חקיקת הנגישות בנושא קלנועיות אינה סגורה ומייצרת בעיות וסכנות

4/02/2014
 
 
קלנועית

בעולם וגם בארץ נושא הקלנועיות מפותח ומתפתח ביותר.
ישנם סוגים רבים של קלנועיות, מקטנות ומתקפלות ועד גדולות ומהירות.

חלק מהקלנועיות הינן ממש רכבים קטנים הן בגודלתם והן במהירות נסיעתם ויכולתן לנוע קילומטרים רבים.

עבור אנשים עם מוגבלות תנועה וניידות באמצעות הקלנועית, היא הצלה ומהווה שיפור דרמטי באיכות החיים.

אם אדם המתקשה להתנייד בהליכה,הקלנועית תהווה פתרון מצויין עבורו לניידות.

בשנים האחרונות איכות הקלנועיות והיצע הדגמים המעוצבים אסטטית ואף המודעות הגוברת של קהל המטרה, הופכות את הימצאות הקלנועיות ליותר ויותר שכיחה.

עד כאן הכל טוב, אז מה הבעיה?
הבעיה שנוצרת הינה בטיחות!. הן של הולכי הרגל והן של נהגי הקלנועיות.
ככל שהכלי גדול ומהיר יותר, כך נדרשת מיומנות נהיגה טובה יותר של הנהג.
מיומנות זו הינה קריטית בעיקר להולכי הרגל.

באנגליה הגדירו תקנות שמחלקות את הקולנועיות לשתי קבוצות:

 
Class2 -
הקטנות יותר עד 70 ס"מ רוחב ו- 120 ס"מ אורך ועד מהירות נסיעה של4 MPH (6 קמ"ש)
קלנועיות אלה הינן לנסיעה על מדרכות ציבוריות - בהן קיימת עדיפות לחוקי הולכי הרגל. עם קלנועיות אלה, ניתן להיכנס לתחבורה הציבורית ולמקומות ציבוריים נוספים.
Class3 -
הגדולות יותר מעל 70 ס"מ רוחב ו- 120 ס"מ אורך ועד מהירות נסיעה של8 MPH (12 קמ"ש)
קלנועיות אלה הן לנהיגה בכבישים, הן דורשות אישורים ורישומים, וכללי הנהיגה בהן, לפי חוקי הנהיגה הקיימים בכבישים.

בישראל בשנת 2006 נחתמה במשרד התחבורה תקנה לעניין קלנועיות
בישראל מוגדרת קלנועית עד רוחב 100 ס"מ ועד מהירות 12 קמ"ש (Class2)

הבעיה הינה, שקלנועיות אלה אינן יכולות להיכנס לאוטובוסים, מוניות נגישות, מעליות וגם אם הן יכולות להיכנס לדלת הקניון זה גדול ומסוכן להולכי הרגל.

עמותת נגישות ישראל פנתה לחה"כ אילן גילאון - יו"ר הוועדה לעניין תקנות הנגישות לחוקק סעיף קלנועיות בתקנות נגישות השרות. מטרת סעיף זה, להגדיר את המידות המירביות ואת המהירות המקסימאלית המותרת לכניסת קלנועיות לתחבורה הציבורית ולמקומות ציבור נוספים.

 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד