חובת השעיית עובד שהוגש נגדו כתב אישום בהתעללות או תקיפת חסר-ישע
16/10/2006
 
 

הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון – חובת השעיית  עובד שהוגש נגדו כתב אישום בהתעללות או תקיפת חסר-ישע), התשס"ו-2006

הצעת חוק זו באה לעולם על רקע הדו"ח החמור לבדיקת האירועים באגף הנעול במעון לאנשים עם פיגור שכלי נווה-מנשה, שחשף שימוש באלימות כלפי חוסים חסרי ישע, כאשר עובדי המדינה אשר כנגדם הועלו הטענות - המשיכו וממשיכים לשמש בתפקידם גם כיום.

אוכלוסיית חסרי-הישע, המונה אנשים עם פיגור שכלי, לקות פיזית חמורה או לקות נפשית – כשמה כן הן. על פי רוב, חסר-ישע איננו מסוגל להגן על עצמו מפני תקיפה או התעללות ובמקרים רבים אף איננו יכול להלין אודות התוקף - וכך למנוע את הישנות התקיפה או ההתעללות.

מטבע הדברים, הטיפול בחסר-ישע לאורך שעות היממה כולל מצבים רבים בהם חסר הישע והמטפל בו נמצאים לבדם, מבלי שיהיו עדי ראיה נוספים או מי שימנע, חלילה, פגיעה בחסר הישע.

החוק הקיים מקנה לנציב שירות המדינה סמכות להשעות מתפקידו עובד שהוגשה כנגדו קובלנה. מטרתה של הצעת חוק זו היא להפוך סמכות רשות זו - לסמכות חובה, בנסיבות ייחודיות כדלקמן:
כאשר עובד מדינה, הנמצא במסגרת עבודתו במגע ישיר עם חסר-ישע (מטפל, איש צוות במעון, איש רפואה וכדומה), שבעקבות חקירת משטרה הוגש נגדו כתב אישום פלילי בחשד להתעללות בחסר-ישע, תופסק לאלתר עבודתו עם חסרי-ישע, הוא יושעה או יועבר לתפקיד אחר.

אומנם, על פי הדין הפלילי בישראל אדם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת. עם זאת, הליכים פליליים עשויים להמשך חודשים ארוכים ואף שנים - ובשל מאפייני אוכלוסיית חסרי הישע, מוטלת עלינו החובה להבטיח את שלומם ואת רווחתם.

בשל חוסר יכולתו של ציבור שברירי ופגיע זה להגן על עצמו, מוצדקת הפגיעה המזערית בחופש העיסוק של מי שחשודים בביצוע עבירות של התעללות. צעד זה הנו הכרחי על מנת למנוע מצב בלתי מתקבל על הדעת לפיו אדם חשוד בהתעללות ממשיך להימצא במגע ישיר עם חסרי-ישע, ואפשר שאף, חלילה, ממשיך את מסכת ההתעללות באין מפריע.

  חובת השעיית עובד שהוגש נגדו כתב אישום בהתעללות או תקיפת חסר-ישע
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד