חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, התשס"ז-2007
9/01/2007
 
 

 

 

חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, התשס"ז-2007*

 

בחוק זה –

1.

הגדרות

"ניצול שואה נזקק" – אדם הזכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980[1], שמתקיימים בו כל אלה:

 

 

(1)       הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל;

 

 

 

(2)       מתקיים בו אחד מאלה: 

 

 

 

(א)      הוא קיבל תשלום לפי ההסכם שנחתם ביום י"ב בתשרי התשנ"ג (9 באוקטובר 1992) בידי שר האוצר הפדרלי של גרמניה ובידי ועדת התביעות החומריות של יהודים נגד גרמניה**;

 

 

 

 

(ב)       הוא קיבל תגמול לפי החוק הגרמני להקמת קרן "זיכרון, אחריות ועתיד" מיום א' באב התש"ס (2 באוגוסט 2000), למעט יורש של ניצול שואה שקיבל תגמול לפי החוק האמור***;

 

 

 

 

(3)       הוא אינו זכאי לגמלה חודשית מהרפובליקה הפדרלית של גרמניה בשל רדיפות הנאצים, למעט תשלום כאמור בפסקה (2)(א);

 

 

 

(4)       הוא אינו זכאי לתגמולים או להטבות לפי כל אחד מהחוקים הבאים:

 

 

 

(א)      חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954[2];

 

 

 

 

(ב)       חוק נכי רדיפות הנאצים;

 

 

 

 

(ג)       חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992[3];

 

 

 

 

(ד)       חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה, התש"ס-2000[4];

 

 

 

 

"הטבה" – לרבות פטור מלא או חלקי מתשלום או מאגרה, או אגרה מופחתת;

 

 

"השכרה ציבורית" – כהגדרתה בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998[5];

 

 

"חוק נכי רדיפות הנאצים" – חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957[6];

 

 

"מחוסר דיור" – מי שאין ולא היתה בבעלותו או בבעלות בן זוגו דירה או חלק בדירה והוא אינו מתגורר בדיור ציבורי;

 

 

"הרשות המוסמכת" – כמשמעותה בסעיף 2 לחוק נכי רדיפות הנאצים;

 

 

"השר" – שר האוצר.

 

 

הוגשה בקשה לרשות המוסמכת, תחליט הרשות המוסמכת אם מתקיימים במבקש כל התנאים שבפסקאות (1) עד (4) להגדרה ניצול שואה נזקק שבסעיף 1.

2.

בקשה לרשות המוסמכת

(א)      ניצול שואה נזקק, הזכאי ממשרד הבינוי והשיכון לסיוע בתשלום שכר דירה, זכאי לתוספת בשיעור של 10% מסכום הסיוע שהוא זכאי לו.

3.

דיור ציבורי

(ב)       שר הבינוי והשיכון, בהסכמת השר, יקבע הוראות בדבר מתן עדיפות לדיור  בהשכרה ציבורית לניצולי שואה נזקקים מחוסרי דיור.

 

 

(א)      ניצול שואה נזקק פטור מתשלומי האגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה לפי חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965[7].

4.

אגרת מקלט טלוויזיה

(ב)       הפטור לפי סעיף זה יינתן גם כאשר רק אחד מבני הזוג המתגוררים באותה יחידת דיור שבה נמצא מקלט הטלוויזיה, הוא ניצול שואה נזקק. 

 

 

(א)      ניצול שואה נזקק זכאי, אחת לשנה, למענק הטבות בסכום השווה ל-15% מהשכר הממוצע המחושב לפי סעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[8] (בחוק זה – מענק הטבות). 

5.

מענק הטבות

(ב)       משרד האוצר ישלם את מענק ההטבות לניצול שואה נזקק, הזכאי למענק הטבות, בחודש אוגוסט של כל שנה.

 

 

(א)      הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות המוסמכת כאמור בסעיף 2, רשאי לערור עליה לפני ועדת עררים, כמשמעותה בסעיף 16 לחוק נכי רדיפות הנאצים, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.

6.

ערר וערעור

(ב)       על החלטתה של ועדת העררים ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בדן יחיד.

 

 

(ג)       על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם נתקבלה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

 

 

(ד)       סדרי הדין שנקבעו לפי סעיפים 17 ו-17א לחוק נכי רדיפות הנאצים יחולו, בשינויים המחויבים, על ערר וערעור כאמור בסעיף זה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

 

 

ניצול שואה נזקק הזכאי להטבה לפי חוק זה, ובאותו ענין שבתחומי ההטבה זכאי להטבה גם לפי כל דין או הסכם אחר, זכאי להטבה אחת בלבד בשיעור הגבוה מביניהן.

7.

מניעת כפל הטבות

(א)      זכות למענק הטבות אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך.

8.

חיסיון מענק הטבות

(ב)       הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מענק הטבות ששולם באמצעות תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981[9], או באמצעות חברת דואר ישראל בע"מ, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לחוק הדואר, התשמ"ו-1986[10] (בסעיף זה – החברה), במשך שלושים ימים מיום ששולם, ואולם רשאים התאגיד הבנקאי או החברה, לפי הענין, לנכות ממענק ההטבות כל סכום שנתנו לניצול השואה הנזקק על חשבון מענק ההטבות.

 

 

(א)      שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לקבוע, בצו, שיעורים מרביים לשכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בבקשה לרשות המוסמכת, לפי חוק זה.

9.

הגבלת שכר טרחה

(ב)       לא יידרש אדם, על אף האמור בכל הסכם, לשלם שכר טרחה בעד הטיפול בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בסכום העולה על השיעורים שנקבעו לפי אותו סעיף קטן; שילם אדם בעד הטיפול בבקשה כאמור שכר טרחה בסכום העולה על השיעורים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף. 

 

 

השר ממונה על חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

10.

ביצוע ותקנות

(א)      תחילתו של חוק זה ביום ט"ו בתמוז התשס"ז (1 ביולי 2007) (בחוק זה – יום התחילה), ואולם לא תשולם ולא תינתן הטבה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום התחילה.

11.

תחילה ותחולה

(ב)       אדם שהוכר כניצול שואה נזקק, זכאי להטבות לפי הוראות חוק זה בעד התקופה שבה הוא ניצול שואה נזקק, החל ב-1 בחודש שבו הגיש את הבקשה לרשות המוסמכת לפי סעיף 2.

 

 

בתקופה שמיום התחילה ועד ליום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007) ייקרא סעיף 5(א) כך שבמקום "15%" יבוא "7.5%".

12.

הוראת שעה

 

 

 

 

 

אברהם הירשזון

שר האוצר

 

אהוד אולמרט

ראש הממשלה

 

 

 

 

 

 

 

 

דליה איציק

יושבת ראש הכנסת

 

משה קצב

נשיא המדינה

 

 

 



* התקבל בכנסת ביום י"ב בטבת התשס"ז (2 בינואר 2007); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת – 105, מיום ה' בכסלו התשס"ו (6 בדצמבר 2005), עמ' 71.

[1] ס"ח התשמ"א, עמ' 30. 

** העתק ההסכם מופקד בלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר וכל אדם רשאי לעיין בו.

*** BGB I. 1263; העתק החוק מופקד בלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר וכל אדם רשאי לעיין בו.

[2] ס"ח התשי"ד, עמ' 76.

[3] ס"ח התשנ"ב, עמ' 205.

[4] ס"ח התש"ס, עמ' 178.

[5] ס"ח התשנ"ט, עמ' 2.

[6] ס"ח התשי"ז, עמ' 163.

[7] ס"ח התשכ"ה, עמ' 106.

[8] ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.

[9] ס"ח התשמ"א, עמ' 232.

[10] ס"ח התשמ"ו, עמ' 79.

  חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, התשס"ז-2007
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד