גיא מרוז התחזה לנכה, בוחן את הנגישות לנכים (אורלי וגיא בע"מ)
26/08/2009
 
 

מקור: אורלי וגיא בע"מ

אורלי וילנאי : ועכשיו לאיש המסתורין שלנו. בכל שבוע אנחנו שולחים אדם מוכר.
גיא מרוז : סלב.
אורלי וילנאי : נכון. למשימה חברתית, בואו ניזכר רגע מי היה כאן עד עכשיו.
גיא מרוז : את אלון... אנחנו שלחנו להחליף קומקום זה היה, נכון? ...להחליף קומקום, לקבל את הכסף, לא כל כך הצלחנו.
אורלי וילנאי : נכון. את אורנה דץ אנחנו שלחנו למשטרה להתלונן על גניבה.
גיא מרוז : את צופית גרנט חיפשנו... להומלסית היא היתה ברחוב, יום שלם זה היה.
אורלי וילנאי : כן, וזאת כבר ציפי שביט אותה שלחנו להידחף בסופר. והיום שלחנו את האיש הזה, תיכף תראו את פרצופו, כדי לבדוק איך זה להיות נכה בישראל 2009.
גיא מרוז : גיא מרוז...
* לראות...
גיא מרוז : ככה בדיוק נראה כוכב פורנו...
* זה חלום חיי ככה לעשות ככה בשיער...
* ברוכים הבאים לעולם האמיתי.
גיא מרוז : זה העולם האמיתי.
* זה העולם האמיתי. כדאי... מסתובבים, רגליים רפויות, לא להצמיד, ולא ל... ולא לבעוט באף אחד.
גיא מרוז : תחרות עד היציאה.
זהו, נראה לי שהכל ברור, לא לתופף ברגליים, לא לבעוט באנשים, להישאר תמיד ישר על המסלול. כמה מסובך זה כבר יכול להיות. רציתי להתחיל את היום עם קפה קטן. אין כניסה לנכים? ...לא, אני רוצה... למה אין פה רמפה קטנה, משהו. לא חשוב... סליחה, יש פה איזה רמפה, משהו? אין לכם רמפה?
שימו לב למדרגה הזאת, נכון שמעולם לא שמתם לב בכלל שיש מדרגה כזאת בכל כניסה לבית קפה או חנות. אבל כשאתה על כיסא גלגלים יש לה פתאום משמעות אחרת לגמרי.
אין לכם רמפה פה? למה אין לכם רמפה? טוב, לא צריך קפה, נשתה בבית. נלך לתפוס מונית. האח, כמה חבל שאני לא יפהפיה בלונדינית עם שתי רגליים ארוכות. שלום, רגע רגע. לא חשוב אני אתגלגל לבד. החלטתי ספונטנית לנסות את הרכבת, מתברר שנכה לא כל כך יכול להיות ספונטני בלנסות את הרכבת, כי נכה צריך להודיע 24 שעות מראש להנהלת הרכבת על בואו. למה? זוכרים את הרמפה? כל כך התרגשנו מהעובד האנושי עד ששכחנו לשאול את השאלה הכי חשובה. כל אבן שבורה, כל בלטה עקומה, כל שיפוע מיותר הופך את התנועה לכל כך קשה, דברים שבשביל הולך על שתיים לא קיימים הופכים למלחמת קיום שאתה יושב על כיסא. וזאת כבר כניסה לבנין ממשלתי, בנין חדש, הוא חייב להיות נגיש על פי החוק וכן עם... סללו כאן דרך גישה לנכים, רק מה סללו שיפוע של עשר מעלות שזה הרבה מעל התקן המקסימלי לנכים. זה הכניסה לנכים? איך נכנסים נכים? בודדים הנכים שצולחים את זה. אני רוצה לבד, רוצה לבד. נורא גבוה, זה שיפוע גבוה נורא. תגיד יש כניסה אחרת לנכים? אז הלכתי לראות סרט, הצגה יומית, קולנוע גת. רגע איפה הכניסה לקולנוע? הא מפה? ואין מעלית? אתם באמת חושבים שנכים יכולים להיכנס סתם ככה לראות סרט, אתם כנראה חיים סרט. ביני לבין הסרט מפרידות 39 מדרגות. אם אני רוצה לבוא לראות פה סרט אני לא יכול? לעירייה? מה שנשאר זה שוב לנסות לשתות איזה כוס קפה, להטביע את כל היגון. ...במיזוג לשבת... אני לא יודע אם היה פחות נעים לראות אותם נבוכים כל כך, או להרגיש שעוזרים לך, אלא שבפעם הראשונה היום מישהו התחיל לקחת אותי ברצינות. כן, רק באילנ''ס הבינו שנכים הם גם אנשים רגילים ששותים קפה וזזים ממקום למקום. מתי יהיה רמפה?
* עד סוף שבוע הבא.
גיא מרוז : עד סוף שבוע הבא?
* בעזרת השם.
גיא מרוז : אנחנו באים בודקים.
* ברוך הבא.
גיא מרוז : אתה יודע מה עזוב עזוב עזוב. אתם זכיתם כי אתם הייתם הכי נחמד עד עכשיו.
* תודה.
גיא מרוז : באמת. תודה רבה על היחס בכל מקרה. אתה מזהה אותי? אני יהודה ברקן, ככה אני מרגיש. אני גיא מרוז.
* הא נכון, גיא.
גיא מרוז : הוא לא יכול לקום אבל, הוא... זה ההבדל ביני לבינו.
זה היה מדהים, באמת, א'' מסויט כי זה היה נורא קשה, ו- ב''... אתה פתאום קונה איזה קלישאה... אתה פתאום קולט כמה אנחנו מאושרים אלה שיכולים ללכת נורמלי, זה לא יאומן כמה המדינה שלנו כל המלחמות וכל הבעיות, לא נגישה, פשוט לא נגישה.
אורלי וילנאי : נכון. באמת נעשה שינוי ויש חוק רק שהוא אומר להנגיש רק מוסדות ציבור.
גיא מרוז : כן...
אורלי וילנאי : ורק חדשים...
גיא מרוז : בקיצור...
אורלי וילנאי : וגם זה לא... לא מורשים, ולכן תחשבו על עצמכם חברים, כולנו בשלב מסוים נגיע למצב כזה או דומה, אז אפילו מטעמים אגואיסטים שווה וצריך וחובה להנגיש את המקומות האלה. אבל כמובן שאי אפשר בלי תגובות, אתה ערוך?
גיא מרוז : ערוך לגמרי.
אורלי וילנאי : אז שים לב, זו היא תגובת רכבת ישראל, הם אומרים על זה שצריך להודיע מראש על כל נכה שמגיע, הם אומרים כך: המחוקק הוא זה שקבע כי נוסע המתנייד בכיסא גלגלים צריך להודיע למוקד הרכבת אודות נסיעתו 12 שעות מראש.
גיא מרוז : 24 לא.
אורלי וילנאי : וזאת על מנת שיוקצה בעבורו עובד זמין בהפעלת המעלון אל הרכבת, כמובן שישנו גם סיוע לאלה שאינם מתאמים את בואם מראש, אבל זה לוקח יותר זמן. אותך העלו?
גיא מרוז : כן, גם העובד היה מקסים שמה צריך להגיד.
אורלי וילנאי : זה נכון. מה שענו לנו מ- ת'' י'' תיאטראות בעם.
גיא מרוז : קולנוע גת מה שנקרא.
אורלי וילנאי : נכון. הם אמרו כך: קולנוע גת נבנה בשנות ה- 50 ולאור המבנה המיוחד של הקולנוע אין מקום למעלית ואין אפשרות טכנית למקם אותה, לכן לא ניתן להנגיש את הקולנוע לנכים.
גיא מרוז : אני רוצה להגיב על התגובה הזאת, קולנוע גת הוא קולנוע שמקרין מאז שאני בן 6, לא יכול להיות שאי אפשר לעשות שם מעלית, לא יכול להיות שאי אפשר במקום הזה לשים, להתקין מעלית, זה לא יתכן.
אורלי וילנאי : אין דבר כזה לא. ואפריקה ישראל ענו לנו על המגדל הזה שבו משרד הפנים יושב.
גיא מרוז : משרד הפנים.
אורלי וילנאי : המשרדים הממשלתיים. אמרו ככה: הקמת מגדל היובל לוותה באופן צמוד ושוטף על ידי יועץ נגישות מוסמך שקיבל את כל האישורים הסטטוטורים לרבות אישור איכלוס ותעודת גמר. הם אומרים שהם עמדו בכל התקנים הנדרשים לקבלת אישורים כאלה, אבל הם גם אומרים החברה תמשיך לעשות לשיפור תמידי להמשך עמידה בתקנים.
גיא מרוז : אני מזמין, כן כן ברור, אני מזמין מנכ"ל, מה זה אפריקה ישראל קוראים להם?
אורלי וילנאי : כן.
גיא מרוז : אני מזמין מנכ"ל אפריקה ישראל לבוא איתי, כיסא גלגלים אני, כיסא גלגלים הוא, שנינו ביחד מנסים לעלות את השיפוע הזה, נראה מי יגיע ראשון אם מישהו יגיע בכלל.
אורלי וילנאי : כן. שם היו כוונות טובות, הביצוע פחות.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד