בלי תבונה ורגישות
7/05/2010
 
 

מאת: נטע-לי בינשטוק

 

נעמה (36) וג'ף (34) ארז, זוג עיוורים תושבי רעננה, חשבו שחייהם השתפרו מהרגע שבו זכו לקבל את כלבת הנחייה שלהם, רוזי, לפני כשנה.

 

אבל הטיול האחרון שעשו בירושלים הפך לסיוט, והוכיח להם אטימות מהי.

 

סילקו אותם ממסעדה, לא נתנו להם להיכנס לכנסייה קתולית ואפילו איימו להוציא אותם במכות מבית קפה - כל זאת בגלל שהם מתנועעים בליווי כלבת נחייה, מה שנוגד לחלוטין את חוקי מדינת ישראל.

 

החמור מכך, הוא שכל זה קרה כשעשרות אנשים שיושבים ומטיילים במקומות הללו מסתכלים, ולא מסייעים בדבר. "בחיים לא הרגשנו כה מושפלים", הם אומרים השבוע מבית קפה קטן במרכז רעננה, שם אפילו לא חשבו פעמיים לפני שנתנו לזוג להיכנס והגישו להם תפריטים.

 

מסולקים מהכנסייה

 

ראשיתו של הסיפור הוא ביום שבת לפני שבועיים, אז החליטו בני הזוג ארז, לצאת לטיול בעיר העתיקה יחד עם אימו של ג'ף שהגיעה לביקור מיוחד מאוסטרליה. הם לקחו לטובת המאורע מורה דרך מיוחד לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, משה פרנק.

 

"לקחנו אותו בעבר, והיינו מאוד מרוצים ממנו", משחזרים בני הזוג את תחילת היום. "קבענו איתו ליום שלם, והוא הגיע לאסוף אותנו. העובדה שהוא מתמחה בטיולים לבעלי מוגבלויות מבחינתנו אומרת שהוא מתכנן את הטיול בהתאם לצרכים שלנו. התכנון שלנו באותו היום היה לבקר באתרים נוצריים בעיקר בעיר העתיקה, כי אימא של ג'ף, גם היא עיוורת, היא נוצרייה. בשבילה, לבוא לירושלים וללכת בויה דולרוזה זו חוויה מאוד משמעותית. זה היה אמור להיות השיא של הטיול שלה, בסוף השבוע האחרון שלה בארץ".  

 

שלושת בני המשפחה, בליווי מורה הדרך, יצאו לטייל ביחד עם כלבת הנחייה של בני הזוג, לברדורית לבנה ומקסימה בשם רוזי. "התחלנו באתר של הסעודה האחרונה, ולאחר מכן הלכנו לכותל המערבי", הם מספרים. "היינו צריכים לקבל אישור מעבר מיוחד מהשומרים, אבל ברגע כשהם הבינו שזו כלבת נחייה הכניסו אותנו בלי בעיה. טיילנו קצת, ולאחר מכן רצינו לשתות קפה, אז פנינו לכיוון הרובע המוסלמי. אמא של ג'ף לא צעירה, אז רצינו רק לשתות משהו ולנוח. התיישבנו במסעדה, או יותר נכון רצינו להתיישב, אבל הם לא הסכימו שנישאר. העובד של המקום ביקש מאיתנו שנצא, ואמר שהם סגורים, למרות שמסביבנו יושבים המון אנשים. עשר בבוקר ביום שבת, בכל זאת, והיו מלא תיירים".

 

כבר באותו הרגע הפכו בני הזוג ארז למתוסכלים מהמצב, אך בעידודו של מדריך הטיולים המשיכו על מנת שלא להרוס את היום כולו. "לא רצינו להרוס לנו את הטיול", הם מסבירים. "המשכנו לתחנה השלישית בויה דולרוזה, ובסמוך לשם יש כנסייה ארמנית קתולית, ובשטחה יש גם בית קפה. נכנסו, וברגע שהוא ראה שבידינו כלבת נחייה, השומר אמר לנו שאנחנו לא מורשים להיכנס לכנסייה. הסברנו לו שזה בניגוד לחוק, אבל בגלל שלא רצינו להתווכח, אמרנו שנשב בבית הקפה. הוא אמר זה בסדר, רק אל תיכנסו לכנסייה".

 

החוק עליו מדברים בני הזוג ארז הוא חוק איסור הפליית עיוורים הנעזרים בכלבי נחייה התשנ"ג 1993, שמגדיר שמקום ציבורי הוא "כל מקום הפתוח לקהל הרחב ללא יוצא מהכלל". לחוק כמה סעיפים, כשהראשון מדבר על אפליה במקומות עבודה, והשני מדבר על איסור כניסה לבעלי כלבי נחייה. "לא תוגבל זכותו של עיוור להיכנס למקום ציבורי ולהשתמש בכל מתקן המצוי בו, ולא תוגבל זכותו להשתמש בתחבורה ציבורית, בשל היותו מלווה בכלב נחייה".

 

החוק, אגב, מצוי על גבי כרטיס מנויילן בארנקה של נעמה, והיא, בתור בעליה של כלבת הנחייה, מציגה אותו במקרה הצורך. 

 

תלונה במשטרה

 

"כבר לא רציתי לשתות כלום, כי הרגשתי מושפלת", מספרת נעמה. "השומר אמר לנו שהוא מקווה שהוא לא יסתבך עם הבישוף שלו, בגלל הכלב. בכל מקרה, התיישבנו בבית הקפה, אבל לא להרבה זמן. פתאום רץ אחד מהעובדים במקום, וצעק עלינו שנעוף משטח הכנסייה, ושאנחנו לא רצויים".

 

"ניסינו להסביר לו, והוא רק חזר ואמר שהוא לא רוצה כלבים במקום. הוא אמר לנו שאם לא נצא תוך שלוש דקות, הוא יוציא אותנו בכוח. הוא פשוט צעק עלינו במשך כמה דקות. משה התחיל לצעוק כלפי היושבים בבית הקפה, באנגלית כדי שכולם יוכלו להבין אותו, 'איך אתם לא עושים כלום כשרוצים להעיף שלושה אנשים עיוורים מפה?', ואני רציתי להראות לעובד את החוק שבארנק שלי, אבל הוא לא הסכים להסתכל אפילו".

 

 

בשלב זה, מספרים בני הזוג, הרוחות במקום החלו להתלהט. "הוא אמר לנו קחו את הכלב לבית כנסת, למסגד, אבל לא לכנסייה", מספרת נעמה. "אני חשתי כבר מאוד מאוימת ממנו, והתקשרתי למשטרה. משה אמר לנו לצאת החוצה לחכות למשטרה, כי אני פחדתי שהוא באמת יפגע בנו".

 

"חיכינו למשטרה מחוץ לשטח שלהם, ולאחר כמה דקות הגיעו שוטרים. כשהם הגיעו, הם מילאו דו"ח אירוע, והעובד הזה של הכנסייה אמר להם שהוא לא ידע שמדובר בכלב נחייה. כל האירוע הזה התרחש איזה רבע שעה, והוא עדיין טען שהוא לא ידע שאנחנו עם כלב נחייה, גם אחרי שהוא בבירור קלט שאנחנו עיוורים, ואמרנו לו את זה כמה וכמה פעמים. השוטרים הסבירו לנו שאי הכנסת עיוורים אינה עבירה פלילית, אבל שאנחנו יכולים להגיש תלונה על איומים".

 

 



האירוע הזה היה הקש ששבר את גב הגמל עבור בני הזוג ארז. "כשהגענו לתחנת המשטרה כבר הטיול היה הרוס. החלטנו שהספיק לנו", מספרת נעמה. "יום שהיה אמור להיות מהנה הפך לסיוט בגלל בורות ושנאה. החלטנו להגיש תלונה כדי שאולי משהו ישתנה כלפי האדם הבא שיגיע לשם. אלפי תיירים מגיעים לירושלים, חלקם אולי מוגבלים בצורה כזו או אחרת, והם יכולים להיתקל באותה מידה ביחס שאנחנו נתקלנו בו".

 

זה קרה לכם בעבר?

 

"במקומות כמו רעננה והסביבה זה כמעט ולא קורה. במרבית המקומות נותנים לנו להיכנס מבלי לשאול שאלות, אבל גם אם לא מאפשרים לנו להיכנס, בטח שלא ציפינו להיות מאוימים בצורה כזו. זה היה בלתי יאומן לשמוע דברים כאלו מאנשים. חשתי כל כך כועסת ופגועה. אף אחד מסביב לא עזר, והרגשנו מאוד מאוד לבד".

 

מוחקים מהמפה

 

משה פרנק, מורה הדרך שליווה את משפחת ארז, הוא אחד מחמישים מורי הדרך שמוסמכים להדריך קבוצות בעלי צרכים מיוחדים. "אני מאותם אנשים שהייתה לי הזכות ללמוד את העבודה הזו. יוצא לי לפגוש נכים, עיוורים, פגועי ראש, ויוצא לי להיתקל בהתאכזרות, ואין לי מילה אחרת לתאר את זה, מצד אותם אנשים שלא סובלים כלפי אלו שיש להם קשיים. אבל מעולם לא נתקלתי במקרה כפי שקרה בטיול של נעמה וג'ף. זה היה פשוט גועל נפש", הוא אומר.

 

פרנק, כאמור, תומך בבני הזוג ובעת הגשת התלונה אף תיאר למשטרה את כל מה שהמשפחה לא יכלה לתאר. "אם אתה מגדיר עצמך מסעדת תיירות במדינת ישראל, תחייה לפי החוק במדינת ישראל. ואם כך, אתה לא יכול להגיד לא לכלב נחייה", הוא מבהיר.

 

"כשהיינו בתחנה השלישית המצב היה ממש גרוע, כשהעובד אמר שנצא החוצה או שנחטוף מכות. אצלי זה לא חוכמה, אני יכול להחזיר לו כי אני רואה. אבל לאיים על שלושה עיוורים במכות, אני בהחלט יכול להבין את החרדה שהם נכנסו אליה. גם אני הייתי חרד שנחטוף מכות. אני מאוד מקווה שהם לא יישברו, ואם צריך, יתבעו אותו בתביעות קטנות".

 

מבחינת פרנק, לפחות, אותם מקומות בהם התנהגו באכזריות כלפי נעמה וג'ף מחוקים ממפת הטיולים.

 

"כשאתה הולך עם עיוור ברחוב, בדרך כלל אתה הולך איתם זרוע בזרוע. אני רואה כל מיני הצקות קטנות, אבל פה זו לא הצקה, זו התאכזרות לשמה. אלו אלו אנשים שהחיים התאכזרו אליהם גם בלי קשר. אני הולך לדלג על המקומות הללו מעכשיו, ואני אשתדל שהחברים שלי ידעו גם במה מדובר. מאוד מכעיס אותי העניין הזה. בלול, כשיש תרנגולת פצועה, כולם עטים עליה והורגים אותה. אבל אנחנו לא לול, אנחנו לא חיות".

 

עבור בני הזוג ארז, רוזי היא כלבת הנחייה הראשונה שלהם, ולדבריהם, שיפרה להם את איכות החיים לאין היכר. "קיבלנו אותה רק בדצמבר", מספר ג'ף. "אי אפשר לתאר את ההבדל בינה לבין מקל הליכה, הדבר הכי קרוב שאפשר להשוות אותה הוא לאדם רגיל שמקבל רישיון נהיגה. זו פשוט עצמאות, והעצמאות היא מה שנותן לי, אדם עיוור, כוח וחוזק".

 

"הדבר העיקרי שכלב נחייה עושה הוא למנוע ממך להיתקל בדברים. בגלל זה, ההליכה עם כלב נחייה היא. מהירה הרבה יותר מהליכה עם מקל. כשאנחנו הולכים למשל במורד אחוזה, יש המון מכשולים. אנשים שמוציאים את הסחורה שלהם החוצה, פחי אשפה ועוד, ואם אתה רוצה להגיע מנקודה לנקודה, ההליכה מאוד מעייפת. לפני שהייתה לנו הכלבה, לפעמים לא היינו יוצאים מהבית בגלל שפשוט לא היה לנו כוח להליכה הקשה הזו. זה היה מתיש. היום אנחנו ממש נהנים להיות בחוץ, ללכת בהנאה מבלי לחשוש כל כך, מבלי להתרכז בהליכה עצמה ובפחד מה יקרה בצעד הבא".

 

בני הזוג מעידים על עצמם כי הם מאוד אוהבים לטייל, ולמרות שלירושלים הם לא יתקרבו בזמן הקרוב, הם ימשיכו לעשות זאת. "אנחנו מאוכזבים, ירושלים צריכה להיות עיר בינלאומית, וזה כולל אנשים עם מוגבלויות. אנשים כמונו צריכים להיות מסוגלים ליהנות מכל האתרים והחוויות שנהנים מטיילים רגילים. אני אשמח לקחת את האיש הזה לבית משפט. נכון, הוא לא יכול להיכנס לכלא, אבל על פי החוק הוא יכול להיקנס, ואני מרגישה שהוא צריך לפצות את כל מי שהיה מעורב באירוע הזה".

 

מדוברות משטרת ירושלים נמסר: "חקירה נפתחה בנושא, וכבר נחקרו כמה מעורבים. התיק בטיפול".  

 

מאת: נטע-לי בינשטוק, ידיעות השרון

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד