תוספת למיבנה תחוייב להיות נגישה לאנשים עם מוגבלויות (קול ברמה)
5/08/2009
 
 

מקור: יומן צהריים, קול ברמה

שמואל חיימוביץ-נציב שיוויון לאנשים עם מוגבלות  תיקון לתקנות התכנון והבנייה תוספת למיבנה תחוייב להיות נגישה לאנשים עם מוגבלויות  משר'' המשפטים מש'' הפנים.

ניצן קידר:  יומ צהריים של קול ברמה, עכשיו אנחנו רוצים לדבר על תקנה חדשה, תיקון לתקנות התיכנון והבניה שנכנסת היום לתוקף, ולפיה כל מבנה חדש שיוקם, או תוספת למבנה, חייבת להיות נגישה לאנשים עם מוגבלויות.
על כך אנחנו רוצים לשוחח עם מי שאחראי על הנושא הזה, נציב שיוויון לאנשים עם מוגבלות, שמואל חיימוביץ, שלום לך.
שמואל חיימוביץ:  שלום.
ניצן קידר:  אז בוא קודם כל תסביר לנו, איך באמת הצלחתם להעביר שינוי כזה מבורך?
שמואל חיימוביץ:  באלף תשע מאות תשעים ושמונה, נחקק לראשונה חוק שיוויון זכויות, לאנשים עם מוגבלות, במסגרתו הוקמה נציבות שיוויון זכויות, לאנשים עם מוגבלות, שבראשה אני עומד היום, והיא פועלת במשרד המשפטים.
באלפיים וחמש נחקק פרק הנגישות, לחוק זה, ועל פי החוק, על פי פרק זה, אמורים משרדי ממשלה שונים, להתקין תקנות, בנושאים שונים, שיבטיחו אפשרות של נגישות, לאנשים עם מוגבלות, כל סוגי המוגבלויות, בהקשרים שונים.
אחד מהם זה נושא התיכנון והבנייה, בבנייה חדשה. התקנות האלה הם תקנות של משרד הפנים, ואנחנו היינו גוף מייעץ, למשרד הפנים, במסגרת ניסוח התקנות, וליווינו את הניסוח של התקנות והדיונים שהיו בועדת העבודה, הרווחה, והבריאות בכנסת.
ניצן קידר:  ועכשיו בעצם מה זה אומר, זאת אומרת, שלאנשים עם מוגבלויות יהיה יותר קל להיכנס בסופו של דבר למבנים, שעד היום היה להם מאוד קשה להיכנס אליהם, או לדוגמא, בעיית מדרגות שהיתה קיימת, תיפטר?
שמואל חיימוביץ:  בהחלט, הואיל ואנחנו מדברים עם גוף שמשדר למאזינים רבים מתחום של שומרי המצוות, אני מוצא לנכון להדגיש דווקא את הפן הזה.
נדרשת נגישות למשל לבתי כנסת, ולבתי תפילה, נדרשת נגישות למקוואות, לבתי עלמין, גם לגברים, גם לנשים, כל מה שקשור לנגישות, לאנשים עם מוגבלות, במסגרת המקומות הציבוריים שציינתי, יחוייבו מעתה, כחלק מהליך של תיכנון ובנייה, בהתייחסות לנושא הזה, גם בהיבט של נגישות, ללא מדרגות, גם אפשרות להגיע למפלסים שפתוחים לקהל ולציבור, לרבות עזרת נשים.
אומנם בתקנות ... איזונים מתאימים, כדי לאפשר שעזרת הנשים, אם לא רוצים לעלות לקומה שנייה, חלק ממנה, בגודל מסויים, יהיה גם בקומת הקרקע, ובצורה כזאת לתת את המענה.
לגבי נגישות למקוואות, אז למשל, אם יש מישהי שהיא צריכה לטבול באמצעות מיתקן מיוחד, אז יבנו מקוואות נגישים, ויוסיפו את המיתקן הזה, לפי גודל הישוב, ואם יש צורך.
לגבי בתי עלמין, אז אמורים להיות שמה מבנים, אם זה המבנים שהם נגישים לציבור, שמגיע לכבד את כבוד המת, ואם זה לפקוד קברים, הנגישות צריכה להיות עד למרחק שלא יעלה על חמש עשרה מטר, ממקום של מצבה כלשהי, ועוד כהנא וכהנה.
ניצן קידר:  מי אמור לאכוף את התקנות האלה.
שמואל חיימוביץ:  התקנות האלה, כדי לקבל היתר בנייה, ואחר כך היתר לחיבור תשתיות, ובסופו של דבר היתר לאיכלוס, כל התהליך הזה הוא מחובתה של הרשות המקומית, אבל תנאי מקדים למתן ההיתרים האלה, זה שהתיכנון החדש צריך להיות מלווה במורשי נגישות, מבנים, תשתית וסביבה.
כלומר, יש גורם מקצועי חדש, שרק אישור שלו, שיכול לאשר ולאפשר את הפקת היתר הבניה, ובהמשך את השימוש במבנה.
על גורם אחד יש לנו את הרשות המקומית, באמצעות אותם מורשי נגישות, שלכאורה יכולים להיות גם נציגים של היזמים, בהמשך יש לנו גם את האפשרות שאירגון שמייצג אנשים עם מוגבלות, יתבע תביעה, מי שלא עומד בדרישות של התקנות, ואפילו אדם עם מוגבלות, שמוצא את עצמו ניפגע מכך שאין נגישות, הוא יכול לתבוע ללא הוכחת נזק, פיצוי של עד שישים אלף שקל.
גורם אחרון, ואולי אפילו ראשון במידה מסוימת, זה אנחנו כנציבות, אנחנו מקימים מחוזות ברחבי הארץ, עם גופים מפקחים, עם אפשרות לתבוע גורמים שלא יעמדו בדרישות החוק.
ניצן קידר:  שמואל חיימוביץ, נציג שיוויון לאנשים עם מוגבלות, במשרד המשפטים נציין, תודה רבה לכם, על העבודה המבורכת, ושרק תימשך.
שמואל חיימוביץ:  תודה רבה.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד