ראיון עם מיטל שוויגר-בבה"ס רעות בירושלים מעניקים שיעורים בנגישות לנכים (מבט לחדשות)
7/01/2010
 
 

מקור: מבט לחדשות, ערוץ 1

ינון מגל: כמה פעמים דילגנו במדרגות למוסד כלשהו, בלי לחשוב לרגע, כמה זה יכול להיות קשה, או אפילו בלתי אפשרי למי שמתנייע על כיסא גלגלים. בבית-ספר רעות בירושלים, מצאו דרך פשוטה, להמחיש לתלמידים, איך זה נראה משם. דיווחה של כתבתנו לענייני חינוך מיטל שוויגר.
דבי וודלוביץ, מורה: להסתכל, כל מה שיש לכם בדרך, איפה חונים המכוניות, מה קורה בכבישים עם העניין ש,
מיטל שוויגר: בביה"ס "רעות", החליטו ללמד את הילדים שיעור בנגישות, ילדים בריאים מתיישבים לכמה שעות על כיסא גלגלים.
שרון, תלמידה: אני חושבת שזה קשה, כל העליות וכל הירידות וזה, התעייפו לי הידיים,
תלמידה: גם לי התעייפו הידיים!
*: את מצליחה לבד?
מיטל שוויגר: הבוקר הסתובבנו איתם בירושלים, מדרכה ומעבר חצייה נראים אחרת, כשאתה יושב על כיסא גלגלים.
בני, תלמיד: התחושה קצת מבאסת, אבל בסדר.
מיטל שוויגר: שמה, אז מה, או.קיי., אז היא מבאסת,
בני, תלמיד: שאי-אפשר לעלות, וכאילו שזה לא שווה בין אנשים.
דבי ודלוביץ, מורה: עכשיו אנחנו עושים החלפה! מי שיושב עוזר מאחור,
איתמר, תלמיד: כמה טוב לחזור לרגליים.
מיטל שוויגר: באמצע הדרך הם מתחלפים, מי שתמך עד עכשיו מהצד, חווה את ההרגשה שאין רגליים.
בני, תלמיד: תחושה של חוסר אונים, את האמת.
מיטל שוויגר: וואלה, למה?!
בני, תלמיד: כי משהו כמו לעלות על המדרכה, שאתה בדרך-כלל, אתה בכלל לא חושב על זה, פתאום אתה אומר, אני משקיע בזה כוח כאילו.
דבי וודלוביץ, מורה: דברים שהיו לא קיימים בעולם של הילדים, פתאום זה קיים, ויש ילדים
שאפילו אחרי חופש, באו להגיד שהם נכנסו למסעדה, ושהיה, היו שירותים לא נגישים, הם הלכו למסעדה אחרת.
מיטל שוויגר: בכניסה לסופרמרקט, פגשנו את בנימין חזן, 50 שנה נכה, הוא מתמודד יום יום עם הקשיים.
בנימין חזן, נכה: שיהיו חזקים, בריאים ושלא ישבו על כיסאות גלגלים.
מיטל שוויגר: ואת ההרגשה שלהם אפשר לסכם במשפט אחד.
שרון, תלמידה: את הרגליים שלי, שזה לא מובן מאליו שבאמת יש את זה, ועכשיו הרגשתי קצת, טיפה, טיפה, מזער ממה שבאמת הם חווים כל יום.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד