על נגישות בהשכלה הגבוה בישראל (רשת ב')
1/11/2009
 
 

ראיון עם שירלי לוי, סטודנטית עיוורת מהאונ'' הפתוחה ונעמה אריאן בר נוי, סטודנטית נכה בכיסא גלגלים במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון - מספרות על השפעת המגבלות שלהן על הלימודים, המוסדות שבו הן לומדות מנסות לעזור להן מבחינת הנגישות, הבדל הנגישות בין ישראל לשאר העולם.

מקור: סדר יום, רשת ב'

קרן נויבך : בוקר טוב לשירלי לוי.
שירלי לוי : בוקר טוב.
קרן נויבך : סטודנטית שחוזרת היום ללימודים באונ'' הפתוחה, בקמפוס בירושלים.
שירלי לוי : נכון.
קרן נויבך : ברכות. ובוקר טוב לנעמה ריאן בר נוי.
נעמה ריאן בר נוי : בוקר טוב.
קרן נויבך : סטודנטית שלומדת הנדסה אזרחית במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. ברכות גם לך.
נעמה ריאן בר נוי : תודה רבה.
קרן נויבך : ושתיכן, כל אחת מסתובבת בעולם עם מוגבלות קטנה שהופכת את החיים קצת יותר קשים, בעיקר באוניברסיטאות, נכון שירלי.
שירלי לוי : נכון.
קרן נויבך : את עיוורת. מה זה אומר מבחינת הפרקטיקה היומיומית?
שירלי לוי : הפרקטיקה היומיומית היא יותר מסובכת מאשר לבן אדם רגיל מכיוון שמבחינת הניידות הוא צריך להיות יותר מוכן, יותר ללמוד את הדברים, את הדרך ואת כל הדרוש לכך בתוך הקמפוס. דבר שני זה גם במהלך הלימודים זה עניין של ספרים, הקראות, זה עניין של לשבת בשיעורים ולעשות אחר כך עבודה כפולה כי את צריכה לשבת ולשמוע את השיעור שוב כדי לסכם אותו, לא כמו סטודנט רגיל שישר מסכם בתוך השיעור וכן הלאה.
קרן נויבך : את נעזרת במישהו? את עושה את הכל לבד? עד כמה האוניברסיטה בעניין הזה עוזרת לך, משתפת פעולה?
שירלי לוי : מאוד עוזרת. היא הולכת עם הסטודנט המוגבל. באופן כללי הולכת עם הסטודנטים אבל במיוחד עם אנשים וצרכים מיוחדים היא הולכת ממש...
קרן נויבך : מה זה אומר בפרקטיקה?
שירלי לוי : בפרקטיקה, במהלך הקורסים היא נותנת תגבור פרטני לסטודנט, אם הסטודנט קשה לו להגיע לקמפוס אז המתגבר מגיע לבית של הסטודנט, נותנים גם עזרים אם יש קורסים מתוקשבים שזה דרך האינטרנט, יש ספרים מוקלטים שהאוניברסיטה מקריאה בשיתוף פעולה עם ספריה מוקלטת בהר הצופים בירושלים, הם מקליטים את הספרים של האוניברסיטה הפתוחה.
קרן נויבך : עשית השוואה עם אוניברסיטאות אחרות לפני שהחלטת ללכת לאונ'' הפתוחה?
שירלי לוי : בודאי.
קרן נויבך : ולאיזה מסקנה הגעת?
שירלי לוי : שהאונ'' הפתוחה קודם כל היא נותנת את הכי הרבה הקלות לסטודנט. ודבר שני היא גם עוזרת לסטודנט המוגבל ועם הצרכים המיוחדים, עוזרת לו לפרוס, וככה לכל הסטודנטים באונ'' הפתוחה, אבל על אחת כמה וכמה לבן אדם מוגבל שצריך לעשות יותר עבודה ועם הרבה יותר מכשירים, לפרוס את הלימודים שלו על כמה וכמה שנים.
קרן נויבך : נעמה, איך זה אצלך? פה עניין הנגישות הוא מאוד משמעותי. אני לא יודעת, אני לא זוכרת איך המרכז האוניברסיטאי בשומרון נראה. יש רמפות, יש נגישות לחדרים עם כסא גלגלים, מעבר במסדרונות, שירותים, איך זה עובד?
נעמה ריאן בר נוי : אז זהו, שמבחינת הצוות, הצוות מאוד משתדל אבל הבניינים עצמם הם קצת בעייתיים. זה בנייני תעשיה ישנים שהיו פעם, אז מעליות לא ממש. עכשיו התחילו מעט מאוד בניינים שיש בהם כבר מעליות. מה שמאוד משתדלים זה נגיד לשים אותי בכיתה אחת שאני לא אצטרך להתחיל לנסוע. באריאל יש שני קמפוסים, עליון ותחתון, שביניהם הדרך היא רק עם מדרגות וזה אומר שאני צריכה לעבור עם האוטו.
קרן נויבך : זאת אומרת מבחינת אדם בכסא גלגלים זה בכלל לא אופציה.
נעמה ריאן בר נוי : אופציה לעבור עם האוטו כל פעם או שמה שהם פשוט משתדלים לתכנן את השיעורים שלי, את כל המערכת שזה בכלל של כל התלמידים לפי המערכת שלי שנשאר באותה כיתה, שאני לא אצטרך כל שיעור להיטרטר עם האוטו מבניין לבניין, כי המעברים בין הבניינים הם מאוד בעייתיים.
קרן נויבך : כלומר את אומרת, המבנה עצמו הוא בעייתי אבל אני יכולה להבין ממה שאת מספרת שהאוניברסיטה מאוד קואופרטיבית, מאוד משתפת פעולה כדי לעזור לך.
נעמה ריאן בר נוי : כן.
קרן נויבך : מהבחינה הזאת הם מבינים את הבעייתיות והם עושים מה שאפשר כדי שתוכלי לעשות את המקסימום.
נעמה ריאן בר נוי : כן. אני יודעת שיש איזה תוכנית מאוד כללית שבטח יקח הרבה מאוד שנים עד שיותר ויותר בניינים יהיו נגישים. מה שקרוי שזה בנוי על הר והכל...
קרן נויבך : עד כמה זה קשה לך? עד כמה, את יודעת, זה קשה? עד כמה שלבים במשך היום, את יודעת, שאת כבר...
נעמה ריאן בר נוי : יש לי פעמים שזה מאוד מבאס כי למשל הקפיטריה, יש כיתות שאני רוצה ללכת לקפיטריה, לספריה, זה לא ממש אפשרי. כאילו, יש לי הפסקה אז אני שולחת מישהו מהתלמידים. יש איתי אחלה אנשים שזה המזל, שבאמת מפרגנים והולכים. אבל האפשרות להגיע לקפיטריה או לספריה במהלך ההפסקות היא בלתי אפשרית.
קרן נויבך : בלתי אפשרית. כמה שנים את כבר על כסא גלגלים ולמה בעצם?
נעמה ריאן בר נוי : הרבה מאוד שנים מתאונת דרכים בילדות, כשהייתי תינוקת התהפכנו עם האוטו ונפגעתי בעמוד השדרה. אז מילדות אני... בהתחלה הלכתי ובערך מכיתה א'' אני עם כסא גלגלים.
קרן נויבך : כלומר, זה חלק מהחיים כבר המון המון שנים.
נעמה ריאן בר נוי : כן.
קרן נויבך : תני ציון לחברה הישראלית בהתייחסות שלה לנכים על כסא גלגלים.
נעמה ריאן בר נוי : בשנים האחרונות קצת יותר טוב, זה דברים שמשתפרים אבל עדיין חסר מאוד. הכל נורא יחסי, ברגע שאת משווה את זה ליחס בחו"ל אז זה משהו אחר לגמרי. יש מקומות בחו"ל שאת פשוט כאילו מרגישה כאילו הכל נעשה נורא טבעי. למשל בברצלונה שכל האוטובוסים נגישים לחלוטין ואם טיפה קשה, אנשים תוך כדי מעבר ברחוב פשוט עוזרים לך, את לא מרגישה את זה בכלל.
קרן נויבך : כלומר, יש הבנה ברורה לחלוטין. את אומרת נניח דווקא בברצלונה, אני מניחה שזה ככה גם במדינות אירופאיות נוספות ובארה"ב, שלנכה צריכה להיות את הזכות הטבעית להסתובב בדיוק כמו אדם שהוא לא נכה. זה בכלל לא נמצא בסימן שאלה או במשהו שצריך להתאמץ עליו.
נעמה ריאן בר נוי : כן. את לא צריכה להתעקש על כל דבר, כל מקום לבדוק כן יש שירותים, לא, את יכולה להיכנס, לא יכולה להיכנס. יש מקומות בארץ שהם מאוד בסיסיים ויש מגבלה, בין אם זה שירותים או שאת מגיעה ואפילו יש מדרגה אחת. מדרגה אחת מספיקה לזה שזהו, פה זה נגמר.
קרן נויבך : OK. אני מקוה שאת יודעת, לאט לאט, זה יקרה, כי את אומרת שיש שינוי.
נעמה ריאן בר נוי : כן, יש איזה שהוא שינוי.
קרן נויבך : אבל אני חושבת אולי הבעיה זה לא מוטמע, זה לא מוטמע שזה מובן מאליו, שזה צריך להיות ככה.
נעמה ריאן בר נוי : כן. יש את הדברים הקטנים שכאילו מבחינת אנשים זה דברים מאוד קטנים, בדיוק כמו המדרגה הזאת, אבל הם מאוד מאוד חזקים ובעייתיים עם כסא גלגלים.
קרן נויבך : שירלי לוי ונעמה ריאן בר נוי, אני רוצה להגיד תודה לשתיכן ולאחל לכן המון המון בהצלחה בשנת הלימודים הקרובה ולכל הסטודנטים שיחד איתכם צועדים היום לקמפוסים השונים. תודה שדיברתם...
שירלי לוי : קרן, אפשר להוסיף דקה משהו?
קרן נויבך : כן, בטח.
שירלי לוי : OK. רציתי רק, אם כבר אתם מדברים על נגישות, אז האונ'' הפתוחה נגישה מבחינת נגישות ממש, אם זה ממדרגות או כיתות מותאמות ואם צריך גם שולחן מותאם אז לפני השיעור הצוות מתקין ומביא לסטודנט שולחן מתאים. וגם למדה איתי, אומנם אנחנו לומדים בשני תארים מקבילים, אבל חלק מהקורסים למדתי גם עם בחורה עם כסא גלגלים ומחוברת למכונת הנשמה שהתקינו לה, סידרו לה את הפינת ישיבה שלה על פי הצרכים שלה.
קרן נויבך : OK, טוב לדעת. שירלי לוי, נעמה ריאן בר נוי, תודה רבה לכם.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד