פיקוד העורף חילק ביפרים רק לחרשים שקיבלו אותם בזמן מלחמת המפרץ. אבל לחרשים שלא קיבלו ביפרים אין במה לקנא. הביפרים לא מתריעים על אזעקות בזמן אמת, והחדשות לא מעודכנות. זעקת החרשים - מישהו שומע אותם?
חירשים וכבדי שמיעה שגרים בערים ויישובים של קו העימות בצפון לא מקבלים הנחיות וטיפול המותאם לצרכיהם. לדברי נחמיה ביין, חבר הנהלה בארגון "בקול", הביפרים שחילק פיקוד העורף לחירשים ולכבדי השמיעה אינם משדרים את התרעת האזעקה והחדשות שמופיעות על הצג אינן מעודכנות. מעבר לכך, כל מי שנוסף לרשימת החירשים וכבדי השמיעה אחרי מלחמת המפרץ עדיין לא קיבל ביפר, ואין באפשרותו להתעדכן במצב. כך למשל, בביפר של ביין עצמו, ההודעה האחרונה בשעה 17:00 היום, היתה מלפני 22 שעות.
מעדויות של כבדי שמיעה עולה שורה ארוכה של בעיות, ביניהן העובדה כי ההנחיות בנוגע להיערכויות למצב הביטחוני נמסרו בטלוויזיה כאשר אף אחד, מלבד ערוץ 10, לא מצא לנכון לצרף להנחיות כתוביות בשפה העברית או בשפות נוספות. כך נמנע מציבור גדול של מוגבלי שמיעה וציבור רחב שאינו דובר עברית מידע חיוני והנחיות דחופות. בנוסף, חלק ניכר מציבור מוגבלי השמיעה לא מסוגל לשמוע את הצפירות ולהיכנס בזמן למחסה. כאמור, מכשירי זימוניות המופעלות ברטט ובטקסט כתוב שחולקו על ידי פיקוד העורף לא חולקו לכלל הנכים ומי שכן קיבל זימונית – לא מעודכן דרכה בזמן הצפירה.
בעבר, הועלו הודעות על צפירות על גבי מקרני טלוויזיה. כיום, משום מה, בחרו שלא לעשות כן. המצב מעורר דאגה שכן פירוש הדבר שחלק מהחרשים וכבדי השמיעה אינם יכולים להגיע בזמן למחסה. אבסורד נוסף טמון בעובדה שרוב העיריות והמועצות המקומיות בחרו להפעיל את מוקדי 106 במתכונות חירום, ללא ציון פקסימיליות לשימוש מוגבלי השמיעה.
ביום ב' העלתה חברת הכנסת ליה שמטוב (ישראל ביתנו), ראש השדולה למען הנכים בישראל, שאילתה בכנסת ובה פנתה לשר הביטחון בשאלות הבאות:
1. מדוע אין הנחיות של פיקוד העורף בצורת כתוביות בשפות השונות?
2. האם יש פתרון לבעלי מוגבלויות אשר לא מסוגלים להגיע בעצמם למקלטים?
הבעיות שצצו ועלו מעלות סימן שאלה נוקב, האם תורגלו תרחישים אלה בתרגילי ההכנה של פיקוד העורף והגורמים השונים. אם כן, מדוע הם לא מיושמים כעת? חשוב שפיקוד העורף והגורמים השונים יתנו פיתרון הולם לבעיות שהוצגו באופן מיידי.
תגובת דובר צה"ל לטענות המועלות בכתבה לא התקבלה עד למועד הפרסום.