התייחסות נגישות ישראל להארכת מועדי הנגשת משרדי הממשלה

22/11/2020
 
 
אישה בכיסא גלגלים מול מדרגות

התייחסות עמותת נגישות ישראל

לתזכיר חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 19)(החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות, שיפור מנגנוני אכיפה והארכת מועדי נגישות למשרדי הממשלה ויחידותיה), התשפ״א-2020

הארכת הזמנים למדינה לעניין הנגשה של משרדי הממשלה הינה מאוד מאוד בעייתית.

העמותה מתנחמת בזה שלפחות הפעם זה לא נעשה במסגרת חוק ההסדרים, אלה במסגרת חקיקה ובמיוחד מהסעיף ליצירת כלי אכיפה חדשים ובתקווה אפקטיביים עבור נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשאיפה לוודא שלא תהיינה הארכות נוספות.

זה לא ראוי שהמדינה שהיה לה 10 שנים לנהל את הפרויקט הזה ולהנגיש את כל המבנים והמשרדים שבראשות ובניהולה. לאכזבתנו, הממשלה הצליחו להנגיש רק 62% מסך הנכסים, במקום לתחקר ולהבין איך זה קרה? ובמקום שהמדינה תהווה סמן ימני ודוגמה להנגשה איכותית ובזמן לטובת שירותיות ציבורית לציבור אנשים עם מוגבלות וקשישים המהווים 30 אחוז מהאוכלוסיה, אנשים שעבורם שירותי הממשלה חשובים ונצרכים במיוחד, במקום כל זה המדינה מאריכה את זמני הביצוע.

 

עמותת נגישות ישראל מאוד חוששת שגם בהארכת זמנים זאת במסגרת עדכון חוק זה לא יהיה די.

בנסיבות אלה אנחנו מבקשים לעשות הכול על מנת שלא נמצא את עצמנו לקראת סוף 2021 עוסקים בהארכה נוספת.

לכן בהצעה הזו יש לקבוע מראש סנקציה משמעותית על מה יקרה באם הממשלה לא תגיע לסיום גם בסוף 2021.

בנוסף, מוגדר בתזכיר - "לצד זאת מוצע לקבוע מנגנוני פרסום ודיווח שיבטיחו שקיפות והמשך עבודה עד להשלמת החובה."

ואנחנו מבקשים לשנות את הניסוח ובמקום "להציע" זו תהיה חובה מוגדרת לדווח לציבור, לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות את סטטוס ההתקדמות לפחות 1 ל-3 חודשים.

נשאלת שאלה חשובה נוספת שאין התייחסות אליה,

והיא מה מצב נגישות ביחס לתקנות נגישות לשירות של משרדי הממשלה ויחידותיה.

האם הארכה הינה רק למבנים והנכסים או גם לשירות.

יש לחדד את הנושא. ולא להשהות גם את הנגשת השירותים.

בסופו של דבר צריך לזכור את החשיבות והדחיפות של נושא הנגישות והשרות הנגיש במיוחד ובדגש על אנשים עם מוגבלות.

במיוחד בתקופת הקורונה הבנו עד כמה חשובה השירותיות הנגישה.

התיקון המוצע כולל מספר תיקוני חקיקה שתכליתם לשפר את יכולת האכיפה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובאמצעות כך לקדם את ההגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בתחומי החיים השונים; להחיל את חובת הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות משמעותית בקרב עובדי חברות ממשלתיות גדולות. בנוסף, התיקון המוצע כולל הארכה של המועדים להשלמת חובת הנגישות של בניינים קיימים של משרדי הממשלה ויחידותיה.


פירוט נוסף - להלן עיקרי התיקונים המוצעים:

עיקר 1: תיקוני חקיקה בפרק ד', בעיקרם החלת חובה לייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות משמעותית על חברות ממשלתיות

כיום, מפקחת הנציבות על החתירה לייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות משמעותית בקרב מי שמוגדר בחוק כמעסיק ציבורי גדול. הגדרה זו כוללת גופים כמו הרשויות המקומיות ועוד. כעת מוצע להרחיב את התחולה של החובה לפעול להשגת ייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות משמעותית גם על חברות ממשלתיות גדולות שאף הן נמנות בתחום הייצוג ההולם על המגזר הציבורי הרחב. הרחבת התחולה תאפשר לנציבות לפקח על פעולת החברות להשגת ייצוג הולם כאמור ובכך תניע אותן לפעול לקבלת עובדים עם מוגבלות משמעותית ולשימורם של עובדים שהפכו לעובדים עם מוגבלות משמעותית במהלך העסקתם.

עיקר 2: הסמכת הנציבות לתבוע בשמו של אדם בתביעות שעניינן הפליה בשירות או העדר נגישות בקשר למקום ציבורי ושירות ציבורי

נכון להיום, מוסמכת הנציבות לגבי כל הפרה של חוק השוויון, לתבוע בשם הנציבות, וזאת לרבות בעניינו של אדם שהסכים לכך. לגבי הפרה של הוראות החוק לפי פרק ד' שעניינו איסור הפליה בתעסוקה, מוסמכת הנציבות גם לייצג אדם ולתבוע בשמו. מניעת האפשרות של הנציבות לייצג אדם בתביעות שעניינן איסור הפליה או נגישות בקשר למקום ציבורי או שירות ציבורי, גם כאשר מדובר בשירותים ומקומות שהם באחריות של גוף ממשלתי או גוף ציבורי אחר, יוצרת חסם בנגישות לצדק של אנשים עם מוגבלות, שכן היא מחייבת את הנפגע לשכור את שירותיו של עורך דין פרטי אם הוא רוצה להיות צד לתביעה ולהגיש את התביעה בשמו. על רקע החסמים הניכרים שניצבים בפני אנשים עם מוגבלות בבואם למצות את זכויותיהם, מוצע לאפשר לנציבות אף לייצג אדם בתחומים נוספים המוסדרים בחוק השוויון (איסור הפליה ונגישות בקשר למקום ציבורי ושירות ציבורי), בדומה למה שנקבע בפרק התעסוקה.

עיקר 3: הארכת המועד להשלמת חובת ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות במשרדי הממשלה ויחידותיה

נכון להיום, חובת הנגישות החלה על בנייני הממשלה ויחידותיה (לרבות משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר) נקבעה בחוק לסוף שנת 2019 לצד אפשרות להארכת המועד בשנה נוספת באמצעות צו של שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עד לסוף שנת 2020. מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר פועל לפי תכנית עבודה מסודרת, בסיוע מינהלת ייעודית שאמונה על ריכוז הנושא, להשלמת חובת הנגישות בכלל הבניינים הקיימים של משרדי הממשלה כאמור. בשל קשיים וחסמים שונים, ובשנה האחרונה על רקע השפעות משבר הקורונה, ועל אף מאמצים ומשאבים רבים שהשקיע מינהל הדיור הממשלתי, לא ניתן להשלים את ההנגשה בסוף שנת 2020. לאחר שהובהר כי הממשלה עומדת להשלים עד סוף שנת 2020 כ-62% מהבניינים החייבים בהנגשה, מוצע להאריך בשנה נוספת את מועד ההנגשה. כמו כן, מוצע לקבוע כי שר המשפטים יהיה רשאי להאריך את המועד בשנה אחת נוספת לאחר מכן (כך שהחובה תחול בסוף שנת 2022), אם יוכח כי בשנת 2021 הושלמה ההנגשה ב 80% מכלל הבניינים החייבים בהנגשה ושאינם מיועדים לפינוי בהתאם להסדר מיוחד שנקבע לעניין זה בסעיף 19ט(יא) לחוק. לצד זאת מוצע לקבוע מנגנוני פרסום ודיווח שיבטיחו שקיפות והמשך עבודה עד להשלמת החובה.

עיקר 4: יצירת מסלול אכיפה מנהלי (עיצומים כספיים) של הוראות מסוימות מכוח חקיקת השוויון והנגישות

נכון להיום, האכיפה של ההוראות מכוח חוק השוויון נעשית באמצעות הליך מנהלי-פלילי, הכרוך בהוצאת "צו נגישות" או "צו ייצוג הולם", לפי העניין, כאשר רק הפרת הצו מהווה הפרה פלילית שבגינה רשאית הנציבות להגיש כתב אישום, ובאשר להוראות הנגישות רשאית להגיש כתב אישום גם נגד נושאי משרה שחלה עליהם חובה לפקח ולעשות ככל שניתן למניעת ההפרה. הליך זה אינו מייצר הרתעה מספקת מול החייבים משום שבאפשרותם להתחיל בביצוע חובותיהם ברגע קבלת הצו ובכך להימנע מעבירה וסנקציה, על אף שלאורך זמן לא עמדו בחובתם החוקית. נתון זה מקשה מאוד על הטמעה רחבה של הוראות הנגישות והפעולה להשגת ייצוג הולם ולכן מוצדק יותר ויעיל יותר לאכוף אותן באמצעות מנגנון של עיצומים כספיים, שיוטלו באמצעות מנגנון סדור ומידתי כלפי החייבים, ובקשר לנגישות גם כלפי נושאי המשרה הבכירים ביותר בתאגיד או ברשות ציבורית. מדובר בהוראות רגולטוריות שהן ברובן טכניות וניתן להיווכח בנקל בקיומן או בהפרתן. על כן מוצדק יותר ויעיל יותר לאכוף אותן באמצעות עיצומים כספיים ולא להידרש לכלים פליליים.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד