הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - סמכות בית הדין לעבודה להאריך מועדים להגשה), התשס"ו-2006
 
 

הצעה זו ענינה בהקניית סמכות לבית-הדין לעבודה להורות על הארכת מועדים לענין הגשת תובענות וערעורים נגד המוסד לביטוח לאומי. בסעיף 396 לחוק הוסמך שר המשפטים, בהתיעצות עם שר העבודה והרווחה, לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית-הדין לעבודה. בזמנו, הותקנו תקנות הקובעות מועדים להגשת תובענות נגד המוסד לביטוח לאומי לבית-הדין לעבודה ולהגשת ערעורים לבית-הדין על החלטות ועדות עררים של המוסד.

המועדים שנקבעו בתקנות הינם קצרים יחסית, ונסיון החיים הוכיח כי עלול להיגרם עוול לתובעים ולמערערים רבים בריבם ודינם עם המוסד לביטוח לאומי בהעדר סמכות מפורשת להאריכם מטעמים מוצדקים מיוחדים. מן הראוי לזכור כי בעוד מערכת השיפוט מצויידת באמצעי מינהל ומיחשוב מודרניים ומהירות היערכותה ותגובתה משופרת, הרי לוחות הזמנים מבחינת האזרח אינם מאוזנים דיים נוכח אילוצים שהפרט - התובע או המערער, נתקל בהם בנסיבות שונות בעריכת הליך התביעה או הערעור ונקיטתו בפועל.

בחיקוקים שונים פזורות הוראות המסמיכות ערכאות שיפוט למיניהן להאריך מועדים הקבועים בחיקוק מטועמים מיוחדים שיירשמו. בית הדין לעבודה קבע לא אחת שאין הוא מוסמך – לענין הגשת תביעות וערעורים נגד המוסד לביטוח לאומי – להורות על הארכת מועדים ומן הראוי להסמיכו לעשות כן ללא דיחוי נוסף, ובלשון בית-הדין: "מאחר שהסמכה כזו לא נקבעה דין הערעור להידחות. אין אלא לחזור פעם נוספת על הצורך בשינוי המצב בענין נושא ערעור זה" (דב"ע מט/170-0 פרת – המוסד לביטוח לאומי, דיון מט/170-0, פד"ע כא' 132 ,138) וכן "לא יתכן שלאף גוף לא תהיה סמכות להארכת מועד" (דברי השופטת אלישבע ברק בדעת מיעוט בעב"ל 307/96 אל על – המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, לג 32).

התיקון המוצע יתן בידי בית-הדין לעבודה אמצעי שהוא מייחל לו – ובדין – זמן רב יתר על המידה.  אין לחשוש כלל לפגיעה בסדרי-הדין, שכן הארכת מועדים כפופה, כאמור, להפעלת שיקול – דעת ולקיום טעמים מיוחדים שיירשמו.

הצעת חוק של חבר הכנסת  דוד טל

  הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - סמכות בית הדין לעבודה להאריך מועדים להגשה), התשס"ו-2006
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד