אתר נגישות ישראל - עמוד הבית

רוצים לחיות בכבוד... קובי כהן

רבים מקרי הגירושין בחברה הישראלית. אחת הסיבות לגירושין היא הידרדרות במצבו הבריאותי של הגבר עד כדי נכות, זו שמקטינה את יכולתו לשאת  בתשלומי התא המשפחתי, עד כדי אי יכולת מלאה היוצרת קושי כלכלי משמעותי.

רבות מהנשים בוחרות במקרה שכזה לפרק את התא המשפחתי, מטעמים של תועלת כספית ולא רק זו,  לנשים  ברור מראש כי תוצאות אותם גירושים, ברוב המוחלט של המקרים, היא פרוק התא המשפחתי תוך העברת החזקה על הילדים לידי האם. האב "הבלתי כשיר לגידול ילדיו והבלתי מפרנס" נותר בבדידותו וללא ילדיו.

פרנסת הילדים שהייתה חובה משותפת של התא המשפחתי, זו שמתקיימת באופן פחות או יותר שוויוני ברוב המשפחות עד הגירושין, הופכת  על פי החוק הקיים, עם הגירושין ועל פי החוק העברי זה שבבסיס החוק האזרחי, לחובה המוטלת באופן בלעדי על כתפי האב, כלפי ילדיו, עד הגיעם לגיל 18 לפחות.

משמעות אותה החלטה  על פי החוק הקיים היא החלת חוקי המזונות הדרקוניים על האב הגרוש. 

החוקים שנקבעו עוד בתקופת חז"ל, הוצאו מהקשרם המקורי והפכו את חיי הגבר הגרוש לבלתי אפשריים. לגבר היהודי שהתגרש לפני אלף שנה היו חובות מיוחדות כלפי האישה והילדים, אבל היו לו זכויות יתר תואמות: הוא היה ראש המשפחה, הוא פרנס, הוא החליט על הגירושין, שלא היו דבר נפוץ, וכאשר התרחשו, היה זה בדרך כלל הגבר שיזם אותם. היה הגיוני אפוא להטיל עליו באופן בלעדי את תשלום המזונות לילדיו. אלא שהחוק במדינת ישראל השאיר על כנם את החובות המיוחדים של הגברים, ולקח מהם את כל זכויותיהם וללא שהותיר לבתי המשפט יכולת לקביעת המזונות על פי יכולת.

רבות כבר דובר בציבוריות הישראלית על חוקי המזונות החלים על הגבר היהודי במדינת ישראל ומשמעותם ההרסנית לגבר שהתגרש, אולם אף אחד לא שם דעתו על המשמעות של אותם חוקי מזונות על גבר גרוש נכה, בייחוד גבר שנכותו הביאה אותו למצב של תלות בקצבאות.

כשאדם מגיע למצב של נכות ותלות בקצבאות הוא פונה על מנת לקבל זכויותיו למוסד לביטוח לאומי, ושם על פי חוק נקבעת זכותו לפי אובדן כושר עבודתו הנמדד במבחן.  על פי החוק, אדם נכה מקבל מטעם המוסד לביטוח לאומי קצבת נכות רק בתנאי שעמד בתנאי הסף.  בין תנאי הסף : "אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד ואינו משתכר סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע" ‏(חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995  פרק ט' סעיף א (195) ),  על פי מבחן הכנסה זה, נקבע כי הכנסתו אינה עולה על 1924 ש"ח לחודש (הסכום חושב על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

על פי הפסיקה הקיימת, גובה התשלום הבסיסי עבור ילד עומד כיום על כ-1200 ש"ח. אם יש יותר מילד אחד,לא יהיה הסכום מכפלה של 1200 ש"ח כפול מספר הילדים, אלא פחות מכך אבל לא רחוק ממנו. בשום מקרה לא ניתנה הוראה ברורה לגבי התחשבות  ביכולתו הכספית של הגבר במקרה בו הוא נכה המקבל קצבה, ובתי המשפט אינם נוהגים חסד כלפי גברים, בייחוד שמדובר בסכום כה נמוך.

כמובן שהפסיקה הקיימת אינה מתייחסת לרמת הכנסתה של האם וזו יכולה להרקיע שחקים.

תוצאות הפסיקה במקרים רבים מביאה את האב הגרוש למצב של חוסר אונים ודנה אותו שלא באשמתו למצוקת רעב ממש. כאשר קיומם של גברים אלו תלוי בדמי הקצבה בלבד וכאשר זו עומדת במקרה מקסימלי על סך של 2100 ש"ח לחודש!!!. התשלום המינימלי למזונות מותיר את הגבר הנכה עם דמי מחיה של 900  ₪ לחודש, וזאת במקרה של חובת מזונות לילד אחד. במקרים אחרים שבהם מספר ילדים, הקביעה היא הרבה מעבר ליכולת הגבר הנכה והסכום שנפסק במזונות אינו מאפשר קיום לנכה הגרוש. חד וחלק.

על פי חוק, חייב הגבר הגרוש להיפטר מכל רכושו עלי אדמות למימוש תשלומי המזונות ולא רק זאת, 

אין שום תקנה המונעת מהאישה את יכולת מימוש "החוב" במקרה של אי יכולת תשלום כתוצאה מאי יכולת כספית אמיתית של הגבר. וכך רבים מהגברים הגרושים הנכים שאינם יכולים לעמוד בגזרה זו ואינם מסוגלים לשלם את שנפסק להם, מוצאים עצמם בהליכי הוצאה לפועל כנגדם, בהם על פי התקנות הקיימות מעוקל כל רכושם וכמובן מעוקלת לטובת חוב המזונות גם קצבתם במלואה!!!  נלקחת מהנכה קצבת הנכות שמשמשת לקיום ולא רק היא גם קצבת הניידות שאמורה לשלם בעבור ניידותו וגם קצבת השר"ם זו המשמשת לתשלום בעבור עובד סיעודי. המצב מותיר את הנכים ללא רכוש! וחמור אלפי מונים עם הכנסה של 0 שקלים,  ללא יכולת קיום כלל לעיתים במצב כה אנוש עד כדי תלות בחסדי אחרים, הומלסים ורעבים ללחם.

מבלי להיכנס כלל לנושא חשיבות דמי המזונות, מתברר שהמדינה שכחה בנושא דמי המזונות להשיג סייגים במקרה של גברים נכים, חסרי אונים, שכחה את חשיבות ההגנה המינימלית לה הם ראויים, מכוח חוק היסוד כבוד האדם וחירותו ומכוח ההומניות הבסיסית.

עוד חשוב לדעת כי בתי המשפט לא מתחשבים במצבה הכספי של האם בנושא המזונות הבסיסיים, וכך נוצר מצב שהאישה יכולה להשתכר שכר גבוהה למדי וללא שהדבר יבוא בשיקולי בית המשפט. 

אחד מהפתרונות היצירתיים לבעיה זו נקבע על ידי שופט בית המשפט למשפחה כבוד השופט בן ציון גרינברגר, שהטיל את חובת התשלום של דמי המזונות  בתיק שכזה בו האב מוגבל ביכולת העבודה על המוסד לביטוח לאומי, תוך שהוא משאיר את הקצבאות לגרוש הנכה על מנת לאפשר קיומו. מדובר בפסיקה בסיסית שאינה מחייבת בשלב הזה. אבל היא בדרך הנכונה לפתרון צודק.

ראוי ונכון לפעול על מנת להגן  על זכויות גברים נכים גרושים בחקיקה מתאימה, ואנו צריכים לפעול למען הנושא.