורץ-סבירסקי, העומדים בראש נ.י.צ., חוו המשתתפים מוגבלויות שונות, תוך כדי אכילת המנות שהוגשו להם במהלך הארוחה.

 

המשתתפים הוכנסו לאולם מואפל ומסודר לארוחה כשעיניהם מכוסות והובלו למקומותיהם על ידי מתנדבות נ.י.צ. עטויות בסינרים עליהם מודפסות המילים "נגישות = רגישות". את המנה הראשונה, חומוס, חמוצים ופיתה, אכלו בעיניים מכוסות ורק מיעוטם זיהה את טיב המזון שהוגש להם... מתנדבת נ.י.צ. ליאת מנספלד (עיוורת) ריגשה בסיפור חייה ובאופן בו היא מנגישה את סביבתה ומשתלבת בה להפליא, עובדת ומתנדבת.

 

המנה העיקרית, פשטידה ואורז, הוגשה למשתתפים כאשר על ידיהם עטו כפפות בישול קשיחות ללא אפשרות לכופף את האצבעות ולהפעיל מוטוריקה עדינה, הכוללת את חיתוך המזון והכנסת הפיסה לפה. באופן זה חוו המשתתפים לקות פיזית; במנה זו סיפרה רויטל על עמותת נגישות ישראל ועל מוגבלות פיזית וצורכי הנגישות הנחוצים להתמודד ולהתגבר עליה כדי להשתלב בחיי יום-יום – לעבוד, להתנדב, לגדל משפחה ולכהן כחברת מועצה...

 

לקראת מנת הקינוח, סגרו המשתתפים את אוזניהם בעזרת אטמים ואוזניות כאשר ברקע הושמעה מוזיקה רועשת. תוך היותם מתנסים במוגבלות שמיעה קשה – הוצעה לסועדים על-ידי "מלצריות" העמותה הבחירה בין שני סוגי עוגות. הקושי הרב להבין את המשימה הפשוטה כל כך - המחיש את החיים עם לקות זו. שוש לביא ליוותה בדבריה המרגשים את תיאור החיים עם לקות השמיעה. במהלך אכילת אותה מנה, חוו המשתתפים הכרות מרתקת עם שפת הסימנים באמצעות הפעלה מרגשת שבוצעה ע"י סמי סירואה, בן ואח לחירשים ומתורגמן בשפת הסימנים. סמי לימד מושגי יסוד בשפה זו, וקינח בשיר "לתת" בשפת הסימנים בהצטרפות הקהל. פני המשתתפים, עיניהם הדומעות והמילים החמות שאמרו, העידו על החוויה המיוחדת שעברו ועל התובנות החדשות שרכשו.

 

לסיכום, אצרף בנימה אישית את המילים שנכתבו על ידי רויטל לשותפיה-לדרך:
"מתנדבי נ.י.צ. המופלאים, "סיירת מטכ"ל של הנגישות",

המילים הבאות תנסינה להביע את רגשותיי -  הוקרה, תודה והערכה מעומק הלב. שבתי מחו"ל אתמול, מנסיעת עבודה עם ראש העיר לגרמניה; ליום שיבתי הביתה היה מתוכנן להתקיים מיזם ארוחת החושים בבי"ס "נעורים", שלא יכול היה לצאת אל הפועל - אלמלא התגייסותכם ופועלכם המבורך.
בזכות אנשים יקרים כמוכם, מסורים ל"אני מאמין" של נגישות ישראל - קם והיה הדבר; מיזם תלת-שלבי מוצלח מאין כמוהו, על טהרת ההתנדבות, יחד עם תלמידי, מורי ומנהלי ביה"ס, ובליווי הצמוד של ראש העיר וצמרת אגף החינוך בקריית ביאליק.

 

• תודה לכל מתנדבי נ.י.צ. שנטלו חלק פעיל בתחנות ההתנסות ובארוחת החושים - רבים וטובים שפעלו היטב גם בתנאים לא-פשוטים ובחום הצהרים;
• תודה לעמיתיי בעירייה - שאפשרו למיזם להתקיים, למרות שנהגה בדקה ה-90...;
• תודה לרותי עבור סינרי הנגישות - שהעלו דמעות גיל בעיניי... כרגיל...;
• תודה לסמי שלנו - הדובדבן בכל קצפת;
• תודה לאליס ולסימון על כל הסיוע, על הכנת האוכל ועל סידור השולחנות;
• והתודה המיוחדת מכל - לגיורא ולרחל היקרים שלי: שוב נשבר שיא נוסף של חריצות, יעילות ותכנון מופתי - שנתן את פירותיו; לא לכל אחד יש את הזכות לשותפים כמוכם - אני זכיתי, ובענק.
להתראות במיזמים הבאים!
רויטל."

 

הסועדים מובלים בכיסויי עיניים רויטל שורץ סבירסקי ויורם סבירסקי מנחים את הארוחה

סועדי הארוחה חווים מוגבלות מוטורית בעזרת כפפות מגבילות תנועה המתנדבים מגישים את האוכל בארוחת הנגישות

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד