ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה ב-8.3 תקנות שנוסחו בוועדת המשנה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לפיהן בתי חולים, מרפאות ומכונים רפואיים יבצעו התאמות פיסיות על מנת לאפשר נגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות.

בין היתר נקבע כי:

• לאדם עם מוגבלות תהיה דרך נגישה רציפה ממדרכה, חניה, תחנות תחבורה ציבורית ומהכניסה למוסד אל תוך המוסד עצמו.
• במחלקות בתי החולים יהיו חדרי טיפול ובדיקה עם נגישות מיוחדות לבעלי כיסאות גלגלים.
• יוקמו עמדות הלבשה נגישות, הכוללות משטחים מרופדים ומקלחות מיוחדות.
• לפחות 10% מסך המיטות בכל מחלקה יותאמו לבעלי מוגבלויות.
• נקבעו מספר החניות הנגישות שצריכות להיות בכל חניון בבית חולים, ונקבע כי אם אין לבית החולים מקומות חניה נגישים, על הרשות המקומית לספק כאלה בסמוך אליו.
• נקבעו הוראות ואפיונים טכניים להקמת מעלונים, רוחב המעברים והפתחים עבור כיסאות גלגלים בתוך המוסדות הרפואיים, מערכי התמצאות והכוונה, בתי אחיזה במעברים, מנגנונים קוליים וחזותיים לנעילת דלתות, סימון דלתות וקירות שקופים ועוד.
• נקבע כי מרחק הליכה לבית שימוש בכל קומה לא יעלה על 75 מטרים וגובה חלק מהאסלות יותאם לתנועת מעבר מכיסא גלגלים.

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ אילן גילאון: "על הממשלה ליצור משאבים ולמצוא תקציבים לצורך יישום התקנות, אחרת היא פשוט יצאה מדעתה ותיהפך לעבריינית. הנגישות היא תכלית החיים. היא, כפי שנוהג לומר ראש הממשלה, החיים עצמם".

גילאון מחה על דברי רכז הבריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, אלעד מסאסא, לפיהם על קופות החולים להשתמש בתקציבי הפיתוח שלהן על מנת למממן את ההתאמות הנדרשות. "ניתן לעשות שינוי בסדרי העדיפויות בתוך הקופות", אמר מסאסא. "הקופות גירעוניות כבר שנים רבות, את מי אנחנו מרמים?", השיב גילאון.

הנציב היוצא לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אחיה קאמרה: "זהו יום מרגש. תיקנו את האבסורד לפיו דווקא מוסדות בריאות לא היו חייבים בהנגשה". חברי הוועדה ואורחיה נפרדו מקאמרה, המסיים את תפקידו, במחיאות כפיים.