אי נגישות לנכים ברכבת ישראל (המשמר האזרחי - ערוץ 2)
5/11/2006
 
 

אורלי וילנאי וגיא מרוז, מנחי תוכנית הטלויזיה "המשמר האזרחי" בוחנים את נושא הנגישות לנכים ברכבת ישראל.

להלן תמליל השידור:

אורלי וילנאי: גיא לפני שבע שנים נחקק בישראל שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות לפני שנתיים עשו תיקון מיוחד שמסביר איך להנגיש את כל השירותים הציבוריים לנכים אבל המדינה גם נתנה פרק זמן, מאד מאד רחב ונדבני עם אותם גופים ולא בדיוק הסבירה מתי צריך להנגיש הכל בתירוץ הזה נאחזים ברכבת ישראל יש שם עדין רכבות שלא נגישות לנכים תראו מה קרה לאפרת.
נידת הזכויות והבריאות של עמותת ידיד מגיע לכל מי שצריך סיוע נגישות מוחלטת לזכויות היום לוקחים אותנו לרכבת ישראל, טיפה פחות נגיש, היום אירס אנחנו מדברים על רכבות ונגישות הייתה תחושה כאילו הכל הסתדר, יש חוק רכבת ישראל מתקדמת.
איריס, עמותת "ידיד": לצערנו רכבת ישראל עדין לא הנגישה את כל תחנותיה למרות שעברו שבע שנים, מאז שהחוק יצא.
אורלי וילנאי: החוק שיש להם שבע שנים להתארגן.
אפרת: נכון ועברו ועדין לא מונגשות כל התחנות.
אורלי וילנאי: יש שמונה תחנות בארץ, שאין בהם בכלל גישה לנכים יתר התחנות צריך להודיע 12 שעות לפני ההגעה אם קרה משהו או שהנכה רוצה להיות ספונטני אין סיכוי ברכבת ישראל עוזרים לך להרגיש מוגבל, כל הזמן. כמה זמן את מרותקת לכיסא גלגלים?
אפרת: כמה שנים טובות, במשפחה שלי אין אוטו של נכים הכיסא הזה לא עולה באוטו רגיל אני צריכה להזמין הסעה של נכנה והסעה של נכה של 700 800 שקלים לפחות והרכבת זה האמצעי היחיד שאני באותו יום.
אורלי וילנאי: את צריכה למעשה שאנשים יעלו אותך לרכבת.
אפרת: אני צריכה בן אדם אחד פקח איש בטחון כל אדם.
אורלי וילנאי: אפרת הודיעה מראש שהיא מגיעה לרכבת אבל כשהיא הגיעה אמרו לה שהיא לא תוכל לנסוע ליעד בני ברק כי אין מנהל תחנה שיקבל אותה שם מהרגע הזה, היא עוברת מסע ייסורים, שמתחיל ונגמר על ספסל אחד קטן.
גיא מרוז: כמה זמן את שמה?
אפרת: מארבע אחר הצהרים יום שלישי עד שבע בבוקר שמונה בבוקר יום רביעי בהתחלה ישבתי על הריצפה שם למעלה משתים עשרה בלילה עד שלוש לפנות בוקר ישנתי פה, ואחרי זה מנהל התחנה היה קר לי אז הוא העלה אותי למעלה בידים שלו ושם אותי על ספת קבלה.
אורלי וילנאי: כל הזמן הזה לא מצאו אף אחד שיוכל להוריד אותך לרכבת לבני ברק?
אפרת: הם אמרו שאין אחד שיחכה לי שם שיוריד אותי. בבוקר כשקמתי אני רוצה לנסוע לבני ברק בחורה שם למעלה אני עושה לה בואי היא אמרה לי הממונים שלי אמרו לי שאת חייבת להזמין נסיעה אמרתי לה תגידי את לא מתביישת הפלאפון שלי גמור הבטריה של הכיסא שלי גמורה, אני ישנה פה לילה שלם ואת אומרת לי להזמין עכשיו מונית את יודעת הם הלכו איתי ראש בראש אבל עד הסוף.
אורלי וילנאי: הבחורה הזאת עברה פה מסלול ייסורים שבסופו שהיא בילתה כאן על לילה על הספסל איך זה קורה שבע שנים לאחר שעבר בכנסת, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות?
יחיאל טאוב: העניין הוא שהיא ביקשה להגיע לתחנה, שאליה אין נגישות.
אורלי וילנאי: שבע שנים זה לא מספיק זמן לעבוד על זה?
יחיאל טאוב: יש סדר עדיפויות.
גיא מרוז: היא ישנה ברכבת המקרה הזה הוא מקרה מאד חריג וזה לא בכלל.
יחיאל טאוב: המקרה הוא מאד חריג זה לא מקרה שקורה בדרך כלל ברכבת.
אורלי וילנאי: היא לא היחידה למה אי אפשר להנגיש את בני ברק?
יחיאל טאוב: בני ברק נמצאת עכשיו בתהליך אני לא יודע להגיד לך עכשיו לוח זמנים.
אורלי וילנאי: מה צריך שהתחנה הזאת תהיה נגישה בתוך יומיים? אני עושה רשימה תטפל בזה.
יחיאל טאוב: צריך לבנות שמה מעליות עם גשר שמקשר בין שני הרציפים, כמו בתחנות אחרות שאגב שודרגו בתוכנית אני בטוח שחלק מהתקציבים של הרכבת מיועדים גם לזה ותחנת בני ברק בתוכה.
אורלי וילנאי: אנחנו יכולים להביא אנשים שיעשו את זה מחר, ואתם תביאו להם את התקציב?
גיא מרוז: אתם יכולים לבדוק את זה? בבקשה תבדוק את זה תחזור עם תשובה.
אורלי וילנאי: באמת באמת שרצינו לבוא עם אנשים שיעשו את זה מחר אבל ברכבת ישראל אמרו שיש להם את לוחות הזמנים משלהם והם יעשו את זה בעצמם, כל מה שצריך זה רמפה כזאת מאד פשוטה בשביל להעלות את הנכים לרכבת זה הכל, אנחנו נמשיך ונעקוב בינתיים נקריא את תגובת רכבת ישראל, הם אומרים ככה גיא, כמקובל בכל העולם בעלי מוגבלויות צריכים לתאם את נסיעתם לפני הנסיעה מרבית הרכבות מותאמות לנכים יחד עם זאת בתחנות שאינם נגישות לנכים נדרש תאום מוקדם עכשיו בעניין של אפרת הם אומרים, היא התקשרה בשעה 4.20 וביקשה לתאם לה נסיעה מתל אביב למרכז בני ברק, בשעה 4.34 בשל ההתראה הקצרה והעובדה שבני ברק אינה תחנה נגישה כרגע לא התאפשרה נסיעתה לצערנו הרב אפרת התעקשה להישאר בתחנה במשך הלילה ולמחרת בבוקר...
גיא מרוז: כן אני מבין אם אתה נכה אתה לא יכול לנסוע ככה ספונטנית, אם אתה נכה ונורא טוב להיות לך בחיים אתה צריך לתכנן, נסיעה לחיפה אם קורה לך משהו.
אורלי וילנאי: נעקוב ונבדוק.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד