הנושא לדיון הינו מהותי לכלל התלמידים והמורים במערכת החינוך, אבל קריטי במיוחד לציבור התלמידים, המורים וההורים עם מוגבלות.

המשתתפים בדיון שנערך בזום

תקופת הקורונה, שיצרה מציאות למידה חדשה, יצרה איתה גם אתגרים והזדמנויות בכל הקשור ללימודים של ילדים עם מוגבלויות בחינוך המיוחד ובשילוב בחינוך הרגיל.

הבעיות העיקריות הינן:

• חוסר זמינות חיבור לאינטרנט
• חוסר בסביבת עבודה מותאמת הן מבחינת ריהוט והן מבחינת מחשוב, תוכנות, עזרים וטכנולוגיות מסייעות.
• למידה מרחוק – שלא הונגשה והותאמה לשימוש ע"י אנשים עם מוגבלות, בין אלה: הכנסים וההדרכות, מאגר ההקלטות, תוכן דיגיטלי, תוכנות הווידיאו למיניהם – Zoom, Teans, WebX, GSuit, Google Class , תוכנות למידה, אתרי אינטרנט ללמידה, חומרי לימוד ועוד.
• אוריינות דיגיטלית למורים ולתלמידים ולהורים – ייעודית לשימוש בפונקציות הנגישות בטכנולוגיות בהן נעשה שימוש.
• טכנולוגיות למידה חדשניות

אחד הנושאים המהותיים ביותר שנלמדו ב-20 שנה האחרונות מהניסיון בהטמעה את הנגישות, הינו שחייבים להנגיש מראש, בשונה מהנגשה רטרואקטיבית, מאחר וזו מייצרת פערים חברתיים גדולים, פוגעת בעשרות אלפי תלמידים משפחותיהם ומייצרת עלויות הנגשה רטרו-אקטיבית עצומות.

כל הידע הנדרש על מנת לוודא שמערכת החינוך נגישה בעידן הדיגיטלי - קיים.

יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל, השתתף בדיון, הציג את היבט הנגישות וקרא למשרד החינוך לקבל את ההחלטות הניהוליות המתבקשות ולוודא:

• שכל הפקה, עריכה ופיתוח של חומרי לימוד חדשים יונגשו מראש,
• שכל התקשרות עם ספק טכנולוגיה או תוכנה תותנה בקיום הסדרי נגישות מלאים לשימוש ע"י צרכנים עם מוגבלות.